רשות הפטנטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל הרשות

רשות הפטנטים אמונה על הגנה משפטית על קניין רוחני ותעשייתי בישראל באמצעות רישום פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור. תן הזכות מותנה בבחינה של הבקשה לרישום, כדי לוודא שהבקשה עומדת בדרישות הדין הישראלי, בלא לפגוע בזכויות החוקיות של אחרים. הדינים העיקריים שרשות הפטנטים פועלת לפיהם הם: חוק הפטנטים תשכ"ז-1967 , תקנות הפטנטים תשכ"ח 1968, פקודת הפטנטים והמדגמים 1924, קודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב – 1972 ולתקנות סימני המסחר, 1940, חוזרי רשם הפטנטים, החלטות הרשם ופסקי דין בתחום הקניין הרוחני בארץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקשת פטנט ראשונה הוגשה בשנת 1917 בתקופת המנדט בריטי ושמה "שיפורים בקשר לרכבת קלה". הפטנט ניתן לבקשה זאת בשנת 1920. בראש הרשות עומד הרשם. להלן רשימת הרשמים ותקופות כהונתם:

פעילות הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר מוסמך לנהל הליכים משפטיים בענייני ערעורים על החלטות בוחנים, התנגדויות לרישום ובקשות לביטול זכויות. בנוסף, הרשות מספקת מידע והדרכה לקהל בנושא פטנטים, מדגמים וסימני מסחר, ומידע אודות תפקידיה ומטרותיה של הרשות.

רשות הפטנטים מורכבת מ-5 מחלקות עיקריות: 

  • מחלקת מזכירות
  • מחלקת הפטנטים 
  • מחלקת סימני מסחר
  • מחלקת מדגמים
  • מחלקת PCT

על קניין רוחני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קניין רוחני הוא שם כולל לסוגי זכויות בנכסים הלא מוחשיים שהינם פרי יצירתו של אדם, כגון יצירות, אמצאות, עיצובים, מוניטין ועוד. ההגנה באמצעות זכויות הקניין הרוחני מתייחסת ליצירה האינטלקטואלית כשלעצמה ולא לאובייקט הפיזי (לדוגמה: לא למכונה אשר יוצרה לפי האמצאה, אלא לאמצאה כשלעצמה, שהיא פרי המאמץ החשיבתי של הממציא ואשר על פיה נבנתה אותה מכונה).

לא כל הנכסים הבלתי מוחשיים שייכים בהכרח למישהו. רוב המידע, הרעיונות והתגליות בעולם אינם שייכים לאיש והם ניתנים לניצול חופשי על ידי כל החפץ לעשות בהם שימוש. רק אותם נכסים, אשר הדין רואה אותם כראויים להגנה באמצעות זכויות הקניין הרוחני, יהיו בבעלות הבלעדית של יוצריהם, או מי שהזכויות בהם הועברו אליו, ויהיו מוגנים לתקופה מוגבלת בדרך כלל.

דיני הקניין הרוחני נועדו לתמרץ יצירה, מחקר והעשרת החברה, תוך שמירה על האיזון שבין הענקת זכויות בלעדיות ליוצרים ולממציאים, לבין אינטרסים משפטיים, חברתיים, וכלכליים שונים.

זכויות הקניין הרוחני כוללות בעיקר את הזכויות הבאות:

  • פטנטים – הגנה על אמצאות של מוצרים ותהליכים טכנולוגיים;
  • סימני מסחר – הגנה על מילים, דמויות, סימנים או צלילים (ובמדינות מסוימות גם ריחות) המצביעים על מקור של טובין או של שירותים;
  • מדגמים – הגנה על העיצוב תעשייתי של המוצר (קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט);
  • זכויות יוצרים – הגנה על יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות ואומנותיות;
  • הגנה מסוימת מפני תחרות בלתי הוגנת;
  • כמו כן, קיימות זכויות נוספות, כגון זכויות מבצעים ומשדרים, זכויות מטפחים, כינויי מקור ועוד.

חלק מזכויות הקניין הרוחני, והן: פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור, טעונות רישום, אשר מתבצע בארץ על ידי רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. בארצות אחרות, דוגמת ארצות הברית, ניתן לרשום זכויות נוספות, כגון זכויות יוצרים. כל בקשה לרישום עוברת בחינה פורמלית ומהותית, שנועדו לבדוק, האם נשוא הבקשה עומד בתנאים ספציפיים הקבועים בחקיקה ובאמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן.

לבעל הקניין הרוחני ניתנת הזכות לעשות שימוש בלעדי בפרי עמלו, וכן הוא זוכה להגנה חוקית כנגד ניצול או העתקה של אמצאתו או יצירתו על ידי אחרים. מאידך, כלל הציבור זוכה לחשיפה ליצירות חדשות ולמוצרים חדשניים. יתר על כן, רוב זכויות הקניין הרוחני כאמור מוגבלות בזמן, ובבוא העת המידע הופך לנחלת הכלל, וכל אדם רשאי לעשות שימוש בו כרצונו.

רשם הפטנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנהל הכללי של משרד המשפטים מופקד על ניהול המשרד ונושא באחריות ניהולית ומקצועית כוללת לעבודתו ולביצוע תפקידיו, בהתאם למדיניות הממשלה, ובאמצעות מנהלי הרשויות, האגפים והיחידות במשרד, תוך שמירה על עצמאותם המקצועית של בעלי התפקידים בהפעלת סמכויותיהם לפי דין. המנהל הכללי מתמנה על ידי הממשלה על-פי הצעת שר המשפטים בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, והוא כפוף לשר המשפטים. המנהל הכללי, כדרג הניהולי הבכיר ביותר במשרד ובאמצעות מטה הנהלת המשרד, נושא באחריות הכוללת לתכנון האסטרטגי של עבודת המשרד; להכשרת ולפיתוח המשאב האנושי, תוך שימת דגש על פיתוח הדרג הניהולי והכשרת העתודה הניהולית; לפיתוח כלים לשיפור תהליכי העבודה, המינהל והשירות לציבור בכל יחידות המשרד, ובכלל זה לשיפור מערכות המידע והכלים הטכנולוגיים.

המנהל הכללי נושא באחריות לטיפוח קשרי החוץ של המשרד עם גורמים שונים, ממשלתיים ושאינם ממשלתיים, בארץ ובחוץ לארץ.

שם תפקיד תחילת כהונה סיום כהונה
יצחק קיסטר רשם פטנטים, סימני אמצאה וסימני מסחר[1] 15 במאי 1948 1948
ארנו א. בלום[2] רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר 1948 12 באפריל 1954
שמואל קוטב רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר בפועל 26 במרס 1951 17 באפריל 1951
גד קטרון רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר 12 באפריל 1954 1 באפריל 1959
שמואל קוטב רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר בפועל 1 באפריל 1959 1 ביולי 1959
זאב שר רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר 1 ביולי 1959 1969
מאיר גבאי רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר 1969 1974
יואל צור רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר 1975 1988
מיכאל אופיר רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר 1988 1998
משה גולדברג רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר 1998 2003
מאיר נועם רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר 2003 2011
אסא קלינג רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר 2011 2017

במרץ 2017 מונה עו"ד אופיר אלון לרשם הפטנטים החדש, בהתאם להחלטתה של שרת המשפטים איילת שקד.

חוק הפטנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(א)    בראש הרשות יעמוד רשם הפטנטים שיתמנה על ידי שר המשפטים.

(ב)    הרשם יהיה אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי.

(ג)    במילוי תפקידיו השיפוטיים לפי חוק זה לא יהא הרשם נתון לכל מרות זולת מרות החוק.(סעיף 157 חוק הפטנטים) לצדם פועלת המחלקה המשפטית המשותפת לכל הרשות.

ברשות מתקיימים ערעורים על החלטות בוחנים, התנגדויות לרישום ובקשות לביטול זכויות. הרשות מפרסמת מדי חודש את יומן הפטנטים והמדגמים ואת יומן סימני המסחר.

מחלקת PCT[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2009, הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO) קיבל את ישראל כמרכז חיפוש ובחינה בינלאומי[3][4]. ב-5 בדצמבר 2011, עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הפטנטים (פורסם ברשומות ב-8 בדצמבר 2011).

בהתאם לתיקון זה רשות הפטנטים בישראל פועלת כרשות חיפוש ובחינה בינלאומית מקדימה עבור בקשות PCT.

ברשות ישנה מחלקה להגשת בקשות לפטנט במסלול של אמנת ה-PCT. בניית המרכז ארכה כשנתיים ומאז חודש יוני 2012 הופעל מרכז בחינה וחיפוש בינלאומית תחת האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים (Patent Cooperation Treaty, PCT) עבור בקשות פטנטים בינלאומיות. הרשות מקבלת בקשות בינלאומיות לרישום פטנטים בהתאם לאמנת ה-PCT דרך מחלקת ה-PCT ומטפלת בבקשות בינלאומיות לרישום סימני מסחר תחת פרוטוקול מדריד.

פרס לעבודה סטודנטיאלית מצטיינת בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת 2008 מעניקה רשות הפטנטים פרס לעבודה סטודנטיאלית מצטיינת בתחום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. הפרס מוענק לאחר תחרות הנערכת בין סטודנטים של המוסדות האקדמיים בישראל בכתיבת עבודות מחקריות בתחום הקניין הרוחני התעשייתי, והסטודנט/ית הזוכה נבחר/ת על ידי ועדה המורכבת מנציגי מוסדות אקדמיים. 

ממשל זמין ושיפור השירות לאזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק ממגמה לשיפור השירות לאזרח, ניהול הרשות שונה למודל עצמאי שנקרא סוכנות ביצוע[5]. הרשות היא הגוף הציבורי הראשון בישראל שמנוהל כסוכנות ביצוע.

ב-21 באוקטובר 2015 פורסם בקובץ התקנות (7562) "תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות) (תיקון), התשע"ה–2015" אופן ההגשה האלקטרוני של בקשות לפטנט, מסמכים והודעות, באתר ההגשה של רשות הפטנטים וקביעת חובת הזדהות בעת ההגשה.

היום הגשת בקשת פטנט נעשית באופן אלקטרוני באתר מכוון הדורש הזדהות באמצעות כרטיס חכם. ניתן לשלוח לאתר מסמכים כקובצי Adobe PDF. את אגרות ההגשה ניתן לשלם דרך חשבון הפקדות.

מבקש לא מיוצג יכול להיעזר בנוהל מיחד שפותח עבורו (ראו בקישורים חיצוניים).

בית הדין של הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תפקידי רשות הפטנטים מתנהלת בה ערכאה שיפוטית שלה הסמכות להכריע במחלוקות הנוגעות לרישום פטנטים, מדגמים וסימני מסחר. רשם הפטנטים הוא בעל סמכויות שיפוטיות המקבילות לאלו של שופט מחוזי, והוא מנהל משפטים ודן במחלוקות השונות הנוגעות לרישום קניין רוחני.

בהתאם לחוקי הקניין הרוחני, מוענקות הסמכויות השיפוטיות גם לסגן רשם הפטנטים, ולפוסק בקניין רוחני.

ההליכים העיקריים המתבררים ברשות הפטנטים נחלקים לשני סוגים - התנגדויות ובקשות ביטול. התנגדות היא הליך שמתקיים לפני שניתן פטנט או נרשם סימן מסחר, ואילו בקשה לביטול היא הליך שמתקיים כנגד פטנט או סימן מסחר רשומים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שי אספריל, פטנט סודי לניצול עובדים, באתר כלכליסט, 28 ביוני 2012

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]