עמנואל דונחין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
דונחין מהחלוצי המחקר ב[[פסיכופיזיולוגיה קוגניטיבית]]. והוא גילה במחקר את גל המוח P-300 – גל הנפלט כשהמוח נתקל במשהו פתאומי, מפתיע או בעל משמעות לאדם. יחד עם [[ג'ון פלאבל]] פיתח ממשק מחשב-מוח המאפשר באמצעות שימוש בגל [[P300 (מדעי המוח)|P300]] לפציינטים, גם כאלה בעלי שיתוק מוחלט, לתקשר מילים ואותיות, באמצעות המחשבה כשהם מחוברים ל[[אלקטרואנצפלוגרם]] ללא שימוש בכל אמצעי אחר. |
דונחין מהחלוצי המחקר ב[[פסיכופיזיולוגיה קוגניטיבית]]. והוא גילה במחקר את גל המוח P-300 – גל הנפלט כשהמוח נתקל במשהו פתאומי, מפתיע או בעל משמעות לאדם. יחד עם [[ג'ון פלאבל]] פיתח ממשק מחשב-מוח המאפשר באמצעות שימוש בגל [[P300 (מדעי המוח)|P300]] לפציינטים, גם כאלה בעלי שיתוק מוחלט, לתקשר מילים ואותיות, באמצעות המחשבה כשהם מחוברים ל[[אלקטרואנצפלוגרם]] ללא שימוש בכל אמצעי אחר. |
||
היה נשוי לדינה, אב לשניים: עופר ואילה, וסב לנכדים. נפטר באוקטובר 2018,{{הערה|{{אבלים|פרופ-עמנואל-דונחין-זל|פרופ' עמנואל דונחין}}.}} בגיל 83. |
היה נשוי לדינה, אב לשניים: עופר ואילה, וסב לנכדים. אחיו הוא הפרופסור לרפואה [[יואל דונחין]]. נפטר באוקטובר 2018,{{הערה|{{אבלים|פרופ-עמנואל-דונחין-זל|פרופ' עמנואל דונחין}}.}} בגיל 83. |
||
==לקריאה נוספת== |
==לקריאה נוספת== |
||
גרסה מ־22:10, 13 באוקטובר 2018
 | |
| לידה |
3 באפריל 1935 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
10 באוקטובר 2018 (בגיל 83) |
| מוסדות |
אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
עמנואל (מני) דוֹנְחִין (Emanuel (Manny) Donchin; 3 באפריל[1] 1935, תל אביב – 10 באוקטובר[2] 2018, פלורידה) היה מדען עצב ישראלי אמריקאי, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין ובאוניברסיטת דרום פלורידה. מחלוצי המחקר בתחום הפסיכופיזיולוגיה הקוגניטיבית.
ביוגרפיה
עמנואל דונחין נולד בשנת 1935 בתל אביב, בנם של מיכאל וגוטָה.[1] את שירותו הצבאי עשה בקיבוץ, ובשנת 1957 החל ללמוד לתואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עם סיום לימודיו בשנת 1961 נסע ללמוד בארצות הברית. בשנת 1963 סיים תואר שני בפסיכולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ובשנת 1964 סיים בה דוקטורט. בין השנים 1965 ל-1968 היה חוקר במחלקה לנוירולוגיה באוניברסיטת סטנפורד ובמרכז נאס"א לנוירולוגיה. בשנת 1968 הוא הצטרף למחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, ובה הועלה בשנת 1972 לדרגת פרופסור ולימד בה עד שיצא לגמלאות בשנת 2001. בין השנים 1980 ל-1994 שימש כראש המחלקה. כיהן פרופסור במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת דרום פלורידה, ושימש שם כראש המחלקה בין יולי 2001 לאוגוסט 2008.
דונחין מהחלוצי המחקר בפסיכופיזיולוגיה קוגניטיבית. והוא גילה במחקר את גל המוח P-300 – גל הנפלט כשהמוח נתקל במשהו פתאומי, מפתיע או בעל משמעות לאדם. יחד עם ג'ון פלאבל פיתח ממשק מחשב-מוח המאפשר באמצעות שימוש בגל P300 לפציינטים, גם כאלה בעלי שיתוק מוחלט, לתקשר מילים ואותיות, באמצעות המחשבה כשהם מחוברים לאלקטרואנצפלוגרם ללא שימוש בכל אמצעי אחר.
היה נשוי לדינה, אב לשניים: עופר ואילה, וסב לנכדים. אחיו הוא הפרופסור לרפואה יואל דונחין. נפטר באוקטובר 2018,[3] בגיל 83.
לקריאה נוספת
- "Donchin, Emanuel", Biographical Dictionary of Psychology, ed. Noel Sheehy, Antony J. Chapman and Wenday A. Conroy, London and New York: Routledge, 2002, p. 151.
קישורים חיצוניים
- דף אישי באוניברסיטת דרום פלורידה (באנגלית)
- Michael G. H. Coles, For Distinguished Contributions to Psychophysiology: Emanuel Donchin, Psychophysiology, 32,2 (March 1995), pp. 101-107
הערות שוליים
- ^ 1 2 Who's who in Frontiers of Science and Technology, 1985, p. 126.
- ^ דיווח של פרופ' מוניקה פביאני, עמיתתו לאוניברסיטת אילינוי, בטוויטר, 11 באוקטובר 2018.
- ^ פרופ' עמנואל דונחין: מודעת אבל באתר "אבלים".