משמעת מפלגתית

משמעת מפלגתית או משמעת סיעתית היא היכולת של סיעה ברשות המחוקקת לוודא כי חבריה יתמכו במדיניות של הנהגת מפלגתם. בדמוקרטיה ליברלית, משמעת מפלגתית מתייחסת לשליטה שיש למנהיגי המפלגה על חברי סיעתם בבית המחוקקים. במדינות בעלות שלטון מרקסיסטי-לניניסטי, משמעת מפלגתית מתייחסת לסנקציות מנהליות כמו קנסות או גירוש שהמפלגה הקומוניסטית יכולה לכפות על חבריה שביצעו פעולות כמו שחיתות או אי-הסכמה עם המפלגה.
שבירת משמעת מפלגתית בעת הצבעה בבית המחוקקים יכולים להוביל למספר עונשים על החבר ששבר את המשמעת. עונשים אלה כוללים אי-קידום לתפקיד בכיר במפלגה או בבית המחוקקים, איבוד או השהייה של הטבות המוענקות לנבחר ציבור. המחלקות של שוברי המשמעת המפלגתית עם מפלגתם יכולה להיות כל כך חזקה עד שהיא תוביל אותם לעבור למפלגה אחרת או לפרוש למעמד של סיעה עצמאית. בהרבה מערכות פוליטיות ממונה חבר במפלגה באופן רשמי לתפקיד שמטרתו לאכוף את המשמעת המפלגתית.
בדמוקרטיה פרלמנטרית קיימת גם משמעת קואליציונית אשר זהה למשמעת סיעתית אבל חלה על כלל הסיעות החברות בקואליציה ולרוב מועגנת בהסכמים קואליציונים ונאכפת על ידי יושב ראש הקואליציה. משמעת אופוזיציונית חלה על כלל הסיעות החברות באופוזיציה ועל מנת לבצעה נדרשת הסכמה של כלל ראשי הסיעות הנמצאות באופוזיציה.

משמעת מפלגתית חזקה

משמעת מפלגתית נוטה להיות חזקה מאוד במדינות דמוקרטיות פרלמנטריות כמו בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד והודו שבהן הצבעה של מחוקק כנגד הממשלה מובילה לפיזורה על בסיס הצעת אי-אמון. במצבים אלה, זה מאוד נדיר לחבר מפלגה להצביע כנגד רצונה של מפלגתו. מנהיגי מפלגה במדינות כאלה לעתים קרובות בעלי סמכות לפטר חבר מפלגה המפר את הקו המפלגתי מתפקידו אבל לא מחברותו בבית הנבחרים.

משמעת מפלגתית חלשה

משמעת מפלגתית חלשה היא בדרך כלל יותר תכופה באסיפות נכבדים מאשר במפלגות פופוליסטיות. למפלגה הרדיקלית בצרפת לא הייתה משמעת מפלגתית, גם לא לאף אחת מהמפלגות הימיניות בתקופת הרפובליקה הצרפתית השלישית (1871-1940). משמעת מפלגתית חלשה נמצאת גם במדינות דמוקרטיה נשיאותית כמו ארצות הברית. בבתי מחוקקים אלה, זה שגרתי למחוקק לחצות קווים מפלגתיים בעת הצבעה נתונה, בדרך כלל בעקבות אינטרס של האזור אותו הם מייצגים או בעקבות חברים אחרים בקבוצה גבולית בתוך מפלגתם.

ראו גם

• צנטרליזם דמוקרטי