חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה – הבדלי גרסאות
מ ←חוק המו"פ: קישורים פנימיים |
|||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
* {{ויקיטקסט בשורה|חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה|חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ"ד-1984}} |
|||
* {{חוק|2000783}} |
* {{חוק|2000783}} |
||
גרסה מ־00:57, 25 ביולי 2015
חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד-1984 הוא החוק המסדיר הענקת מענקי מחקר ופיתוח על ידי מדינת ישראל.
חוק המו"פ
עידוד המחקר והפיתוח (מו"פ) התעשייתי הוא מרכיב מהותי וחיוני לצמיחתן של תעשיות עתירות הטכנולוגיה. על מנת לעודד קידום פעילות שכזו מדינות לוקחות על עצמן חלק מהסיכונים הכלכלים של היצרן בדמות העמדת הון לרשותו. במדינת ישראל לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה מופקדת על נושא זה ומעודדת חדשנות טכנולוגית ותעשייתית באמצעות יישום החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד 1984 (חוק המו"פ).
חוק המו"פ קובע תנאים למתן מענקים, הלוואות, פטורים והקלות שיינתנו לתוכניות מאושרות לשם הגשמת יצירת מקומות עבודה, פיתוח תעשייה עתירת ידע, שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי ייצור וייצוא מוצרים עתירי מדע ויצירת תשואה עודפת למשק. תשואה עודפת למשק מוגדרת כפער בין התשואה לחברה הבודדת לבין התשואה למשק בדמות זליגת ידע והגדלת רווחת הצרכן.
יישום התמיכה במו"פ התעשייתי נעשית הן על ידי מימון ישיר באמצעות קרן המו"פ והן באמצעות תוכניות מיוחדות ובהן תוכנית פיתוח והרחבה של תשתית טכנולוגית לתעשייה באמצעות סיוע למו"פ הגנרי (תוכנית מגנ"ט), קידום העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה (תוכנית מגנטו"ן ונופר), טיפוח שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום המו"פ התעשייתי ותמיכה ביזמים בתחילת דרכם בין אם בחממות טכנולוגיות ובין אם במסגרת תוכנית תנופה.
בשל הפוטנציאל הגלום במגזרי הננוטכנולוגיה והביוטכנולוגיה, הכריזה ועדת המחקר על מתן העדפה לתוכניות המוגשות לה ממגזרים אלו. על פי ההחלטה תוכניות אלו יזכו לשיעור מענק של 50% ולתנאים מועדפים נוספים במתן המענק.
קרן המחקר
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קרן המחקר (תכנית מדען ראשי) - תמיכה במחקר ופיתוח תעשייתי היא המסגרת הכללית בו מופעל חוק המו"פ. במסגרת קרן המחקר תומך המדען הראשי של משרד הכלכה בפעילות המו"פ של החברות. התוכנית העיקרית בקרן המחקר (מעל ל-50% מתקציבה) היא התוכנית לתמיכה במו"פ תעשייתי. במסגרת תוכנית זו מוענקים מענקים בהיקף של 20-50% מהיקף התוכניות המאושרות.
ועדת המחקר
חוק המו"פ הגדיר כי הוועדה האמונה על חלוקת המשאבים לעידוד התעשייה תורכב מסגני ראש המנהל למחקר ופיתוח תעשייתי, שני נציגי משרד הכלכלה במינויו של שר הכלכלה, שני נציגי משרד האוצר במינויו של שר האוצר, שלושה נציגי ציבור אשר ממונים על ידי שרי האוצר ושר הכלכלה ומהמדען הראשי במשרד הכלכלה אשר ישמש גם כראש הוועדה.
ועדת המחקר דנה בבקשות לתמיכה, מאשרת ומדרגת את התוכניות, על פי קריטריונים קבועים מראש. הקריטריונים המרכזיים המשמשים כאמת מידה בקביעת אישור הוועדה ושיעור המענק כוללים: מידת החדשנות והמקוריות, רמת הסיכון הטכנולוגי והעסקי, היקף הייצור ושיעור הערך המוסף בישראל ותרומת הפיתוח לתעשייה. דירוג הבקשות נעשה בסיועם של יועצים המוזמנים על פי החלטת יו"ר הוועדה.
חוק המו"פ החדש
חוק המו"פ החדש בא להתמודד עם הסייג שאסר על הוצאת ידע מחוץ לישראל. החוק החדש מבין כי חברות כיום פועלות בעולם גלובלי וחלקן אף חברות בינלאומיות. בנוסף, חברות הזנק רבות נרתעו בעבר מלגשת לקבל מענקי מדען. יזמים אשר מבקשים לבצע בשלב מסוים אקזיט חלקי או מלא כמו גם לגייס הון לשלבים מאוחרים יותר של הפיתוח והשיווק על ידי משקיעים זרים, לא יכלו לממש את תוכניתם בשל המגבלות שחוק המו"פ הביא.
חוק המו"פ החדש מסדיר למעשה את אפשרויות הוצאות ה-IP לחו"ל ומסמיך את ועדת המחקר לאשר את הוצאת הידע. החוק מאפשר ליזמים לבצע אקזיט ולחברה הקונה להעביר את מרכז הפיתוח מישראל. העברה זו אפשרית או על ידי פיצוי המדינה על ידי תשלום תגמולים מוגדלים או הכנסת זכויות שימוש של ידע חלופי לישראל.
הסכום המרבי לתשלום בעד העברת ידע
ב-5 בנובמבר 2012 נחתמו תקנות הסכום המרבי לתשלום בעד העברת ידע, התשע"ב - 2012 ואושרו בפועל התיקונים לחוק המו"פ. תיקונים אלו קבעו לראשונה סכום גג לתשלום במקרי הוצאת ידע שפותח במסגרת חוק המו"פ אל מחוץ לישראל. סכומי הגג שנקבעו הינם:
- במקרה של שמירה על פעילות הפיתוח של החברה בישראל: 300% מהיקף הכספים שניתנו במסגרת חוק המו"פ עבור פיתוח הידע.
- במקרה של הפסקת פעילות הפיתוח בישראל: סכום גג של 600% מהיקף הכספים שניתנו במסגרת חוק המו"פ עבור פיתוח הידע.
חשוב להדגיש כי סכומים אלו הם הסכומים המרביים לתשלום ולא כל חברה שמבצעת מכירה של הידע, או אקזיט, תגיע לרפים אלו.
שיתוף פעולה בינלאומי במו"פ תעשייתי
שיתוף פעולה בינלאומי מתחלק לשיתוף פעולה במסגרת קרנות דו לאומיות אשר הוקמו מתוקף הסכם בין ישראל ומדינה זרה ושיתוף פעולה הנעשה במסגרת תוכניות EUREKA.
בין קרנות הדו לאומיות נמצאות קרן בירד, הקרן הדו-לאומית למחקר ופיתוח תעשייתים ישראל - ארצות הברית (BIRD), ישראל-קנדה (Cirf), ישראל-קוריאה (Koril) ועוד. קרנות אלו הינן קרנות אוטונומיות ואינן כפופות להגבלות המופיעות בחוק המו"פ.
מעורבות המדען הראשי קיימת בשיתופי פעולה הנעשים במסגרת תוכנית EUREKA . מטרת תוכנית זו הינה עידוד שיתוף פעולה בין חברות ישראליות לחברות אירופאיות. לקבלת מענק תמיכה החברות צריכות תחילה לפנות במשותף ל-EUREKA אשר מאשרת את שיתוף הפעולה. לאחר אישור זה כל חברה פונה בצורה עצמאית לגוף הממונה במדינה למתן המענקים. חברות ישראליות הפונות לאפיק זה מגישות בקשת תמיכה רגילה למדען הראשי וועדת התמיכה בוחנת את הבקשה בצורה מקלה יותר ובכך מספקת "רוח גבית" לבקשה.
לוח זמנים
- תחילת הוצאות המו"פ יוכרו על המדען מהראשון לחודש הקלנדרי בו הוגשה הבקשה.
- קליטת הבקשה ומינוי בודק מקצועי אורך בדרך כלל כשבוע.
- כחודש לאחר הגשת הבקשה החברה תתבקש לעבור בדיקה פיננסית לצורך בחינת עמידות ושרידות החברה.
- כחודש וחצי לאחר הגשת הבקשה החברה תיפגש עם בודק מקצועי מטעם המדען. פגישה זו אורכת כחמש שעות וכוללת הצגת החברה, הצגת המוצר המפותח, מעבר על תוכנית המו"פ, מעבר על השוק ותקציב הבקשה.
- כחודש לאחר ביקור הבודק הבקשה מועלית לדיון בוועדת המחקר.
- משלוח הודעת אישור לחברה מתרחש בין שבוע לשבועיים לאחר הדיון בוועדת המחקר.
- לאחר קבלת הודעת האישור החברה מתבקשת לחתום על כתב האישור וכשלושה שבועות לאחר מכן היא צפויה לקבל את המקדמה הראשונה על התוכנית.
קרן תמורה
הרעיון העומד מאחורי הקמת קרן תמורה הוא כי תמורת השתתפות המדינה בסיכון היא זכאית להחזר המענק במקרה של הצלחה. הכספים הנגבים בקרן מועברים לתקציב קרן המחקר וכך מגדילים את תקציב המענקים הניתנים למחקר ופיתוח. שיעור התמלוגים ממכירות החברה בשלוש השנים הראשונות למכירת המוצרים המבוססים על ידע נתמך, עומד על 3% ומהשנה הרביעית ואילך על 3.5%.
