תסחיף שומן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:49, 19 ביוני 2015

תסחיף שומן הוא תסחיף שנוצר בדרך כלל בעקבות טראומה גופנית כגון שברים בעצמות ארוכות, חבלה ברקמות רכות וכוויות.

בניגוד לתסחיף הנוצר מקריש דם, תסחיפי שומן הם קטנים ומרובים ולכן גורמים להשפעה גופנית רחבה. התסמינים בדרך כלל מופיעים 1-3 ימים לאחר פציעה טראומטית ומתחלקים לתסמינים ריאתיים (קוצר נשימה, היפוקסמיה), נוירולוגים (אי שקט, דליריום או תרדמת) והמטולוגים (אנמיה, טסיות נמוכות). הסינדרום מופיע לעתים קרובות יותר בשברים סגורים של האגן ושל עצמות ארוכות. הופעות פטכיות על העור נחשב תסמין מאפיין בלעדי של הסינדרום אבל מופיע רק ב-20-50% מהמקרים.

תסחיפי שומן יתרחשו בכמעט 90% מהאנשים שעברו חבלות קשות לעצמות אך רק כ-10% יהיו סימפטומטיים. מקובל כי ניתן להפחית את הסיכון לתסחיף שומן על ידי קיבוע מוקדם של שברים, בעיקר בעזרת תיקון ניתוחי. כמו כן ישנה עדות מסוימת כי מתן מקדים של סטרואידים למטופלים בסיכון גבוה מפחית את הסיכון לתסחיפי שומן. שיעור התמותה במקרה של תסחיף שומן סימפטומטי הוא 10-20%.

ייתכן גם מצב של תסחיף שומן שאינו לאחר טראומה כגון בעקבות כוויות או כבד שומני.

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 בניגוד לתסחיף הנוצר מ[[קריש דם]], תסחיפי [[שומן]] הם קטנים ומרובים ולכן גורמים להשפעה גופנית רחבה. ה[[תסמינים]] בדרך כלל מופיעים 1-3 ימים לאחר פציעה טראומטית ומתחלקים לתסמינים ריאתיים ([[קוצר נשימה]], [[היפוקסמיה]]), [[נוירולוגיה|נוירולוגים]] (אי שקט, [[דליריום]] או [[תרדמת]]) [[המטולוגיה|והמטולוגים]] ([[אנמיה]], [[תרומבוציטופניה|טסיות נמוכות]]). ה[[סינדרום]] מופיע לעתים קרובות יותר בשברים סגורים של ה[[אגן]] ושל עצמות ארוכות. הופעות [[פטכיה|פטכיות]] על העור נחשב תסמין [[פתוגנומוני|מאפיין בלעדי]] של הסינדרום אבל מופיע רק ב-20-50% מהמקרים.
-תסחיפי שומן יתרחשו בכמעט 90% מהאנשים שעברו חבלות קשות לעצמות אך רק כ-10% יהיו סימפטומטיים. מקובל כי ניתן להפחית את הסיכון לתסחיף שומן על ידי קיבוע מוקדם של שברים, בעיקר בעזרת תיקון ניתוחי. כמו כן ישנה עדות מסוימת כי מתן מקדים של [[סטרואידים]] למטופלים בסיכון גבוה מפחית את הסיכון לתסחיפי שומן. שיעור התמותה במקרה של תסחיף שומן סימפוטמטי הוא 10-20%.
+תסחיפי שומן יתרחשו בכמעט 90% מהאנשים שעברו חבלות קשות לעצמות אך רק כ-10% יהיו סימפטומטיים. מקובל כי ניתן להפחית את הסיכון לתסחיף שומן על ידי קיבוע מוקדם של שברים, בעיקר בעזרת תיקון ניתוחי. כמו כן ישנה עדות מסוימת כי מתן מקדים של [[סטרואידים]] למטופלים בסיכון גבוה מפחית את הסיכון לתסחיפי שומן. שיעור התמותה במקרה של תסחיף שומן סימפטומטי הוא 10-20%.
 ייתכן גם מצב של תסחיף שומן שאינו לאחר טראומה כגון בעקבות כוויות או [[כבד שומני]].