שבתאי בן-אהרון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=ללא}} |
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=ללא}} |
||
|כיתוב= |
|כיתוב= |
||
|נולד=[[1933]] |
|נולד=[[1 ביולי]] [[1933]] |
||
|מקום לידה={{דגל|בולגריה}}[[קיוסטנדיל]], [[בולגריה]] |
|מקום לידה={{דגל|בולגריה}}[[קיוסטנדיל]], [[בולגריה]] |
||
|עלה לישראל=[[1948]] |
|עלה לישראל=[[1948]] |
||
גרסה מ־00:50, 23 ביוני 2012
שבתאי בן-אהרון (1 ביולי 1933 - 5 ביוני 1967) היה טייס בחיל האוויר הישראלי שנשבה ונרצח במהלך לינץ' שביצעו בו חיילים ירדנים ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים.
ביוגרפיה
בן אהרון נולד ב-1 ביולי 1933 בעיר קיוסטנדיל שבבולגריה. הוא למד בבית הספר אורט. בשנת 1948, עלה לישראל. התגייס לצה"ל במאי 1951, התנדב לקורס טייס והוכשר כטייס קרב. לאחר שחרורו נקלט בחברת אל על ושימש כקברניט מטוסי סילון. השתתף במבצע קדש כטייס קרב. ב-5 ביוני 1967, יומה הראשון של מלחמת ששת הימים ביצע גיחת תקיפה במטוס פוגה מגיסטר שבמהלכה נפגע מטוסו באש מן הקרקע באזור מעלה אדומים. לאחר הפגיעה במטוסו הצליח לקפוץ ממנו ולפרוש את מצנחו (במטוס הפוגה לא מותקן כסא מפלט) ובכך היה לטייס היחיד שהצליח לצנוח ממטוס פוגה פגוע במלחמת ששת הימים. בהגיעו אל הקרקע נתפס על ידי חיילים ירדניים שביצעו בו לינץ', רגמו אותו באבנים והבעירו אותו.
בן אהרון הותיר אחריו אשה ושתי בנות.
לאחר מותו
גורלו של בן אהרון לא נודע בישראל והוא נחשב לנעדר. לאחר תום המלחמה ובסמוך למועד חילופי השבויים עם ירדן, נודע למפקד טייסת 119, רן פקר שמפקד פלוגה ירדני שבוי העיד בחקירתו שפלוגתו רצחה טייס ישראלי באזור מעלה אדומים. פקר שחשד שהמדובר בטייס הנעדר בן-אהרון מיהר לתחקר בעצמו את השבוי באזור נפילת מטוס הפוגה. השבוי הירדני הוביל את פקר אל שרידי גופתו של בן-אהרון. נטען נגד פקר שהרג את השבוי הירדני באקדחו. לגירסתו של פקר, השבוי ניסה לברוח, הוא ירה לכיוונו אולם לא פגע. [דרוש מקור] חקירות אחדות שנערכו באשר לנסיבות הארוע אימצו את גירסתו של פקר, אך לימים המליץ הפרקליט הצבאי הראשי לרמטכ"ל לשקול את קידומו של פקר. בעקבות זאת פרש פקר מצה"ל, בדרגת תא"ל.