מיכאל חסין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
BDaniel (שיחה | תרומות)
סקריפט החלפות (אזור, מצוי, על ידי, כמו כן, באותן שנים, עניין, עמו)
BDaniel (שיחה | תרומות)
ניקוי קוד, תיקון קישור לפירושונים, לא נוהגים אלא אם זה קישור
שורה 1: שורה 1:
{{רב
{{רב
|שם=הרב מיכאל חסין
|שם=הרב מיכאל חסין
|תמונה=
|כיתוב='''הרב מיכאל חסין'''
|כיתוב='''הרב מיכאל חסין'''
|תאריך לידה= ט' בכסליו [[תשט"ז]]
|תאריך לידה= ט' בכסליו [[תשט"ז]]
שורה 7: שורה 6:
|תאריך לידה לועזי=[[1955]]
|תאריך לידה לועזי=[[1955]]
|מקום פעילות=[[רחובות, ישראל]]
|מקום פעילות=[[רחובות, ישראל]]
|השתייכות=[[חרדי]] [[ספרדי]] בסגנון [[[[ליטאים (זרם)|ליטאי]]]]
|השתייכות=[[חרדי]] [[ספרדים (עם)|ספרדי]] בסגנון [[ליטאים (זרם)|ליטאי]]
|תפקידים נוספים=[[ראש ישיבה]] [[רב קהילה]]
|תפקידים נוספים=[[ראש ישיבה]] [[רב קהילה]]
|חיבוריו=ספר "שמור וזכור" מצוות תוספת שבת. ספר "שמור וזכור" מלאכת בורר. עלון "קוראי עונג" המופץ מידי שבוע.
|חיבוריו=ספר "שמור וזכור" מצוות תוספת שבת{{ש}}ספר "שמור וזכור" מלאכת בורר{{ש}}עלון "קוראי עונג" המופץ מידי שבוע.
}}
}}


שורה 39: שורה 38:


== תורתו ==
== תורתו ==
את עיקר תורתו קיבל ממורו ורבו הרב שמואל רוזובסקי זצ"ל ממנו שמע שיעורים 7 שנים והיה מדבר אתו בלימוד, ונחשב עד-היום אחד מגדולי תלמידיו. מעשיה מפורסמת לגבי הקשר בינו לרב רוזובסקי מספרת, שפעם בירר מאן-דהו אצל הרב רוזובסקי על "הבחור" מיכאל חסין, והרב רוזובסקי ענה בתגובה: "מורי ורבי הרב שמעון שקאפ היה משתבח בתלמיד כזה". נחשב כמקורב גדול לרב משה שמואל שפירא זצ"ל חבר מועצת גדולי התורה. כמו כן נחשב כמקורב לרב אלעזר מנחם שך זצ"ל שהיה ראש ישיבת פוניבז' ומנהיג היהדות הליטאית.
את עיקר תורתו קיבל ממורו ורבו הרב שמואל רוזובסקי ממנו שמע שיעורים 7 שנים והיה מדבר אתו בלימוד, ונחשב עד-היום אחד מגדולי תלמידיו. מעשיה מפורסמת לגבי הקשר בינו לרב רוזובסקי מספרת, שפעם בירר מאן-דהו אצל הרב רוזובסקי על "הבחור" מיכאל חסין, והרב רוזובסקי ענה בתגובה: "מורי ורבי הרב שמעון שקאפ היה משתבח בתלמיד כזה". נחשב כמקורב גדול לרב משה שמואל שפירא חבר מועצת גדולי התורה. כמו כן נחשב כמקורב לרב אלעזר מנחם שך שהיה ראש ישיבת פוניבז' ומנהיג היהדות הליטאית.


== חיבוריו ==
== חיבוריו ==

גרסה מ־14:21, 18 באפריל 2017

תבנית:רב

מחלוצי פורצי הדרך בהחזרת עטרת יהדות ספרד ליושנה. מנהיג קהילות ספרדים ברחובות, פוסק הלכה מוסמך, מוסר שיעורים ומוסר ברחבי הארץ, וראש מוסדות "שער התורה" ברחובות הכוללים את: "ישיבה קטנה למצוינים"

ביוגריפיה

נולד בטבריה להוריו ר' יצחק יעקב ושושנה, למד בתלמוד תורה "קרלין" שם.

בשנת 1969 עבר ללמוד בישיבת גרודנא שהוקמה אז כסניף לאחותה - ישיבת פוניבז' בני-ברק. היה מראשוני התלמידים יוצאי עדות המזרח במוסדות ישיבות פוניבז'.

בהיותו כבן 17 התייתם מאביו, ולאחר שהתארס התייתם גם ממורו ורבו הרב רוזובסקי שלא זכה שיהיה בחתונתו.

לאחר נישואיו עם הגב' מרים לבית מרציאנו עבר להתגורר במקום מגוריה: המושבה באר יעקב, ושם נתמנה להיות מוסר שיעורים בישיבת "שארית-יוסף". באותן שנים כיהן גם כר"מ בישיבת "באר-יעקב" לצעירים שנסגרה כעבור זמן. במשך שנים רבות עמד בראשות כולל אברכים "שער התורה" בבני-ברק.

בשנת תשנ"ד עבר להתגורר בעיר רחובות שם נתמנה כרב קהילת חניכי-הישיבות הספרדים בית שמואל.

בשנת תש"ס הקים את "ישיבה קטנה למצוינים" ברחובות, וזאת, במטרה לפתור את בעיית קבלת התלמידים הספרדים למוסדות הליטאים. כיום היא השיבה הנחשבת ביותר באזור השפלה.

במשך כל השנים, תחת עמותת "שער התורה" מתקיימות פעילויות רבות בהגדרת צדקה חסד וקקהילה.

רבותיו

דרשותיו

תחום בולט באישיותו של הרב חסין הוא דרשותיו ושיעוריו: הוא בעל כח הסברה מיוחד אותה ינק לטענתו ממורו הרב שמואל רוזבסקי והוא ידוע כמי שיכול להפשיט דברים סבוכים לצורה פשוטה, כמו כן הוא ידוע בלהיטות ובפאתוס המהווים חלק בלתי נפרד מעמידתו בפני קהל. מסיבה זו, גם שיחות המוסר שלו הן בעלות אופי משלהב ומשום-כך כנראה, זוכות להערצה.

תורתו

את עיקר תורתו קיבל ממורו ורבו הרב שמואל רוזובסקי ממנו שמע שיעורים 7 שנים והיה מדבר אתו בלימוד, ונחשב עד-היום אחד מגדולי תלמידיו. מעשיה מפורסמת לגבי הקשר בינו לרב רוזובסקי מספרת, שפעם בירר מאן-דהו אצל הרב רוזובסקי על "הבחור" מיכאל חסין, והרב רוזובסקי ענה בתגובה: "מורי ורבי הרב שמעון שקאפ היה משתבח בתלמיד כזה". נחשב כמקורב גדול לרב משה שמואל שפירא חבר מועצת גדולי התורה. כמו כן נחשב כמקורב לרב אלעזר מנחם שך שהיה ראש ישיבת פוניבז' ומנהיג היהדות הליטאית.

חיבוריו

הוציא לאור עד-עתה שני ספרים, שניהם בסגנון המשלב למדנות ישיבתית עם פסיקת הלכה. שני הספרים הם: "שמור וזכור" בעניין תוספת שבת, "שמור וזכור" בעניין מלאכת בורר.
בשנת תשע"ו הוקם על ידי מקורביו ובשיתוף פעולה עמו, מכון המיועד למטרת הוצאה לאור של שאר כתביו.