פרווה (כשרות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:24, 22 במאי 2024

פַּרְוֶה (ביידיש: פאַרעווע, פאַרעוו), סתמי או כשר למאכלי בשר או חלב, הוא מונח בתחום הכשרות שמשמעו לא חלבי ולא בשרי, כלומר - מאכל או משקה שאינו מכיל רכיבים שמקורם בגוף בהמה, חיה או עוף, ובמקביל אינו מכיל חלב ומוצריו. משמעות היות המוצר פרווה היא שמותר לאוכלו יחד עם בשר או עם חלב, בלי לעבור על איסור אכילת בשר בחלב. המילה "פרווה" הושאלה גם כביטוי בעברית המדוברת, במשמעות של "לא לכאן ולא לכאן".

מקור המונח

המונח "פרווה" לא היה קיים בספרות ההלכתית עד לדורות האחרונים. במקום זאת, התייחסו הפוסקים למאכלי פרווה בשמם או השתמשו בדוגמאות כמו ירקות^[1] או דגים^[2], או שהשתמשו במונחים דוגמת "לא של בשר ולא של חלב"^[3]. השימוש בכלי פרווה לא היה מצוי בעבר, ולכן משתמשים הפוסקים פעמים רבות בדוגמה של 'קדירה חדשה' כאשר הם רוצים לתאר מקרה של כלי שאיננו בשרי או חלבי^[4].

המילה פרווה מקורה ביידיש במילים פאַרעווע ופאַרעוו, וגזרונה אינו ברור. יש ששיערו שמקורה הראשוני באחת מהשפות הסלאביות^[5].

ועד הלשון העברית כלל את החלופה העברית "סתמי" במילון כלכלת הבית שיצא לאור בשנת תרצ"ח (1938)^[6], אך השימוש בו לא נפוץ.

כללים הלכתיים

מאכלי פרווה כוללים כל מזון שאין מקורו מן החי, וכן דגים, ביצים גמורות ודבש דבורים. אף חלב אישה (חלב אם) נחשב כפרווה, עם זאת נאסר לבשל או לאכול אותו יחד עם בשר משום מראית עין. בדומה לכך, חלב שקדים, על אף היותו פרווה, לדעת הרמ"א^[7] יש להניח בתוכו חתיכות שקדים כאשר הוא נאכל עם בשר בהמה (שבו איסור בשר בחלב הוא מן התורה), משום מראית העין. בניגוד למאכלי חלב, אם נפל חלב אם לתוך התבשיל הוא בטל גם בפחות משישים^[8], ואין חובת המתנה בין אכילת בשר ושתייתו.

קיימים כללים הלכתיים באשר למאכלי פרווה שנאפו או התבשלו בכלי בשרי או חלבי. במקרים מסוימים אף שהמאכל עצמו מוגדר כפרווה גם לאחר הבישול, נאסר לכתחילה לאכול אותו יחד עם בשר או חלב משום החשש לספיחת טעם ממה שנותר בלוע בדפנות הכלי מהבישול הקודם. המונח העממי המקובל למאכלים אלה הוא "בחזקת בשרי" או "בחזקת חלבי". אמנם בספרי הפסיקה המונחים הללו לא קיימים.

ראו גם

כשרות

קישורים חיצוניים

הלכות בשר בחלב מתוך פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד.
שו"ת בנושא כלי פרווה באתר ישיבה.
פרווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ש"ך יו"ד צה יט
^ גמ' חולין קיא:
^ שו"ע יו"ד צה ג
^ שו"ע יו"ד צח ה; לבוש יורה דעה י א; שם צ ב; ש"ך יו"ד צה יט, ועוד רבים
^ DLC, pareve
^ מילון כלכלת הבית (תרצ"ח), ושוב במילון כלכלת הבית (תשל"ח), באתר האקדמיה ללשון. במילון מטבח כלים ותבשילים (תרצ"ג) הוצעה כחלופה עברית המילה תָּפֵל.
^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"ז, סעיף ג'
^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"ז, סעיף ד' ובש"ך שם.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

[1] ש"ך יו"ד צה יט

[2] גמ' חולין קיא:

[3] שו"ע יו"ד צה ג

[4] שו"ע יו"ד צח ה; לבוש יורה דעה י א; שם צ ב; ש"ך יו"ד צה יט, ועוד רבים

[5] DLC, pareve

[6] מילון כלכלת הבית (תרצ"ח), ושוב במילון כלכלת הבית (תשל"ח), באתר האקדמיה ללשון. במילון מטבח כלים ותבשילים (תרצ"ג) הוצעה כחלופה עברית המילה תָּפֵל.

[7] שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"ז, סעיף ג'

[8] שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"ז, סעיף ד' ובש"ך שם.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 מאכלי פרווה כוללים כל מזון שאין מקורו מן החי, וכן [[דגי מאכל|דגים]], [[ביצה (מזון)|ביצים]] {{מונחון|גמורות|ביצים גמורות הן ביצים שהגיעו לשלב ההתפתחותי בו יש חלבון וחלמון ניכרים.}} ו[[דבש|דבש דבורים]]. אף חלב אישה ([[חלב אם]]) נחשב כפרווה, עם זאת נאסר לבשל או לאכול אותו יחד עם בשר משום [[מראית עין]]. בדומה לכך, [[חלב שקדים]], על אף היותו פרווה, לדעת ה[[רמ"א]]{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|פז|ג}}}} יש להניח בתוכו חתיכות שקדים כאשר הוא נאכל עם בשר בהמה (שבו איסור בשר בחלב הוא מן התורה), משום מראית העין. בניגוד למאכלי חלב, אם נפל חלב אם לתוך התבשיל הוא בטל גם בפחות משישים{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|פז|ד}} וב[[שבתי כהן#שפתי כהן על השולחן ערוך|ש"ך]] שם.}}, ואין חובת [[המתנה בין בשר לחלב|המתנה]] בין אכילת בשר ושתייתו.
-קיימים כללים הלכתיים באשר למאכלי פרווה שנאפו או התבשלו בכלי בשרי או חלבי. במקרים מסוימים אף שהמאכל עצמו מוגדר כפרווה גם לאחר הבישול, נאסר לכתחילה לאכול אותו יחד עם בשר או חלב משום החשש לספיחת טעם ממה שנותר בלוע בדפנות הכלי מהבישול הקודם. המונח המקובל למאכלים אלה הוא "בחזקת בשרי" או "בחזקת חלבי".
+קיימים כללים הלכתיים באשר למאכלי פרווה שנאפו או התבשלו בכלי בשרי או חלבי. במקרים מסוימים אף שהמאכל עצמו מוגדר כפרווה גם לאחר הבישול, נאסר לכתחילה לאכול אותו יחד עם בשר או חלב משום החשש לספיחת טעם ממה שנותר בלוע בדפנות הכלי מהבישול הקודם. המונח העממי המקובל למאכלים אלה הוא "בחזקת בשרי" או "בחזקת חלבי". אמנם בספרי הפסיקה המונחים הללו לא קיימים.
 ==ראו גם==