מיג I-270

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיג I-270
I270 1.JPG
מאפיינים כלליים
סוג מטוס יירוט רקטי
ארץ ייצור ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות
יצרן מיג
טיסת בכורה אב טיפוס 1947
תקופת שירות מעולם לא יוצר דגם מבצעי –
צוות טייס יחיד
יחידות שיוצרו 0
משתמש ראשי חיל האוויר הסובייטי
ממדים
אורך 8.915 מטר
גובה 2.8 מטר
מוטת כנפיים 7.75 מטר
שטח כנפיים 12 מ"ר
משקל ריק 1,564 ק"ג
משקל טעון 2,556 ק"ג
משקל המראה מרבי 4,121 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית 0.88 מאך ברום, 0.815 מאך בגובה פני הים
קצב נסיקה 56.49 מטר לשנייה
סייג רום 17,970 מטר
עומס כנף 344 ק"ג/מ"ר
דחף דחף יבש 14.22 קילו-ניוטו
חימוש
תותחים תותח אוטומטי 23 מ"מ "נודלמן-סוראנוב" NS-23 עם 40 פגזים
הנעה
מנוע דלק רקטי דושקין-גלושנקו RD-2M-3V

מיג I-270רוסית: МиГ И-270) היה אב-טיפוס של חברת מיקויאן גורביץ', המטוס נועד לספק את דרישת חיל האוויר הסובייטי משנת 1945 למטוס יירוט בעל הנעה רקטית. רק שני מטוסים מהדגם יוצרו, שניהם התרסקו בטיסות ניסוי ועל כן הפרויקט בוטל[1].

טיסות ניסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיא מלחמת העולם השנייה (1942), מטוס מדגם BI-1 (כינויו היה "מטאטא השטן") ערך את טיסותיו המבצעיות הראשונות. המיג I-270 הראשון שיוצר התבסס על מאפייניו של מטוס זה: גוף אחיד ומוצק, חופה מעוגלת, תכנון הכנפיים ומנוע דלק נוזלי רקטי. מצד שני, הוא היה גדול יותר ממנו, בעל כנפיים קטנות ורובסטיות יותר ובעל זנב מוגבה שהוכח כעיצוב המקל על הנחיתה ועל השליטה הכללית במטוס. אף על פי שהמטוס נגזר מן המטוס BI-1, הוא דמה באופן בולט בהרבה למסרשמיט Me-263 עם שינויים קלים.

היכולת והידע לייצר מנועים רקטיים, יכולת שהחלה במדענים רוסים דוגמת קונסטנטין ציולקובסקי והמשיכה עד לסרגיי קורוליוב, אפשרה פיתוח מטוס יירוט בעל מנוע רקטי. מנוע המטוס שתוכנן על ידי ליאוניד דושקין התבסס על מנוע המטוס BI-1, וכן על מנועים רקטיים שתכנן סרגיי קורוליוב משנת 1936.

המטוסים הראשונים שתפקידים היה לשאת את המטוס לאוויר הוזמנו בדצמבר 1946, כאשר דגם הראשון של אב הטיפוס נמשך לאוויר מאחורי מטוס טופולוב Tu-2 והיה למעשה דאון חסר מנוע. אב הטיפוס השני כבר כלל מנוע וערך את טיסת הניסוי שלו בשנת 1947, אבל הוא ניזוק קשות לאחר נחיתה כושלת ואגרסיבית. זמן קצר לאחר מכן הסובייטים ייצרו אב טיפוס נוסף אבל גם הוא התרסק ונחבל בנחיתה בצורה שלא השאירה יכולת לתקנו. בשלב זה, החלו לפתח בעולם מטוסים בעלי מנוע טורבו-סילון וכן טילי אוויר-אוויר, כך שהטכנולוגיה הנדרשת עבור מטוס המיג ה"חדש" כבר נהייתה מיושנת. בעקבות התרסקות שני אבות הטיפוס והיותו של הדגם נחות טכנולוגית הוחלט לנטוש את הפרויקט[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיג I-270 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]