רשות הפטנטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל הרשות

רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בישראל אמונה על הענקת מונופול למבקש אותו על קניין רוחני ותעשייתי בישראל באמצעות רישום פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור. הענקת המונופול מותנה בבחינה של הבקשה לרישום, כדי לוודא שהבקשה עומדת בדרישות הדין הישראלי (המונופול הוא טריטוריאלי בניגוד לתפיסה שכיחה, אך מוטעית שהוא בינלאומי), בלא לפגוע בזכויות החוקיות של אחרים. הדינים העיקריים שרשות הפטנטים פועלת לפיהם הם: חוק הפטנטים, תקנות הפטנטים תשכ"ח 1968, פקודת הפטנטים והמדגמים 1924, חוזרי רשם הפטנטים, החלטות הרשם ופסקי דין בתחום הקניין הרוחני בארץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקשת פטנט ראשונה הוגשה בשנת 1917 בתקופת המנדט בריטי ושמה "שיפורים בקשר לרכבת קלה". הפטנט ניתן לבקשה זאת בשנת 1920. בראש הרשות עומד הרשם. להלן טבלה עם שמות הרשמים ותקופות כהונתם:

שנים רשם פטנטים, מדגמים וסימני מסחר בישראל
2011-עד היום עו"ד אסא קלינג
2011-2003 ד"ר מאיר נועם
2003-1998 משה גולדברג
1998-1988 מיכאל אופיר
1988-1975 יואל צור
1974-1969 מאיר גבאי
1969-1959 זאב שר

פעילות הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר מוסמך לנהל הליכים משפטיים בענייני ערעורים על החלטות בוחנים, התנגדויות לרישום ובקשות לביטול זכויות. בנוסף, הרשות מספקת מידע והדרכה לקהל בנושא פטנטים, מדגמים וסימני מסחר, ומידע אודות תפקידיה ומטרותיה של הרשות.

רשות הפטנטים מורכבת מ-4 מחלקות עיקריות: 

  • מחלקת הפטנטים 
  • מחלקת סימני מסחר
  • מחלקת מדגמים
  • מחלקת PCT

על קניין רוחני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קניין רוחני הוא שם כולל לסוגי זכויות בנכסים הלא מוחשיים שהינם פרי יצירתו של אדם, כגון יצירות, אמצאות, עיצובים, מוניטין ועוד. ההגנה באמצעות זכויות הקניין הרוחני מתייחסת ליצירה האינטלקטואלית כשלעצמה ולא לאובייקט הפיזי (לדוגמה: לא למכונה אשר יוצרה לפי האמצאה, אלא לאמצאה כשלעצמה, שהיא פרי המאמץ החשיבתי של הממציא ואשר על פיה נבנתה אותה מכונה).

לא כל הנכסים הבלתי מוחשיים שייכים בהכרח למישהו. רוב המידע, הרעיונות והתגליות בעולם אינם שייכים לאיש והם ניתנים לניצול חופשי על ידי כל החפץ לעשות בהם שימוש. רק אותם נכסים, אשר הדין רואה אותם כראויים להגנה באמצעות זכויות הקניין הרוחני, יהיו בבעלות הבלעדית של יוצריהם, או מי שהזכויות בהם הועברו אליו, ויהיו מוגנים לתקופה מוגבלת בדרך כלל.

דיני הקניין הרוחני נועדו לתמרץ יצירה, מחקר והעשרת החברה, תוך שמירה על האיזון שבין הענקת זכויות בלעדיות ליוצרים ולממציאים, לבין אינטרסים משפטיים, חברתיים, וכלכליים שונים.

זכויות הקניין הרוחני כוללות בעיקר את הזכויות הבאות:

  • פטנטים – הגנה על אמצאות של מוצרים ותהליכים טכנולוגיים;
  • סימני מסחר – הגנה על מילים, דמויות,סימנים או צלילים (ובמדינות מסוימות גם ריחות) המצביעים על מקור של טובין או של שירותים;
  • מדגמים – הגנה על העיצוב תעשייתי של המוצר (קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט);
  • זכויות יוצרים – הגנה על יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות ואומנותיות;
  • הגנה מסוימת מפני תחרות בלתי הוגנת;
  • כמו כן, קיימות זכויות נוספות, כגון: זכויות מבצעים ומשדרים, זכויות מטפחים, כינויי מקור ועוד.

חלק מזכויות הקניין הרוחני, והן: פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור, טעונות רישום, אשר מתבצע בארץ על ידי רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. בארצות אחרות, דוגמת ארצות הברית, ניתן לרשום זכויות נוספות, כגון זכויות יוצרים. כל בקשה לרישום עוברת בחינה פורמלית ומהותית, שנועדו לבדוק, האם נשוא הבקשה עומד בתנאים ספציפיים הקבועים בחקיקה ובאמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן.

לבעל הקניין הרוחני ניתנת הזכות לעשות שימוש בלעדי בפרי עמלו, וכן הוא זוכה להגנה חוקית כנגד ניצול או העתקה של אמצאתו או יצירתו על ידי אחרים. מאידך, כלל הציבור זוכה לחשיפה ליצירות חדשות ולמוצרים חדשניים. יתר על כן, רוב זכויות הקניין הרוחני כאמור מוגבלות בזמן, ובבוא העת המידע הופך לנחלת הכלל, וכל אדם רשאי לעשות שימוש בו כרצונו.

רשם הפטנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנהל הכללי של משרד המשפטים מופקד על ניהול המשרד ונושא באחריות ניהולית ומקצועית כוללת לעבודתו ולביצוע תפקידיו, בהתאם למדיניות הממשלה, ובאמצעות מנהלי הרשויות, האגפים והיחידות במשרד, תוך שמירה על עצמאותם המקצועית של בעלי התפקידים בהפעלת סמכויותיהם לפי דין. המנהל הכללי מתמנה על ידי הממשלה על-פי הצעת שר המשפטים בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, והוא כפוף לשר המשפטים. המנהל הכללי, כדרג הניהולי הבכיר ביותר במשרד ובאמצעות מטה הנהלת המשרד, נושא באחריות הכוללת לתכנון האסטרטגי של עבודת המשרד; להכשרת ולפיתוח המשאב האנושי, תוך שימת דגש על פיתוח הדרג הניהולי והכשרת העתודה הניהולית; לפיתוח כלים לשיפור תהליכי העבודה, המינהל והשירות לציבור בכל יחידות המשרד, ובכלל זה לשיפור מערכות המידע והכלים הטכנולוגיים.

המנהל הכללי נושא באחריות לטיפוח קשרי החוץ של המשרד עם גורמים שונים, ממשלתיים ושאינם ממשלתיים, בארץ ובחוץ לארץ.

נוסף על תפקידיו אלה, ובשים לב לתפקידו המרכזי של משרד המשפטים כמשרד מטה של הממשלה, מוביל מנכ"ל המשרד את עבודתן של ועדות מגוונות הפועלות בממשלה ועומד בראשן, ובהן: הוועדות לבחירת מועמדים לכהונת דיינים של בית הדין לביקורת משמורת ושל בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; הוועדה לאישור כשירותו של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992. עוד משמשת המנהלת הכללית, לפי חוק, כחברת המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין והוועדה לאישור סניגורים צבאיים לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

כמו כן, מכהן המנכ"ל כיו"ר ועדות בין-משרדיות שונות, ובהן: הצוות הבין-משרדי להסרת חסמים לשילובם של בני האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה, הוועדה לאישור העסקתם של יועצים משפטיים חיצוניים במשרדי הממשלה, הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות לנושאי משרה ולעובדי מדינה, הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות במדינות זרות, הוועדה לעניין ההסכם בין ממשלת ישראל לבין המרכז הבהאי העולמי, ועדת המנכ"לים הקבועה לתיאום המאבק בסחר בבני-אדם, והוועדה המשפטית המשותפת לישראל ולרשות הפלסטינית. כן משמשת המנכ"ל כחברת הוועדה העליונה למשק לשעת חירום, ומעת לעת היא חברה בוועדות איתור למשרות בכירות בשירות הציבורי. נוסף על כך מכהן המנכ"ל בוועדות שמתמנות על ידי הממשלה לבחינת עניינים שונים ולהמלצה על מדיניות. בין אלה, ניתן למנות את הצוות לגיבוש תוכנית אופרטיבית לשיפור עבודת המטה ויכולות הביצוע של משרדי הממשלה ("ועדת המשילות") וועדת ההיגוי לשיפור וייעול תהליכי עשיית עסקים בישראל. נוסף על ועדות אלה שבהן מכהן מנכ"ל המשרד מכוח תפקידו(ex officio), משמש המנכ"ל כיו"ר מועצת רואי חשבון, וכיו"ר ועדת הרישיונות לנוטריונים הפועלות במשרד המשפטים, וכן כחבר המועצה הארצית לתכנון ובניה ומועצת מקרקעי ישראל.

פקודת הפטנטים והמדגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

.    (1)   יש לנהל על פי פקודה זו פנקס פטנטים ופנקס מדגמים, ופנקסים אלה יהיו שמורים בבתי המשפט בירושלים או במקום אחר שייקבע מזמן לזמן על ידי שר המשפטים, בצו[1].

(2)    פנקס הפטנטים יכיל את שמותיהם ואת כתובותיהם של בעלי הפטנטים ושל האנשים הרשומים כבעלי פטנטים בהתאם להוראות הסעיפים 25 ו-54, והודעות בדבר העברתם של פטנטים, רישיונות לפטנטים, תיקונם של פטנטים וביטולם ועניינים אחרים, ככל אשר ייקבע.

(3)    פנקס המדגמים יכיל את שמותיהם וכתובותיהם של בעלי המדגמים, הודעות העברה בדבר העברתם של מדגמים, רישיונות למדגמים, ביטול רישומם של מדגמים ובדבר עניינים אחרים, ככל אשר ייקבע.

(4)    שר המשפטים ימנה רשם פטנטים ומדגמים (הנקרא בפקודה זו "הרשם") ועל ידו יעזרו פקידים ומזכירים, ככל אשר יקבע הרשם מזמן לזמן, בהסכמת שר המשפטים.

(5)    באין הוכחה המעידה את ההפך, ישמשו פנקס הפטנטים ופנקס המדגמים ראיה לכל העניינים שפקודה זו מחייבת או מתירה רישומם באותם פנקסים.

הטלת תפקידים שיפוטיים וקבלת סמכויות

(תיקון מס' 6) תשס"א-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

3א.    (א)    השר רשאי להטיל על עובד המדינה שהוא עורך דין הכשיר להיות שופט מחוזי (להלן - פוסק בקנין רוחני), למלא כל תפקיד שיפוטי שעל הרשם למלא, או שהרשם מוסמך או רשאי לעשותו לפי הוראות פקודה זו, למעט הסמכות להתקין תקנות לפי סעיף 56, ואם יוטל התפקיד על סגן רשם הפטנטים יראו אותו, לצורך מילוי תפקידו זה, פוסק בקנין רוחני.

(ב)    פוסק בקנין רוחני שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א), ימלא את התפקיד לפי הוראות פקודה זו ומוקנות לו, לשם מילוי תפקידו, הסמכויות הנתונות לרשם בפקודה זו.

(ג)    כל פעולה שנעשתה כדין בידי פוסק בקנין רוחני, שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א), דינה - לעניין פקודה זו, כדין פעולה שנעשתה בידי הרשם.

[1] על פי צו הנציב העליון נקבע משרדו של רשם הפטנטים והמדגמים, ירושלים, כמקום שבו יתנהל פנקס הפטנטים ופנקס המדגמים: ע"ר מס' 1198 מיום 4.6.1942, תוס' 2, עמ' (ע) 796, (א) 943.

חוק הפטנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(א)    בראש הרשות יעמוד רשם הפטנטים שיתמנה על ידי שר המשפטים.

(ב)    הרשם יהיה אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי.

(ג)    במילוי תפקידיו השיפוטיים לפי חוק זה לא יהא הרשם נתון לכל מרות זולת מרות החוק.(סעיף 157 חוק הפטנטים)

לצדם פועלת המחלקה המשפטית המשותפת לכל הרשות.

ברשות מתקיימים ערעורים על החלטות בוחנים, התנגדויות לרישום ובקשות לביטול זכויות. הרשות מפרסמת מדי חודש את יומן הפטנטים והמדגמים ואת יומן סימני המסחר.

בספטמבר 2009, הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO) קיבל את ישראל כמרכז חיפוש ובחינה בינלאומי[1][2]. ב-5 בדצמבר 2011, עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הפטנטים (פורסם ברשומות ב-8 בדצמבר 2011).

בהתאם לתיקון זה רשות הפטנטים בישראל פועלת כרשות חיפוש ובחינה בינלאומית מקדימה עבור בקשות PCT.

ברשות ישנה מחלקה להגשת בקשות לפטנט במסלול של אמנת ה-PCT. בניית המרכז ארכה כשנתיים ומאז חודש יוני 2012 הופעל מרכז בחינה וחיפוש בינלאומית תחת האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים (Patent Cooperation Treaty, PCT) עבור בקשות פטנטים בינלאומיות. הרשות מקבלת בקשות בינלאומיות לרישום פטנטים בהתאם לאמנת ה-PCT דרך מחלקת ה-PCT ומטפלת בבקשות בינלאומיות לרישום סימני מסחר תחת פרוטוקול מדריד.

פרס לעבודה סטודנטיאלית מצטיינת בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת 2008 מעניקה רשות הפטנטים פרס לעבודה סטודנטיאלית מצטיינת בתחום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. הפרס מוענק לאחר תחרות הנערכת בין סטודנטים של המוסדות האקדמיים בישראל בכתיבת עבודות מחקריות בתחום הקניין הרוחני התעשייתי, והסטודנט/ית הזוכה נבחר/ת על ידי ועדה המורכבת מנציגי מוסדות אקדמיים. 

ממשל זמין ושיפור השירות לאזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק ממגמה לשיפור השירות לאזרח, ניהול הרשות שונה למודל עצמאי שנקרא סוכנות ביצוע[3]. הרשות היא הגוף הציבורי הראשון בישראל שמנוהל כסוכנות ביצוע.

ב-21 באוקטובר 2015 פורסם בקובץ התקנות (7562) "תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות) (תיקון), התשע"ה–2015" אופן ההגשה האלקטרוני של בקשות לפטנט, מסמכים והודעות, באתר ההגשה של רשות הפטנטים וקביעת חובת הזדהות בעת ההגשה.

היום הגשת בקשת פטנט נעשית באופן אלקטרוני באתר מכוון הדורש הזדהות באמצעות כרטיס חכם. ניתן לשלוח לאתר מסמכים כקובצי Adobe PDF. את אגרות ההגשה ניתן לשלם דרך חשבון הפקדות.

מבקש לא מיוצג יכול להיעזר בנוהל מיחד שפותח עבורו (ראו בקישורים חיצוניים).

הרשות ממוקמת בגן הטכנולוגי מלחה בירושלים, בנין מס' 5. הגן נמצא לצד קניון מלחה, וניתן להגיע אליו בקווי אוטובוס 6 ו-31 מהתחנה המרכזית. הגן ממוקם במרחק הליכה מתחנת הרכבת של מלחה.

בית הדין של הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תפקידי רשות הפטנטים מתנהלת בה ערכאה שיפוטית שלה הסמכות להכריע במחלוקות הנוגעות לרישום פטנטים, מדגמים וסימני מסחר. רשם הפטנטים הוא בעל סמכויות שיפוטיות המקבילות לאלו של שופט מחוזי, והוא מנהל משפטים ודן במחלוקות השונות הנוגעות לרישום קניין רוחני.

בהתאם לחוקי הקניין הרוחני, מוענקות הסמכויות השיפוטיות גם לסגן רשם הפטנטים, ולפוסק בקניין רוחני.

ההליכים העיקריים המתבררים ברשות הפטנטים נחלקים לשני סוגים - התנגדויות ובקשות ביטול. התנגדות היא הליך שמתקיים לפני שניתן פטנט או נרשם סימן מסחר, ואילו בקשה לביטול היא הליך שמתקיים כנגד פטנט או סימן מסחר רשומים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]