משה שמואל שפירא (באר יעקב)
הרב משה שמואל שפירא | |
לידה |
5 באוגוסט 1917 י"ט באב ה'תרע"ז מינסק, בלארוס |
---|---|
פטירה |
29 באפריל 2006 (בגיל 88) א' באייר ה'תשס"ו באר יעקב |
מדינה | ישראל |
השכלה | ישיבת מיר (בלארוס) |
מקום פעילות | באר יעקב, ישראל |
תקופת הפעילות | ? – 30 באפריל 2006 |
תחומי עיסוק | ראש ישיבת באר יעקב |
תפקידים נוספים | חבר מועצת גדולי התורה |
רבותיו |
הרב אלחנן וסרמן רבי ברוך דב ליבוביץ, הרב אליעזר יהודה פינקל |
חיבוריו |
קונטרס הביאורים י' חלקים שערי שמועות י' חלקים זהב משבא ב' חלקים הערות לספר חידושי הר"י מיגש ג' חלקים הערות לספר תוספות הרא"ש |
אב | Aryeh Shapiro |
צאצאים | דוד יצחק שפירא |
הרב משה שמואל שפירא (י"ט באב תרע"ז, 5 באוגוסט 1917 – א' באייר תשס"ו, 29 באפריל 2006), היה ראש ישיבת באר יעקב, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ואחר כך של דגל התורה, וחבר נשיאות ועד הישיבות ומפעל הש"ס.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד במינסק שבבלארוס. אביו, רבי אריה שפירא, היה רב בביאליסטוק, בנו של רבי רפאל שפירא מוולוז'ין ונכדו של הנצי"ב. אמו, מינא גולדא, הייתה בתו של הרב חיים נפתלי הרץ היילפרין ונכדת רבי רפאל יום טוב ליפמן הלפרין בעל ה"עונג יום טוב". נקרא על שם אחי סבו רבי משה שמואל שפירא מבוברויסק.
בעקבות מלחמת העולם הראשונה נאלצה המשפחה לנדוד מביאליסטוק למינסק, עיר הולדתו. בתום המלחמה שבה המשפחה לביאליסטוק. בביאלסטוק החל ללמוד בישיבה. בתקופה זו למד בחברותא עם בן-עירו הרב אריה לייב מאלין. בשנת תרצ"ג (1933) נסע ללמוד בישיבת אוהל תורה בברנוביץ' אצל הרב אלחנן וסרמן. בשנת תרצ"ו (1936) נסע ללמוד בישיבת מיר שבפולין. לדבריו נהג שם ללמוד במחברות שבהן סיכמו תלמידים את שיעורי רבי ברוך דב ליבוביץ, ומאז החזיק את עצמו כתלמידו. בהגיעו לגיל גיוס נמלט מפולין.
בשנת תרצ"ח (1938) עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, שם למד אצל רבי ראובן כץ וכן שמע את שיעוריו של הרב שך. בשנת תש"ד (1944) למד בירושלים אצל בן-דודו הרב יצחק זאב סולובייצ'יק.
נישא לחיה פייגא ציפורה (נפטרה בטבת תש"פ), בתו של הרב אהרן ויינשטיין, ראש ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק בתל אביב. לאחר נישואיו התגורר בבני ברק ולמד בכולל חזון איש, ולאחר מכן קיבל את משרתו התורנית הראשונה כר"מ בישיבת קול תורה. באותה תקופה נסמך להוראה על ידי הרב איסר זלמן מלצר. החזון איש אמר עליו שהוא "נשמה של עולם האצילות".
בשנת תש"ט (1949) מונה בברכתו של החזון איש לראש ישיבת באר יעקב, שהוקמה מעט קודם לכן בהמלצת החזון איש בידי הרב שלמה וולבה, המנהל הרוחני, והרב אפרים בורודיאנסקי, ראש הישיבה, שפרש לאחר זמן קצר, ועמד בראשות הישיבה עד יום פטירתו. את שיעוריו הוציא לאור בספריו קונטרס הביאורים (שיעורים כלליים) ושערי שמועות (שיעורים על הדף). עסק גם בההדרת ספרי הראשונים והוציא לאור את "תוספי הרא"ש" ואת חידושי הר"י מיגאש.
בתיאור תולדותיו מסופר שכבר בשנת תשכ"ו ביקשו הרב יחזקאל סרנא שיצטרף למועצת גדולי התורה, והוא סירב. מאוחר יותר, כשהגיע הרב סרנא לביתו לבקש זאת, הוא התרצה[1]. לאחר הקמת דגל התורה, בשנת תשמ"ט (1988), נקרא על ידי הרב שך לכהן כחבר במועצת גדולי התורה של המפלגה.
הלווייתו[2] יצאה מישיבת באר יעקב ועברה דרך בית הכנסת לדרמן בבני ברק ונקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק, סמוך לקברו של הרב שך.
לאחר הופעת הספר "ניחוחה של תורה" שנדפס עוד בחייו, יצאו לאור לאחר פטירתו מספר ספרי זיכרון הכוללים את תולדות חייו, אסופת מאמרים מתלמידיו ושיעוריו, ובהם: "ובא השמש", "לשמש שם אהל", "ישורון" ו"ארזים עלי מים".
את מקומו בראשות הישיבה ממלא בנו הרב דוד יצחק שפירא.
בחודש אלול תש"ע הוקמה לזכרו ישיבת שערי שמועות ביישוב בית חלקיה (על שם ספרו "שערי שמועות"). בראשות הישיבה כיהנו בנו הרב נפתלי צבי יהודה שפירא עד פטירתו, ונכדו הרב אריה (בן הרב דוד יצחק) שפירא.
בחודש אייר תשפ"ג הוקמה לזכרו "ישיבת רבינו משה שמואל" בשכונת רמות 06 בירושלים בראשות הישיבה עומד בנו הרב אהרון שפירא.
דרך לימודו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תלמידיו של הרב שפירא רואים את דרכו כמקבילה לזרמי הלימוד הבולטים האחרים בעולם הישיבות במחצית השנייה של המאה ה-20, דהיינו שיטותיהם של הרב נחום פרצוביץ, שהיה ראש ישיבת מיר, והרב שמואל רוזובסקי, שהיה ראש ישיבת פוניבז'.
דרכו של הרב שפירא מבוססת בעיקר על דרכו של רבו המובהק ובן דודו, הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק. הרב יצחק זאב שכלל את "השיטה הבריסקאית" שייסד אביו, הרב חיים סולובייצ'יק ומקובלת ברוב הישיבות הליטאיות. לפי שיטה זו תפקיד הלומד הוא רק להגדיר "מה כתוב", מה הגדרת העניין ותחומיו, ולא להתעסק בנימוקים ובטעמים.
אמנם בעוד הרב יצחק זאב עסק בעיקר בסוגיות השייכות לסדר קדשים, העוסק בענייני קרבנות ובית המקדש, מושגים שמעצם טבעם רחוקים מן ההבנה השכלית, הרי שהרב שפירא עסק בעיקר במסכתות שבהן עוסק בית המדרש הישיבתי הקלאסי, שהן בעיקר בסדרי "נשים" ו"נזיקין".
השקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב שפירא דרש שלא להתדיין בבג"ץ על גיוס בני הישיבות, מתוך חשש שהשופטים "מבקשים לעקור הכל"[3].
בסוף שנת 2000, ערב ההצבעה במליאת הכנסת על חוק הוראת שעה, שיאפשר את המשך הסדר דחיית גיוס בני הישיבות, נשא דברים במעמד הכנסת ספר תורה שהתקיים בישיבת באר יעקב:
”חיינו מאות שנים בגלות עם גזירות, אבל כשמנסים לפגוע בתוכנו פנימה, בלימוד התורה, על זה אנחנו יוצאים למלחמה. המלחמה לא בכוח, אלא בכך שנחפש לנו מקום, מדינה אחרת שלא רודפים אותנו ונותנים לנו ללמוד בשקט. השליטים החופשיים צריכים לדעת שאנו סובלים מגזירותיהם שנים רבות, כמו בגלות, אך ברגע בו ינסו לפגוע בבתי המדרש נקום ונרד מארץ הקודש. לכל אורך שנות גלותנו, שמר הקב"ה שנוכל לעסוק בתורה. ואם אויבינו ניסו למנוע מאיתנו עיסוק התורה, מיד המציא לנו הקב"ה מקום אחר, בו ניתן היה לשבת ולעסוק בתורה. ואם בארץ הקודש נגיע למצב שינסו בפועל למנוע אותנו מהעסק התמידי בתורה, נגלה למקום אחר על פגיעה בלימוד התורה נקום ונרד מארץ הקודש[4] ”
על רקע זה נתגלעו חילוקי דעות בינו לבין הרב אהרן יהודה לייב שטינמן סביב נושא אימוץ מסקנות ועדת טל, שהתנו את חוקיות המשך הסדר תורתו אומנותו בהוכחת התרחבות אחוזי הגיוס לשירות במשמר האזרחי[5]. קודם לכן שלח לו מכתב[6] בו ביקש ממנו שלא להיכנע לדרישות הבג"ץ ולסרב לכל הצעת פשרה, ובין השאר כתב: "ומהנסיון הוא שהדרך היחידה פה בארה"ק הוא לעמוד בתוקף מוחלט על כך כי אין לגעת בישיבות הק' ובהיכלי התורה, ורק על ידי עמידה תקיפה ישמר המצב הקיים"[7]. ביולי 2002, ערב ההצבעה בכנסת על חוק טל ובעקבות חילוקי הדעות הללו, פרש מחברותו במועצת גדולי התורה של תנועת דגל התורה. במכתב ההתפטרות ששלח למזכיר מועצת גדולי התורה כתב: ”מאחר והנעשה בזמן האחרון על ידי נציגי תנועת דגל התורה בעניין החוק הנוגע לדחיית גיוס בני ישיבות ובניגוד לדעת רוב ראשי הישיבות שליט"א וזצוק"ל, ובראותי כי על ידי השתתפותי במועצת גדולי התורה אין באפשרותי להשפיע בעניין זה שנשמת עם ישראל תלוי בו, ולפתח חטאת רובץ, ואיני יכול לקחת אחריות על הנעשה בזה על ידי הנציגים... על כן הנני להודיע כי הריני מסלק ידי מכל אחריות ושייכות מתנועת דגל התורה.”
ניגונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב שפירא נהג לשיר עם תלמידיו באירועים מיוחדים. שיריו היו ממסורת משפחתו מוולוז'ין, מישיבות ליטא, מהרב ברוך בר ליבוביץ ולחנים אישיים. הרב שפירא ניחן בחוש מוזיקלי, והוא נהג לספר שכשהיה אצל הרב מבריסק, כיבדו הרב לשיר והוא אמר שאינו יודע לשיר. לאחר מכן שמעו הרב מבריסק שמפזם דרך לימודו ואמר לו בסרקזם שבאמת אינו יודע לשיר[8].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קונטרס הביאורים - שיעורי עיון פלפול והלכה על סדר הש"ס.
- שערי שמועות - הערות וכתבים על הש"ס.
- זהב משבא א - מאמרים ופירושים על התורה, בהלכה ובאגדה.
- זהב משבא ב - מאמרי מוסר והשקפה.
- תוספי הרא"ש - מהדורה מוערת.
- חידושי הר"י מיגאש - מהדורה מוערת.
- השמש לאור עולם - אגרותיו ומכתביו, הוצאת מכון בא"ר שמ"ש, התשע''ח
מתלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יששכר מאיר ー ראש ישיבת הנגב נתיבות
- הרב חיים סרנא ー ראש ישיבת חברון
- הרב יוסף יחיאל במברגר ー רב הקהילה החרדית בחיפה
- הרב יצחק גוגנהיים ー רבה הראשי של פריזーצרפת
- הרב אורי וייסבלום ー משגיח ישיבת נחלת הלויים בחיפה צאצא להנועם אלימלך מליזנסק
- הרב חיים זליבנסקי ー ראש ישיבת מאור התלמוד ברחובות
- הרב אברהם חפוטא ー ראש ישיבת הרמב"ם בתל אביב ומחבר ספרים
- הרב בן ציון הכהן קוק ー ראש בית הוראה בירושלים רב בפתח תקווה אביו של העיתונאי והסופר רבי שלמה קוק נאמן ביתו של הרב אלישיב
- הרב אליקים גצל פשקס ー ראש ישיבת גבעת שאול בשכונת גבעת משה ירושלים
- הרב ישראל קליינר ー ראש ישיבת בית הכרם
- הרב דוד שמידל ー ראש כולל קוממיות ותלמיד החזון אי"ש מלפנים ראש כולל קרלין מתיבתא דרבי יוחנן בטבריה
- הרב יצחק גרודזינסקי ー ראש כולל תורת אברהם בבני ברק
- הרב שריאל רוזנברג ー ראש בית הדין של הרב ניסים קרליץ
- הרב משה שפירא ー מראשי ישיבת אור שמח וישיבת פתחי עולם
- הרב משה סויסה ー עיתונאי וסופר אמריקני ראש בית המדרש מסילת ישרים על שם ספרו של הרמח"ל
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הוצאת בית דוד ー ניחוחה של תורה ー עובדות והנהגות מגדולי ישראל מאוצרו ומשנתו ואמרותיו של רבינו משה שמואל שפירא (ניו יורק, תשס"ג 2002).
- אברהם אליעזר סופר ー אב וראש הישיבות ー תולדות חייו, הליכותיו, והנהגותיו של הרב משה שמואל שפירא, בליווי תמונות נדירות (ירושלים, תשס"ח 2008).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לשמש שם אהל ー ב' חלקים, ספר הזיכרון לזכרו של רבינו משה שמואל, בהוצאת קול מהיכל, הכולל אסופת מאמרים לזכרו
- ישורון ー כרך יח, עמוד רנג, פרקי חיים של הרב משה שמואל שפירא
- אב וראש הישיבותーאור פני משה, אברהם אליעזר סופר ני"ו
- הגרמ"ש שפירא ー גלריית זיכרון באתר "טוג"
- [1] [2], אשכולות העוסקים בו ובכתביו בפורום אוצר החכמה, בליווי תמונות
- שיעורי הרב משה שמואל שפירא באתר "קול הלשון"
- חזקיהו משה שמואל בן אריה שפירא (1917ー2006), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לשמש שם אהל, ניצוצי שמש, הערה קג
- ^ תמונות מהלוויית הגאון רבי משה שמואל שפירא, בחדרי חרדים, 30.04.2006
- ^ בני הישיבות: ביה"מ העליון כופר בזכותנו להיות עם התורה, מוסף נט, 7 במאי 2001.
- ^ אבישי בן חיים, "על פגיעה בלימוד התורה נקום ונרד מארץ הקודש", באתר ynet, 29 בדצמבר 2000
- ^ סמדר שמואלי ואבישי בן חיים, תלמידי הישיבות והמשמר האזרחי - היום ההכרעה, באתר ynet, 22 ביולי 2002
- ^ rotter - הכתובת הייתה על הקיר!
- ^ מכתב ששלח מרן הגרמ"ש זצוק"ל, ליבדלחט"א מרן הגראי"ל שליט"א אתר רוטר
- ^ שירי הרב שפירא באתר קול הלשון.
מועצת גדולי התורה של דגל התורה | ||
---|---|---|
מנהיג | ||
מנהיגים בעבר | הרב אלעזר מנחם מן שך • הרב יוסף שלום אלישיב (דה פקטו) • הרב אהרן יהודה ליב שטינמן • הרב חיים קניבסקי (דה פקטו) • הרב גרשון אדלשטיין | |
חברים בעבר | הרב ישכר דב רוקח • הרב נסים קרליץ • הרב אברהם יעקב זלזניק • הרב מיכל יהודה ליפקוביץ • הרב מרדכי מן • הרב צבי מרקוביץ • הרב חיים פינחס שיינברג • הרב זלמן רוטברג • הרב בנימין ביינוש פינקל • הרב אברהם פרבשטין • הרב נתן צבי פינקל • הרב נסים טולדנו • הרב ברוך רוזנברג • הרב יצחק שיינר • הרב דב יפה • הרב אריה פינקל • הרב ברוך מרדכי אזרחי • הרב ברוך ויסבקר | |
חברים בהווה | הרב מאיר צבי ברגמן • הרב ברוך דב פוברסקי • הרב יצחק זילברשטיין • הרב משה יהודה שלזינגר • הרב משה הלל הירש • הרב דוד כהן • הרב אברהם יצחק קוק • הרב אביעזר פילץ • הרב צבי דרבקין • הרב יצחק הקר • הרב אריה לוי • הרב שרגא שטינמן • הרב אליעזר יהודה פינקל | |
חברים שפרשו מהמועצה | הרב שמואל אוירבך • הרב יהודה עדס • הרב משה שמואל שפירא | |
מזכירים | אפרים צמל • אברהם רובינשטיין |
רבני ישיבת קול תורה | |||||
---|---|---|---|---|---|
ראשי הישיבה | הרב יחיאל מיכל שלזינגר • הרב ברוך קונשטט • הרב שלמה זלמן אוירבך • הרב משה יהודה שלזינגר • הרב שלמה שלזינגר | ||||
רבני הישיבה שנפטרו | הרב יונה מרצבך • הרב יוסף יהודה ריינר • הרב דוד הקשר • הרב אברהם ארלנגר • הרב שמעון משה דיסקין • הרב אלחנן קונשטט • הרב חיים יוסף יעקבוביץ • הרב אלכסנדר דינקל • הרב שלום פוברסקי • הרב גדליה אייזמן • הרב שלמה וולבה | ||||
רבנים שעזבו את הישיבה | הרב ברוך שמואל דויטש • הרב משה שמואל שפירא • הרב גבריאל בולק • הרב ברוך ויסבקר • הרב יהודה עדס • הרב שמואל אוירבך • הרב ישראל גנס | ||||
רבני הישיבה בהווה | הרב בן ציון בורודיאנסקי • הרב רפאל צבי וולפין • הרב אליעזר יחיאל קונשטט • הרב אברהם מאיר שטיינפלד • הרב יצחק דב שכטר • הרב מיכאל וינקלר • הרב יעקב שטיינהוז • הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי | ||||
רבני הישיבה הקטנה |
|
- אנשי העלייה החמישית
- חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה
- חברי נשיאות ועד הישיבות
- ראשי ישיבה ליטאים בישראל
- בוגרי ישיבת לומז'ה-פתח תקווה
- בוגרי ישיבת מיר (בלארוס)
- בוגרי ישיבת אוהל תורה-ברנוביץ'
- יהודים ליטאים
- רבנים ליטאים ישראלים
- תלמידי רבי יצחק זאב סולובייצ'יק
- משפחת חיים מוולוז'ין
- משפחת אריה לייב שפירא
- משפחת רפאל יו"ט ליפמן היילפרין
- משפחת ברלין
- רבני ישיבת קול תורה
- מהדירי ספרות תורנית
- אישים הקבורים בבית הקברות פוניבז'
- אישים שעל שמם ישיבות בישראל
- חברי נשיאות מפעל הש"ס
- באר יעקב: רבנים
- ביאליסטוק: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1917
- ישראלים שנפטרו ב-2006