סימן מסחר – הבדלי גרסאות
Copyright1 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Copyright1 (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
=== נוהלי רישום סימן המסחר=== |
=== נוהלי רישום סימן המסחר=== |
||
על מנת לזכות להגנה על סימן המסחר על פי החוק, יש צורך בהליך של רישום אצל רשם סימני המסחר. יש להגיש בקשה לרישום סימן מסחר בטופס אותו ניתן להוריד באתר האינטרנט של אגף הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר במשרד המשפטים. לבקשה יש לצרף דוגמא של הסימן ולשלם את האגרה העומדת כיום על סך 1564 [[ש"ח]]. רשם סימני המסחר בודק האם הסימן ראוי לרישום לפי דרישות החוק, במסגרת כך בוחן האם הסימן בעל אופי מבחין, זאת אומרת שאינו סימן שהוא [[שם גנרי|גנרי]] או תיאורי בלבד. סיבה נפוצה לאי רישום הסימן היא בגלל קיומו של דמיון מטעה לסימן רשום ביחס לאותו סוג של שירותים או מוצרים, או כאלה שקרובים בתחומם (החוק מגדיר אותם כ"מוצרים מאותו הגדר"). סימני מסחר נרשמים לגבי סוג מסוים של מוצרים או שירותים. ובמקרה הצורך מברר את המידע הדרוש לו על סימן המסחר מן האדם שהגיש את הבקשה. אם הרשם פוסל את הבקשה ניתן לערער ל[[בית המשפט המחוזי]]. |
|||
====חיפוש מקדים להגשת בקשת סימן מסחר==== |
====חיפוש מקדים להגשת בקשת סימן מסחר==== |
||
גרסה מ־11:34, 13 בנובמבר 2012
סימן מסחר הוא סימן בו משתמשים חברה או אדם פרטי לצורך סימול מוצרים או שירותים שהוא מייצר או סוחר בהם. סימן זה יכול להיות מורכב מאותיות כגון שם המוצר, איור או סמל גרפי אחר או שילוב ביניהם. אם הסימן רשום שימוש בסימן על ידי גוף לא מורשה הוא הפרה של חוקי הקניין הרוחני, ובפרט פקודת סימני המסחר. הגבלת השימוש בסימן המסחר נועדה לאפשר למוכרים וליצרנים לבנות לעצמם מוניטין, להבדיל את עצמם ממתחריהם ולקדם על ידי כך את עסקיהם. בנוסף, ההגבלה משרתת גם את הצרכנים ומונעת את הטעייתם על ידי שם דומה למוצר אחר. בדפוס מוצג לעתים התו ™ על מנת לסמן סימן מסחרי שאינו רשום או ® על מנת לסמן סימן מסחרי רשום.
היסטוריה
סימול מוצרים היה קיים עוד בזמני מסחר קדומים ועוד בימי הביניים נשפטו אנשים על כך שזייפו חותמות של סחורה.
רק במאה ה-19 התפתח הרעיון ש"סימן", אשר הפך להיות ייחודי לסחורה מסוימת ומשך אליו לקוחות, יכול להיחשב כסוג של רכוש. כיום סוג זה של רכוש מתואר כ"קניין רוחני". באמצע המאה ה-19 התפתחה גם הזכות לתבוע בבתי המשפט על הפרות של אותו קניין רוחני, אפילו כאשר לא הייתה כוונת זדון מצידו של המפר. ידיו של המתלונן היו מוגבלות על ידי חוק שקבע שעל המתלונן להוכיח ש"סימן ההיכר" שבו השתמש באמת יצר הבחנה בין הסחורה שלו, לבין סחורה של ספקים אחרים.
בשנת 1875 נחקק באנגליה "חוק רישום סימני המסחר" (The Trade Mark Registration Act) אשר קבע כי ייפתח מרכז רשמי לרישום סימנים מסחריים עולמיים. ב 1876 נפתח משרד רישום הסימנים הראשון בעולם, בלונדון. כל סימן מסחרי שהיה רשום באותו משרד היה מוגן בחוק, ולא היה צורך להוכיח שימוש או הבדלה של אותו סימן היכר, מעבר לתעודה שרושמת את בלעדיותו, ומקשרת אותו לאותו ספק סחורה.
סימני מסחר בישראל
נוהלי רישום סימן המסחר
על מנת לזכות להגנה על סימן המסחר על פי החוק, יש צורך בהליך של רישום אצל רשם סימני המסחר. יש להגיש בקשה לרישום סימן מסחר בטופס אותו ניתן להוריד באתר האינטרנט של אגף הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר במשרד המשפטים. לבקשה יש לצרף דוגמא של הסימן ולשלם את האגרה העומדת כיום על סך 1564 ש"ח. רשם סימני המסחר בודק האם הסימן ראוי לרישום לפי דרישות החוק, במסגרת כך בוחן האם הסימן בעל אופי מבחין, זאת אומרת שאינו סימן שהוא גנרי או תיאורי בלבד. סיבה נפוצה לאי רישום הסימן היא בגלל קיומו של דמיון מטעה לסימן רשום ביחס לאותו סוג של שירותים או מוצרים, או כאלה שקרובים בתחומם (החוק מגדיר אותם כ"מוצרים מאותו הגדר"). סימני מסחר נרשמים לגבי סוג מסוים של מוצרים או שירותים. ובמקרה הצורך מברר את המידע הדרוש לו על סימן המסחר מן האדם שהגיש את הבקשה. אם הרשם פוסל את הבקשה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.
חיפוש מקדים להגשת בקשת סימן מסחר
לפני הגשת בקשה לרישום סימן מסחר, רצוי לבדוק שלא הוגשה כבר בקשה לרישום סימן זהה או דומה, או שסימן זהה או דומה לסימן המבוקש לא נרשם.
באתר האינטרנט של רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, ניתן לבצע חיפוש של סימני מסחר ובקשות לסימני מסחר, ללא תשלום.
רישום סימן סימן מסחר בחו"ל
ניתן להגיש בקשה לרישום סימן מסחר בחו"ל, המקבילה לבקשה בישראל, באחת או יותר מהמדינות החברות באמנת פריז, אמנה בה חברות רוב מדינות העולם, בתוך חצי שנה מיום הגשת הבקשה בישראל, וזאת על מנת לשמור על תאריך הבכורה של הבקשה בישראל, גם עבור הבקשות בחו"ל, אף-על-פי שמועד הגשתן בפועל היה מאוחר יותר. לפיכך, אם יש כוונה להגיש בקשה לרישום סימן מסחר גם בחו"ל, מן הראוי לעשות חיפוש מקדים של סימן זהה או דומה, גם בחו"ל, במדינות הרלוונטיות.
ישנו הליך מקוצר המיועד לבעלי סימן דומה בחו"ל המבקשים לשמור על זכויות השימוש הבלעדי בסימן גם בארץ.
היקף ההגנה על סימן המסחר
רישום סימן המסחר מוגבל לסוג הסחורה. לדוגמה: אם קיימת כבר תרופה בשם מסוים הרשום כסימן מסחר, ניתן לקרוא לחטיף חדש באותו שם בלי לעבור על החוק, מפני שהמוצר החדש הוא מסוג שונה מהמוצר עבורו נרשם סימן המסחר.
עם זאת, כאשר סימן מסחר רשום לגבי סוג מסוים של מוצרים או שירותים, אך הוא גם ידוע היטב בישראל ("סימן מסחר מוכר היטב", כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת סימני המסחר), לא ניתן לרשום את הסימן באף סיווג אחר, ללא הסכמת בעל הסימן הידוע היטב. לדוגמה, סימן המסחר "קוקה קולה" רשום לגבי משקאות, אולם לא ניתן יהיה לרשום אותו בסיווג אחר עקב היותו ידוע היטב בישראל.
בעל הסימן יוכל לרשום אותו מחדש (בתשלום אגרה) לאחר 10 שנים, ולאחר מכן יצטרך לחדש את הרישום רק כל 14 שנים נוספות. במשך הזמן בו הרישום תקף לבעל הסימן יהיה מונופול על השימוש בו, והוא יוכל למכור אותו או לתת בו זיכיון שימוש לאחרים כרצונו.
סימן מסחר מקנה יתרונות רבים לצד מעוניין בהליך משפטי, ובפרט - מקל מאוד על קבלת צווים זמניים. כמו כן, רישום סימן מסחרי מאפשר לתפוס סחורות במכס. הפרת סימן מסחרי היא לא רק עוולה אזרחית אלא גם עבירה פלילית.
במקרים בהם אין רישום של הסימן, אך מדובר בסימן מפורסם מאוד ("סימן מסחר מוכר היטב"), החוק בכל זאת יעמוד לצד בעל סימן המסחר.
כמו כן, במקרים בהם השם או הלוגו בו עשה העוסק שימוש לא נרשם כסימן מסחר אך נצבר בו מוניטין רחב היקף, ניתן יהיה לעתים קרובות לקבל סעד דרך דיני עוולות מסחריות (עוולת גניבת עין) או דיני עשיית עושר ולא במשפט.
סימני מסחר בחו"ל
מדינות רבות בעולם מאפשרות לבצע חיפוש סימני מסחר במאגר המידע הממוחשב שלהן, ללא תשלום, באמצעות אתר האינטרנט הרשמי שלהן.
בביצוע חיפוש של סימן מסחר התקף במדינה מסוימת, לעתים לא די לבצע חיפוש רק במאגר המידע של אותה מדינה. זאת כיוון שאותה מדינה יכולה להיות חברה גם באמנה לרישום סימני מסחר בינלאומיים או באמנה אזורית. חיפוש של סימני מסחר בינלאומיים או סימני מסחר אזוריים, צריך שיבוצע בנפרד במאגרי המידע של הרשמים הרלוונטיים. לדוגמה, לבדיקת סימנים שהוגשו בבריטניה, יש לבצע חיפוש הן במאגר סימני המסחר הבריטי, הן במאגר המידע של הקהילה הארופאית, בו בריטניה חברה, והן במאגר המידע של רשם סימני המסחר הבינלאומיים על פי הסדר מדריד. בכל מקרה, לפני כל תחילת שימוש בסימן מסחר, או הגשת בקשה לרישום סימן מסחר, רצוי להיוועץ בעורך דין מומחה בנושא.
סימני מסחר בחו"ל - פרוטוקול מדריד
ביום 1 ביוני 2010 ישראל הצטרפה כחברה להסדר הבינלאומי הנקרא "פרוטוקול מדריד", שאיפשר, החל מיום 1 בספטמבר 2010 הגשת סימני מסחר ברחבי העולם בעלויות מופחתות באופן ניכר. מנגנון רישום סימני מסחר בינלאומיים על פי פרוטוקול מדריד הינו מנגנון סגור, המאפשר רק למי שהוא אזרח, תושב, או בעל פעילות עסקית מבוססת בישראל להגיש בקשת סימן מסחר בינלאומית לרשם סימני המסחר בישראל, אשר מהווה שלוחה לעניין זה של הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO), וזאת על בסיס סימן מסחר רשום, או בקשת סימן מסחר בישראל. סימן המסחר הבינלאומי תלוי למשך 5 שנים בבקשה או בסימן הרשום הישראלי. גם לאחר תקופה זו, תקפות הרישום בכל מדינה לגביה מתייחס הסימן המדינתי, תלויה בהמשך רישומו של הסימן כבינלאומי ולעולם לא תהיה עצמאית כבקשה שהוגשה במקורה על בסיס מדינתי.
שימוש מושאל במושג
"סמל מסחרי" משמש כמטאפורה לציון מאפיין מזהה. כך למשל, "הגלימה האדומה שעטו הלוחמים הספרטנים הייתה לסמלם המסחרי", או "הרטייה על עינו של משה דיין הייתה לסמלו המסחרי".
קישורים חיצוניים
- היסטורית סימני מסחר בארצות הברית
- רשימת המדינות החברות באמנת פריז
- רשימת המדינות החברות בקהילה הארופאית
- רשימת המדינות החברות בהסדר מדריד(PDF)
- מידע מקיף מכל העולם על סימני מסחר באינטרנט, לרבות חקיקה, פסיקה, מאמרים וקישורים.