רשות הפטנטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל הרשות

רשות הפטנטים אמונה על הגנה משפטית על קניין רוחני ותעשייתי בישראל באמצעות רישום פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור. מתן הזכות מותנה בבחינה של הבקשה לרישום, כדי לוודא שהבקשה עומדת בדרישות הדין הישראלי, בלא לפגוע בזכויות החוקיות של אחרים. הדינים העיקריים שרשות הפטנטים פועלת לפיהם הם: חוק הפטנטים תשכ"ז-1967, תקנות הפטנטים תשכ"ח 1968, פקודת הפטנטים והמדגמים 1924, פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב – 1972 ולתקנות סימני המסחר, 1940, חוזרי רשם הפטנטים, החלטות הרשם ופסקי דין בתחום הקניין הרוחני בארץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1517 עד שנת 1917 הייתה ארץ ישראל תחת שליטה של האימפריה העות'מנית.

בזמן האימפריה העות'מאנית שיטת הפטנטים (גדיקים) הוכנסה לראשונה על ידי הממשלה בשנות ה-20 של המאה ה-XVIII כאמצעי וויסות עיסוק במלאכות שונות ומסחר[1]. ללא גדיק אסור היה לעבוד עם סירה, לסחור ואף לשיר ברחובות. מלוים ברבית היו מלווים כספים לבעלי מקצוע העובדים בבתי מלאכה (אסנפים) לקבלת גדיק ובכך היו שולטים בהם.

שיטת פטנטים זאת שרדה עד אמצע המאה XIX, בה שליטים עות'מאניים אימצו שורה של ספרי חוקים (קודים) שהיו מבוססים על המשפט המערבי (בעיקר המשפט הצרפתי) וביטלו חלקים נרחבים מהדין הקודם, המוסלמי בעיקרו, שנהג באימפריה עד כו. 

האזכור להחלתם של חוקי קניין רוחני הוא בתקופת התנזימת (1839-1876), בזמן זה נעשו רפורמות חוקתיות שונות בכדי לשלב את תורכיה והאימפריה העות'מנית בחבר המדינות המודרניות[2].

ב 1847 התקבל הטלגרף כפטנט והוא נבחן אישית ע"י הסולטן עבדול חמיד הראשון.

שינוי חוקתי מעמיק בתחום החל בשנת 1879 כאשר האימפריה אימצה את חוק הפטנטים הצרפתי (משנת 1844)[3], לפי החוק לא צריכה להיערך בחינה מהותית לצורך קבלת פטנט "berat".

בחוק ישנם סעיפים רלוונטיים לפרובינציות העות'מניות:

סעיף 9 – הבקשה בשלב ראשוני מופקדת ברשויות החוק של הפרובינציה לפני שליחתה לקונסטנטינופול.

סעיף 10 – בקשות שנשלחות מהפרובינציות יעברו ישירות למשרד המסחר והחקלאות.

פרק 4 – העברת זכויות בפטנט צריכה להירשם גם במשרד המקומי של רשויות החוק בפרובינציות.

ניתן לראות אף שהעיתונות העברית ב-1909 אף עסקה בפרשנות עברית למילה "פטנט" כחלק מתחייתה של השפה העברית בארץ ישראל. ההצעה הייתה לקרוא לפטנט אהגמ"ה (איסור השגת גבול מאת הממשלה).

ב-1888 יצא חוק סימני מסחר שהחליף את אקט של סימני זיהוי (Distinctive Marks Act) מאת 1871.

ב-1910 יצא חוק זכויות יוצרים.

בספטמבר 1918 נכבשה ארץ ישראל ע"י הבריטים שהפעילו משפט מנדטורי לפי המדיניות במושבות כבושות.

בקשת פטנט ראשונה הוגשה בשנת 1917 בתקופת המנדט בריטי ושמה "שיפורים בקשר לרכבת קלה". הפטנט ניתן לבקשה זאת בשנת 1920.

ב 1924 החילו הבריטים בארץ ישראל את פקודת הפטנטים וסימני האמצאה מס' [4]33.

לפי סעיף 4 (1) ו- (2) אמצאה צריכה שתהא חדשה ומועילה ואין צורך בבחינה, האחריות לחידוש או לתועלת על אחריותו של מקבל הפטנט ונתונה להצהרה בשבועה.

כמו כן, פנקס הפטנטים וסימני המסחר צריכים להיות שמורים בבתי המשפט בירושלים.

ב-1935 פרסם הארגון בעיתון פלסטין פוסט דרישות שונות אותן הציג לממשל הבריטי[5], לדוגמא:

1)       דרישה להגנת הממציאים בפני רישום פירטי;

2)       דרישה להקמת מוזיאון וספרייה לאומית לפטנטים;

3)       הגנה על הצגת פטנט בתערוכות;

4)       דרישה לרישום בעברית בגלל שרוב הממציאים יהודים, תעודות הפטנטים היו בעבר מודפסים בעברית ואנגלית ונוהג זה בוטל ותעודות הודפסו באנגלית בלבד, הבקשה היא להחזיר את הנוהג ולהוסיף את העברית בתור שפה רשמית;

תשובת הממשל הייתה "נשקול בעניין" את הבקשות.

ב 1935 פורסמה בגרמניה אמצאה מטרידה אשר מאפיינת את רוח התקופה הנאצית בגרמניה, הדבר הטריד כבר אז את היהודים בארץ ישראל כיוון שהעיתון דואר היום דיווח על אמצאה זו, מדובר באמצאה שמטרתה לבדוק מיהו יהודי ע"י בחינת הדם.

תיעוד ראשון לדו"ח רישום פטנטים אנו מוצאים בשנת 1936, " סימני מסחר ומדגמים לשנת 1935". דו"ח זה הופק ע"י רשם סימני המסחר הפטנטים והעיצוב שמקום מושבו בחיפה.

עיתון פלסטין פוסט הודיעה שבמהלך שנת 1939 הוגשו במשרד הפטנטים 64 פטנטים ממבקשים מקומיים[6].

עם קום המדינה ב-1948 נסגר משרד הפטנטים הבריטי ויצאה הודעה בעיתון פלסטין פוסט על הקמת משרד חדש בו ניתן לרשום פטנטים וסימני האמצאה. המשרד הוקם ע"י הממשלה הזמנית בשיתוף עם ארגון פלסטיני ליהודים עורכי דין וועדת סוכני פטנטים[7]. מלון יוז בירושלים שימש משכן ועד הצירים וההנהלה הציונית בטרם הוקם בעיר בניין המוסדות הלאומיים[8]. בעיתון רשמי יצאה הודעה על מינויו של ד"ר יצחק קיסטר לרשם פטנטים וסימני האמצאה[9]. ב28 במאי 1948 נפתח משרד האפוטרופוס הכללי בתל אביב, ברחוב רותשילד 43, ותחילת קבלת קהל בנושאים הקשורים לרישום פטנטים, סימני אמצאה וסימני מסחר[10].

וארנו א. בלום אשר החליף את ד"ר צחק קיסטר, והוקצה מקום של משרד הפטנטים ומדגמים ברחוב יפו 19, בקומה ג', בשנת 1950 ועד 1974.

מחלקת סימני מסחר התמקמה בין השנים 1970-1982 ברחוב עוזי חסון 4 (ידידיה לשעבר) בקומה ב'.

בין השנים 1974-1982 היה אגף הפטנטים ומדגמים ממוקם ברחוב יפו 21, בקומות ב', ג', ד'.

בין השנים 1982-1992 היה אגף הפטנטים ממוקם ברחוב יפו 27, ב"בניין כלל", בקומות 12 ו-13.

בין השנים 1992-2001 היה אגף הפטנטים ממוקם ברחוב בית הדפוס 11, בבניין "לב הגבעה", בקומות ב' וג'.

בין השנים 2001-2009 היה אגף הפטנטים ממוקם ברחוב הסדנא 4, תלפיות בקומות א' וב'.

בשנת 2009 עברה רשות הפטנטים לגן הטכנולוגי, מלחה, בניין 5 שם נמצאת כיום.

פעילות הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשות הפטנטים מורכבת מ-5 מחלקות עיקריות: 

  • מחלקת מזכירות - בה מטופלים כל הנושאים של בקשות חדשות לפטנט, סימן מסחר ומדגם שמוגשות לרשות תוך הגשה מכוונת, מתן הודעות והתרעות על פתיחה וסגירה של בקשות, תשלומים ואישורים שונים, והבחינה הפורמלית. למזכירות מגיעות בקשות לפטנט ממבקשים ישראליים ובקשות בינלאומיות בשלב לאומי של מבקשים מכל העולם.
  • מחלקת הפטנטים - בה בוחנים כלל בקשות לפטנט בחינה מהותית, הן המגיעות דרך מחלקת PCT והן דרך המזכירות.
  • מחלקת סימני מסחר - בה בוחנים בקשות לסימן מסחר בחינה מהותית.
  • מחלקת מדגמים - בה בוחנים בקשות למדגם בחינה מהותית.
  • מחלקת PCT - המחלקה מקבלת ומטפלת בבקשות לפטנט בינלאומיות המוגשות אליה תוך הגשה מכוונת, שולחת דו"חות בחינה למבקשים ולארגון קניין רוחני בינלאומי (WIPO).
  • מחלקה משפטית - בה עורכים חוק ותקנות הפטנטים, ומקיימים דיוני התנגדויות למתן פטנטים, סימני מסחר ומדגמים.
  • הנהלה - המורכבת מלשכת הרשם, ואמרכלות, אחראית על כלל הנושאים של משאבי אנוש.

על קניין רוחני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קניין רוחני הוא שם כולל לסוגי זכויות בנכסים הלא מוחשיים שהינם פרי יצירתו של אדם, כגון יצירות, אמצאות, עיצובים, מוניטין ועוד. ההגנה באמצעות זכויות הקניין הרוחני מתייחסת ליצירה האינטלקטואלית כשלעצמה ולא לאובייקט הפיזי (לדוגמה: לא למכונה אשר יוצרה לפי האמצאה, אלא לאמצאה כשלעצמה, שהיא פרי המאמץ החשיבתי של הממציא ואשר על פיה נבנתה אותה מכונה).

לא כל הנכסים הבלתי מוחשיים שייכים בהכרח למישהו. רוב המידע, הרעיונות והתגליות בעולם אינם שייכים לאיש והם ניתנים לניצול חופשי על ידי כל החפץ לעשות בהם שימוש. רק אותם נכסים, אשר הדין רואה אותם כראויים להגנה באמצעות זכויות הקניין הרוחני, יהיו בבעלות הבלעדית של יוצריהם, או מי שהזכויות בהם הועברו אליו, ויהיו מוגנים לתקופה מוגבלת בדרך כלל.

דיני הקניין הרוחני נועדו לתמרץ יצירה, מחקר והעשרת החברה, תוך שמירה על האיזון שבין הענקת זכויות בלעדיות ליוצרים ולממציאים, לבין אינטרסים משפטיים, חברתיים, וכלכליים שונים.

זכויות הקניין הרוחני כוללות בעיקר את הזכויות הבאות:

  • פטנטים – הגנה על אמצאות של מוצרים ותהליכים טכנולוגיים;
  • סימני מסחר – הגנה על מילים, דמויות, סימנים או צלילים (ובמדינות מסוימות גם ריחות) המצביעים על מקור של טובין או של שירותים;
  • מדגמים – הגנה על העיצוב תעשייתי של המוצר (קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט);
  • זכויות יוצרים – הגנה על יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות ואומנותיות;
  • הגנה מסוימת מפני תחרות בלתי הוגנת;
  • כמו כן, קיימות זכויות נוספות, כגון זכויות מבצעים ומשדרים, זכויות מטפחים, כינויי מקור ועוד.

חלק מזכויות הקניין הרוחני, והן: פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור, טעונות רישום, אשר מתבצע בארץ על ידי רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. בארצות אחרות, דוגמת ארצות הברית, ניתן לרשום זכויות נוספות, כגון זכויות יוצרים. כל בקשה לרישום עוברת בחינה פורמלית ומהותית, שנועדו לבדוק, האם נשוא הבקשה עומד בתנאים ספציפיים הקבועים בחקיקה ובאמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן.

לבעל הקניין הרוחני ניתנת הזכות לעשות שימוש בלעדי בפרי עמלו, וכן הוא זוכה להגנה חוקית כנגד ניצול או העתקה של אמצאתו או יצירתו על ידי אחרים. מאידך, כלל הציבור זוכה לחשיפה ליצירות חדשות ולמוצרים חדשניים. יתר על כן, רוב זכויות הקניין הרוחני כאמור מוגבלות בזמן, ובבוא העת המידע הופך לנחלת הכלל, וכל אדם רשאי לעשות שימוש בו כרצונו.

רשם הפטנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשם הפטנטים עומד בראש רשות הפטנטים, להלן רשימת הרשמים ותקופות כהונתם:

שם תפקיד תחילת כהונה סיום כהונה
יצחק קיסטר רשם פטנטים, סימני אמצאה וסימני מסחר[11] 15 במאי 1948 1948
ארנו א. בלום[12] רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר 1948 12 באפריל 1954
שמואל קוטב רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר בפועל 26 במרס 1951 17 באפריל 1951
גד קטרון רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר 12 באפריל 1954 1 באפריל 1959
שמואל קוטב רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר בפועל 1 באפריל 1959 1 ביולי 1959
זאב שר רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר 1 ביולי 1959 1969
מאיר גבאי רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר 1969 1974
יואל צור רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר 1975 1988
מיכאל אופיר רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר 1988 1998
משה גולדברג רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר 1998 2003
מאיר נועם רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר 2003 2011
אסא קלינג רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר 2011 2017

במרץ 2017 מונה עו"ד אופיר אלון לרשם הפטנטים החדש, בהתאם להחלטתה של שרת המשפטים איילת שקד.

חוק הפטנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(א)    בראש הרשות יעמוד רשם הפטנטים שיתמנה על ידי שר המשפטים.

(ב)    הרשם יהיה אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי.

(ג)    במילוי תפקידיו השיפוטיים לפי חוק זה לא יהא הרשם נתון לכל מרות זולת מרות החוק.(סעיף 157 חוק הפטנטים) לצדם פועלת המחלקה המשפטית המשותפת לכל הרשות.

ברשות מתקיימים ערעורים על החלטות בוחנים, התנגדויות לרישום ובקשות לביטול זכויות. הרשות מפרסמת מדי חודש את יומן הפטנטים והמדגמים ואת יומן סימני המסחר.

מחלקת PCT[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2009, הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO) קיבל את ישראל כמרכז חיפוש ובחינה בינלאומי[13][14].

כיום רשות הפטנטים בישראל פועלת כרשות חיפוש ובחינה בינלאומית מקדימה עבור בקשות PCT.

ברשות ישנה מחלקה להגשת בקשות לפטנט במסלול של אמנת ה-PCT. ביוני 2012 הופעל מרכז בחינה וחיפוש בינלאומית תחת האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים (Patent Cooperation Treaty, PCT) עבור בקשות פטנטים בינלאומיות. הרשות מקבלת בקשות בינלאומיות לרישום פטנטים בהתאם לאמנת ה-PCT דרך מחלקת ה-PCT ומטפלת בבקשות בינלאומיות לרישום סימני מסחר תחת פרוטוקול מדריד.

פרס לעבודה סטודנטיאלית מצטיינת בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת 2008 מעניקה רשות הפטנטים פרס לעבודה סטודנטיאלית מצטיינת בתחום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. הפרס מוענק לאחר תחרות הנערכת בין סטודנטים של המוסדות האקדמיים בישראל בכתיבת עבודות מחקריות בתחום הקניין הרוחני התעשייתי, והסטודנט/ית הזוכה נבחר/ת על ידי ועדה המורכבת מנציגי מוסדות אקדמיים. 

ממשל זמין ושיפור השירות לאזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק ממגמה לשיפור השירות לאזרח, ניהול הרשות שונה למודל עצמאי שנקרא סוכנות ביצוע[15]. הרשות היא הגוף הציבורי הראשון בישראל שמנוהל כסוכנות ביצוע.

היום הגשת בקשת פטנט נעשית באופן אלקטרוני באתר מכוון הדורש הזדהות באמצעות כרטיס חכם. את אגרות ההגשה ניתן לשלם דרך חשבון הפקדות.

בדרך כלל בעל האמצאה מתקשר עם רשות הפטנטים דרך משרד עורכי הפטנטים, ועורך פטנטים מגיש עבורו את כל החומר הנדרש ברשות. מבקש כזה נקרא מבקש מיוצג.

מבקש לא מיוצג - מבקש שאין לו עורך פטנטים שעוזר לו - יכול להיעזר בנוהל מיחד שפותח עבורו (ראו בקישורים חיצוניים).

בית הדין של הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תפקידי רשות הפטנטים מתנהלת בה ערכאה שיפוטית שלה הסמכות להכריע במחלוקות הנוגעות לרישום פטנטים, מדגמים וסימני מסחר. רשם הפטנטים הוא בעל סמכויות שיפוטיות המקבילות לאלו של שופט מחוזי, והוא מנהל משפטים ודן במחלוקות השונות הנוגעות לרישום קניין רוחני.

בהתאם לחוקי הקניין הרוחני, מוענקות הסמכויות השיפוטיות גם לסגן רשם הפטנטים, ולפוסק בקניין רוחני.

ההליכים העיקריים המתבררים בבית הדין של רשות הפטנטים נחלקים לשני סוגים - התנגדויות ובקשות ביטול. התנגדות היא הליך שמתקיים לפני שניתן פטנט או נרשם סימן מסחר, ואילו בקשה לביטול היא הליך שמתקיים כנגד פטנט או סימן מסחר רשומים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנציקלופדיה, הסטוריה עולמית. כרך 5, הוצאה לאור לספרות כלכלית-סוציאלית, 1958
  2. ^ Ihab S. Samaan, A Historical View of Intellectual Property Rights in the Palestinian Territories, Georgia Law, 12.1.2003, page 8
  3. ^ Ihab S. Samaan, A Historical View of Intellectual Property Rights in the Palestinian Territories, Georgia Law, 12.01.2003, page 22
  4. ^ HeinOnline, REVIEW OF LEGISLATION, 1924., 8 J. Comp. Legis. & Int'l L. 3d ser. 223 1926
  5. ^ Lega Correspondent, Demand For Patent Law Amendment, פלסטין פוסט, 30 דצמבר 1935, עמ' 2
  6. ^ לא ידוע, Local Inventive Talent, עיתון: The Palestine Post; תאריך: 8 ינו' 1940; עמוד: 3
  7. ^ מחלקת עורכי דין, הודעת הנהלה לאומית, פלסטין פוסט, 1948 13 במאי, עמוד 2
  8. ^ Amos Carmel, The history of Israel's Hotels, התאחדות המלונות בישראל, 2010
  9. ^ זאב שרף, פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח - 1948, הודעה בדבר מנויים, עיתון רשמי 2, 26.05.1948
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , ממשלה זמנית, משרד המשפטים, הודעה, עיתון רשמי מס' 3, 31.05.1946, עמ' 13
  11. ^ עתון רשמי מס' 3, 31.5.1948, עמ' 12.
  12. ^ ‭rfwOmSs‬
  13. ^ הודעה של הרשם על קבלת הרשות כמרכז חיפוש ובחינה בינלאומיים
  14. ^ הודעה של WIPO על קבלת הרשות כמרכז חיפוש ובחינה בינלאומיים
  15. ^ הודעה על הפיכת הרשות לעצמאית