לדלג לתוכן

משה ר' מנדלש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ערך חשוב. המקור בעייתי משהו, שינויים בהמשך
 
←‏ביוגרפיה: אין לי מושג מי צודק, כנראה השניים אבל אין לדעת
שורה 4: שורה 4:
נולד לרב [[מנדל ר' אביגדורש|ישעיה מנחם ב"ר יצחק]], שנקרא '''ר' מענדל ר' אביגדור'ש'''. אביו תיקן נוסח לשטר [[היתר עסקה]] שהתקבל בו[[ועד ארבע ארצות]] ומוכר בתור "הנוסח של הגאון ר' מענדל"{{הערה|'''נחלת שבעה''', תחילת סימן מ"ה.}} ונפטר ב[[כ"ה באב]] [[ה'שנ"ט]], [[16 באוגוסט]] [[1599]]. ספרו "באורים כבדו" נדפס בידי בנו.
נולד לרב [[מנדל ר' אביגדורש|ישעיה מנחם ב"ר יצחק]], שנקרא '''ר' מענדל ר' אביגדור'ש'''. אביו תיקן נוסח לשטר [[היתר עסקה]] שהתקבל בו[[ועד ארבע ארצות]] ומוכר בתור "הנוסח של הגאון ר' מענדל"{{הערה|'''נחלת שבעה''', תחילת סימן מ"ה.}} ונפטר ב[[כ"ה באב]] [[ה'שנ"ט]], [[16 באוגוסט]] [[1599]]. ספרו "באורים כבדו" נדפס בידי בנו.


לאחר נישואיו כיהן כ[[ר"מ]] ב[[קראקא]]{{הערה|על כך שהיה רק ר"מ בקראקא ולא רב העיר, האריך [[חיים דוב פרידברג]], '''לוחות זכרון''', פרנקפורט תרס"ד, עמ' 7 הערה 7.}} ואחר כך התמנה כרב ב[[שידלוב]], ב[[לודמיר]] ומאוחר יותר ב[[פרנקפורט]]. הוא הקפיד על מנהג פרנקפורט הישן לאכול [[סעודה שלישית]] לפני [[תפילת מנחה]] של [[שבת]], בניגוד למקובל בכל קהילות ישראל לאכול סעודה זו לאחר התפילה, וגזר ב[[חרם (הלכה)|חרם]] על שמש בית הכנסת בעיר לדאוג לביצוע המנהג. בעקבות פעילותו התקבל המנהג בקהילת פרנקפורט{{הערה|[[יוסף יוזפא האן נוירלינגן|יוסף אומץ]], פרנקפורט תפ"ג, סי' תרע"א.}}.
לאחר נישואיו כיהן כ[[ר"מ]] ב[[קראקא]]{{הערה|על כך שהיה רק ר"מ בקראקא ולא רב העיר, האריך {{HebrewBooksPage|[[חיים דוב פרידברג]]|'''לוחות זכרון'''|7510|פרנקפורט תרס"ד, עמ' 7 הערה 7|14}}.}} ואחר כך התמנה כרב ב[[שידלוב]], ב[[לודמיר]]. [[חיים נתן דמביצר|רח"נ דמביצר]] וחוקרים נוספים סבורים שמאוחר יותר כיהן כרבה של [[פרנקפורט]]{{הערה|{{HebrewBooksPage|דמביצר|'''מכתבי בקֹרת'''|20993|בעניני ועד ארבע ארצות, קראקא, תרנ"ב. עמ' 38–39|41}}.}}. רבה של פרנקפורט בשם זה נזכר כמי שהקפיד על מנהג פרנקפורט הישן לאכול [[סעודה שלישית]] לפני [[תפילת מנחה]] של [[שבת]], בניגוד למקובל בכל קהילות ישראל לאכול סעודה זו לאחר התפילה, וגזר ב[[חרם (הלכה)|חרם]] על שמש בית הכנסת בעיר לדאוג לביצוע המנהג. בעקבות פעילותו התקבל המנהג בקהילת פרנקפורט{{הערה|[[יוסף יוזפא האן נוירלינגן|יוסף אומץ]], פרנקפורט תפ"ג, סי' תרע"א.}}. אך אחרים הראו שמדובר באדם אחר ששמו ושם אביו זהה: ר' [[משה בכרך|משה ר' מנדלש בכרך]] (נפטר [[ה'ש"ף]], [[1620]]){{הערה|{{HebrewBooksPage|מרדכי וייץ|'''עטרת פז''': תולדות הגה"ק רבנו עקיבא איגר אבד"ק מרקיש-פרידלנד ופוזנא|29115|[[קאליש]] תרצ"ח. עמ' 52|51}}. וראו: {{HebrewBooksPage|ישראל טוביה אייזנשטאדט|'''דעת קדושים'''|29115|סט. פטרסבורג תרנ"ז-תרנ"ח. עמ' 215|220}}.}}.


אחרי פטירת רבי [[אפרים לונטשיץ]] התמנה תחתיו כאב"ד [[פראג]]. בתקופת שהותו בפראג היתה בעיר מגפת אבעבועות שפגעה במיוחד בילדים, הוא חיבר [[סליחות|סליחה]] שפותחת במילים "מושל בעליונים אתה ידעת" שהתקבלה בכמה קהילות מאז{{הערה|ראו [[מגן אברהם]] אורח חיים סימן תקעו ס"ק ג. נוסח הסליחה ב'''עמודי העבודה''' סי' רכ"ז.}}.
אחרי פטירת רבי [[אפרים לונטשיץ]] התמנה תחתיו כאב"ד [[פראג]]. בתקופת שהותו בפראג היתה בעיר מגפת אבעבועות שפגעה במיוחד בילדים, הוא חיבר [[סליחות|סליחה]] שפותחת במילים "מושל בעליונים אתה ידעת" שהתקבלה בכמה קהילות מאז{{הערה|ראו [[מגן אברהם]] אורח חיים סימן תקעו ס"ק ג. נוסח הסליחה ב'''עמודי העבודה''' סי' רכ"ז.}}.

גרסה מ־20:48, 8 בדצמבר 2015

רבי משה בן ישעיה מנחם הידוע בכינויו ר' משה ר' מענדל'ש (בקיצור: ר' משה ר"מ; נפטר בשנת ה'ת"א, 1641) היה רב אשכנזי במאות ה-16 וה-17.

ביוגרפיה

נולד לרב ישעיה מנחם ב"ר יצחק, שנקרא ר' מענדל ר' אביגדור'ש. אביו תיקן נוסח לשטר היתר עסקה שהתקבל בוועד ארבע ארצות ומוכר בתור "הנוסח של הגאון ר' מענדל"[1] ונפטר בכ"ה באב ה'שנ"ט, 16 באוגוסט 1599. ספרו "באורים כבדו" נדפס בידי בנו.

לאחר נישואיו כיהן כר"מ בקראקא[2] ואחר כך התמנה כרב בשידלוב, בלודמיר. רח"נ דמביצר וחוקרים נוספים סבורים שמאוחר יותר כיהן כרבה של פרנקפורט[3]. רבה של פרנקפורט בשם זה נזכר כמי שהקפיד על מנהג פרנקפורט הישן לאכול סעודה שלישית לפני תפילת מנחה של שבת, בניגוד למקובל בכל קהילות ישראל לאכול סעודה זו לאחר התפילה, וגזר בחרם על שמש בית הכנסת בעיר לדאוג לביצוע המנהג. בעקבות פעילותו התקבל המנהג בקהילת פרנקפורט[4]. אך אחרים הראו שמדובר באדם אחר ששמו ושם אביו זהה: ר' משה ר' מנדלש בכרך (נפטר ה'ש"ף, 1620)[5].

אחרי פטירת רבי אפרים לונטשיץ התמנה תחתיו כאב"ד פראג. בתקופת שהותו בפראג היתה בעיר מגפת אבעבועות שפגעה במיוחד בילדים, הוא חיבר סליחה שפותחת במילים "מושל בעליונים אתה ידעת" שהתקבלה בכמה קהילות מאז[6].

בשנת ה'שפ"ג, 1623, נפטרה בפראג אשתו הראשונה שרה בת ר' משה ר' זלקינד'ס. הוא נישא בשנית לדֶבֶּרִיל בת ר' יעקב קופל הלוי מפראג, אחותם של רבי אהרן מירלש (חתנו של ר' יום טוב ליפמן הלר) ו"הקצין" ר' משה מירלש מווינה (חמיו של רבי יצחק מאיר תאומים-פרנקל).

ראש הקהל של קהילת יהודי פראג, יעקב ב"ש, הביא לפיטוריו מרבנות העיר פראג[7], ובקהילה היהודית בעיר רווחו שמועות באשר לקפידה וקללה שהטיל ר' משה על ב"ש ושותפיו להליך ההדחה. הם תלו בקללתו את הסיבה השמימית לפרשת הסתבכותו המשפטית וכליאתו של ה"תוספות יום טוב", ואת מאסרו של ב"ש והסתלקות משפחתו מפראג[8].

עם פיטוריו מרבנות פראג התקבל כרבה של פוזנה. הוא חתום על היתר עגונה יחד עם רבי יום טוב ליפמן הלר, מחליפו ברבנות פראג[9]. כהונתו בפוזנה נמשכה עד פטירתו בשנת ה'ת"א, 1641.

משפחתו

  • בנו ר' ישראל היה עשיר גדול ומפורסם, מחבר "מראת הצדק"[10], בעלה בנישואיה השניים של שרל תאומים בתו של רבי יונה תאומים, מחבר "קיקיון דיונה". (בעלה הראשון היה ר' שמואל מרדכי בנו של הרבי ר' העשיל מקראקא, ובעלה השלישי היה הרב אהרן תאומים מוורמס.
  • בתו אידל כתבה והדפיסה את הספר "קיצור יוסיפון" ביודנדויטש (קראקא ה'ת"ל, 1670)
  • חתנו ר' ליב היה למדן והש"ך מצטט מדבריו[11].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נחלת שבעה, תחילת סימן מ"ה.
  2. ^ על כך שהיה רק ר"מ בקראקא ולא רב העיר, האריך תבנית:HebrewBooksPage.
  3. ^ תבנית:HebrewBooksPage.
  4. ^ יוסף אומץ, פרנקפורט תפ"ג, סי' תרע"א.
  5. ^ תבנית:HebrewBooksPage. וראו: תבנית:HebrewBooksPage.
  6. ^ ראו מגן אברהם אורח חיים סימן תקעו ס"ק ג. נוסח הסליחה בעמודי העבודה סי' רכ"ז.
  7. ^ ראו שבות יעקב ח"ב סי' פח: ”מצאתי און לי מתשובת הגאון מה' משה ר' מענדל זצ"ל שהיה גדול בתורה ומפורסם כאשר שמעתי שהיה אב"ד בפראג לפני הגאון התוספות יום טוב, ואחר כך ע"י סיבה יצא משם ונתקבל בק"ק פוזנא”.
  8. ^ תבנית:HebrewBooksPage.
  9. ^ ראו: שו"ת פני יהושע, ח"ב אבן העזר סי' ס"ג. תשובות נוספות ממנו: משאת בנימין, סימן ק"ט וסימן קט"ו.
  10. ^ מוזכר אצל: חיד"א, פליטת סופרים (בסוף שם הגדולים), מערכת גדולים אות סח.
  11. ^ ראו: ספר הארוך מש"ך, הלכות טריפות, סוף סימן ל"ו.