חיים יצחק ליפקין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
והדגבא (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:


==תולדותיו==
==תולדותיו==
נולד ב[[ירושלים]], בנו של אריה לייב ליפקין ונכדו של הרב [[יצחק ליפקין]] (בנו של רבי [[ישראל מסלנט]]). אמו, מרים, הייתה בתו של בנימין ביינוש לוין ואחותו של הרב [[אריה לוין]]. למד ב[[ישיבת עץ חיים]] וב[[ישיבת חברון]]. נישא למרים, בתו של הרב [[אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי]], רבה של שכונת [[מקור חיים (שכונה)|מקור חיים]] בירושלים.
נולד ב[[ירושלים]], בנו של אריה לייב ליפקין ונכדו של הרב [[יצחק ליפקין]] (בנו של רבי [[ישראל מסלנט]]). אמו, מרים, הייתה בתו של בנימין ביינוש לוין ואחותו של הרב [[אריה לוין]]. למד ב[[ישיבת עץ חיים]] וב[[ישיבת חברון]]. בעת לימודיו בעץ חיים זכה ב[[פרס (זכייה)|פרס]] [[משרד הדתות]] לבני ישיבות מצטיינים לשנת [[תשי"ג]].{{הערה|{{שערים||טקס חלוקת פרסים לבני ישיבות נערך אתמול ע"י משרד הדתות|19530216|67}}.}} נישא למרים, בתו של הרב [[אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי]], רבה של שכונת [[מקור חיים (שכונה)|מקור חיים]] בירושלים.


לאחר נישואיו עבר להתגורר בתל אביב ולמד ב[[היכל התלמוד]] וב[[בית מדרש לתורת ארץ ישראל]].
לאחר נישואיו עבר להתגורר בתל אביב ולמד ב[[היכל התלמוד]] וב[[בית מדרש לתורת ארץ ישראל]].

גרסה מ־00:51, 25 באפריל 2024

חיים יצחק ליפקין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1911 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה ה'תשמ"ח (בגיל 77 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב חיים יצחק ליפקין (תרע"א, 1911 - תשמ"ח, 1988) היה חבר לשכת הרבנות בתל אביב ורב בית הכנסת המרכזי של הפועל המזרחי בעיר, מחבר ספרים בתורת המוסר ובתורתו של אבי סבו רבי ישראל מסלנט.

תולדותיו

נולד בירושלים, בנו של אריה לייב ליפקין ונכדו של הרב יצחק ליפקין (בנו של רבי ישראל מסלנט). אמו, מרים, הייתה בתו של בנימין ביינוש לוין ואחותו של הרב אריה לוין. למד בישיבת עץ חיים ובישיבת חברון. בעת לימודיו בעץ חיים זכה בפרס משרד הדתות לבני ישיבות מצטיינים לשנת תשי"ג.[1] נישא למרים, בתו של הרב אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי, רבה של שכונת מקור חיים בירושלים.

לאחר נישואיו עבר להתגורר בתל אביב ולמד בהיכל התלמוד ובבית מדרש לתורת ארץ ישראל.

במשך שנים רבות כיהן כחבר הרבנות בתל אביב ורב בית הכנסת המרכזי של הפועל המזרחי בתל אביב. חיבר ספרים רבים שעסקו בתורת המוסר ובתורתו של אבי סבו רבי ישראל מסלנט. ערך לוח שנה ובו חלוקה של לימוד יומי של ספרי מוסר.

חיבוריו

  • אוצר המדות - מתורת ראשונים ואחרונים גדולי חכמי המוסר, 1952
  • לוח יומי למוסר ומדות, 1952
  • רבי ישראל מסלנט, שיטתו ותורתו, 1953
  • תורת רבי ישראל מסלנט, 1960
  • תרי"ג מצות בהלכה ובאגדה, 1963
  • תורת היראה, 1967
  • סדר השולחן - סדר הנהגת השולחן, לימוד תורה וברכת המזון, 1980
  • אוצר תהלים - מאמרי מדרשים וזוהר, ספרי מוסר ראשונים ומאמרי רבי ישראל סלנטר, 1982
  • ארחות חיים להרא"ש עם ביאור דרך טובים, 1983
  • שערי תשובה עם פירוש דרך תשובה, 1986
  • סכומים והשוואות לי"ג מדות של רחמים שבספר תומר דבורה, 1986
  • עיונים וביאורים בפרשה ובהפטרה, 2003

קישורים חיצוניים