בשיא מלחמת העולם השנייה (1942), מטוס מדגם BI-1 (כינויו היה "מטאטא השטן") ערך את טיסותיו המבצעיות הראשונות. המיג I-270 הראשון שיוצר התבסס על מאפייניו של מטוס זה: גוף אחיד ומוצק, חופה מעוגלת, תכנון הכנפיים ומנוע דלק נוזלירקטי. מצד שני, הוא היה גדול יותר ממנו, בעל כנפיים קטנות ורובסטיות יותר ובעל זנב מוגבה שהוכח כעיצוב המקל על הנחיתה ועל השליטה הכללית במטוס. אף על פי שהמטוס נגזר מן המטוס BI-1, הוא דמה באופן בולט בהרבה למסרשמיט Me-263 עם שינויים קלים.
המטוסים הראשונים שתפקידים היה לשאת את המטוס לאוויר הוזמנו בדצמבר 1946, כאשר דגם הראשון של אב הטיפוס נמשך לאוויר מאחורי מטוס טופולוב Tu-2 והיה למעשה דאון חסר מנוע. אב הטיפוס השני כבר כלל מנוע וערך את טיסת הניסוי שלו בשנת 1947, אבל הוא ניזוק קשות לאחר נחיתה כושלת ואגרסיבית. זמן קצר לאחר מכן הסובייטים ייצרו אב טיפוס נוסף אבל גם הוא התרסק ונחבל בנחיתה בצורה שלא השאירה יכולת לתקנו. בשלב זה, החלו לפתח בעולם מטוסים בעלי מנוע טורבו-סילון וכן טילי אוויר-אוויר, כך שהטכנולוגיה הנדרשת עבור מטוס המיג ה"חדש" כבר נהייתה מיושנת. בעקבות התרסקות שני אבות הטיפוס והיותו של הדגם נחות טכנולוגית הוחלט לנטוש את הפרויקט[2].
ברית המועצות
