אברהם שפירא (פצ'י) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־09:22, 5 במאי 2006

אברהם שפירא (פצ'י) , עורך והיסטוריון תרבותי, מורה, חוקר ומנהיג תרבותי. נולד בחיפה, בשנת 1936. חבר קיבוץ יזרעאל משנת 1956.

אברהם שפירא נולד גדל ולמד בחיפה, במשפחה של פועלים ובבית שהיה טבול בערכי תנועת העבודה. הוא השלים את לימודי התיכון שלו בביה"ס "חוגים". שם היה תלמידו של ברוך קורצווייל, שהשפיע רבות על בחירת דרכו בעתיד. היה חבר בתנועת הנוער "התנועה המאוחדת", ובמסגרתה שירת בנח"ל. עם גרעין הנח"ל שלו השלים את קיבוץ יזרעאל שליד עפולה.

לאחר שעבד כמה שנים במטעי הקיבוץ, יצא שפירא ללימודי הוראה ולעבודה חינוכית עם בוגרי תנועת הנוער. ולאחר מלחמת ששת הימים הגה את רעיון כינוס עדויות הלוחמים של בני התנועה הקיבוצית. כינוס עדויות זה נודע לימים בשם "שיח לוחמים", והפך לאחת התעודות החשובות של עולמם הרוחני של בני הארץ. לימים הפך "שיח לוחמים" לספר שנוי במחלוקת. מצד אחד לספר פולחן, שנפוץ במאות אלפי עותקים, ומצד שני לספר ששימש את אויבי התנועה הקיבוצית, ואת מתנגדי השמאל של המפה הפוליטית בישראל.

אברהם שפירא ערך בסוף שנות ה-60 ובראשית שנות ה-70 את כתב העת "שדמות", שהחל לצאת כבטאון תנועת הנוער של איחוד הקיבוצים, והפך עד מהרה לשופר מרכזי של שאלות הגות מוסר ורוח בארץ. בעת עבודתו כמייסד ועורך "שדמות", ראיין שפירא את גדולי ההוגים והחוקרים של חכמת ישראל, והציל מפיהם ראיונות שהפכו לספרים חשובים של משנתם. ביניהם מרטין בובר, גרשום שלום, יהודה יערי, שמואל הוגו ברגמן, ואחרים.

בעבודתו ב"שדמות", במהלך שנות ה-60, סייע שפירא רבות לפריצתם ולגיבושם של אנשי רוח צעירים שלימים יצא שמם בכל התנועה הקיבוצית ואף מחוצה לה, כגון מוקי צור, יריב בן אהרון ואחרים. שפירא שמר על קשריו עם אנשי רוח צעירים, סופרים, הוגים ומורים, ואף תרם רבות ליצירתם בגיבוש ועריכת ספריהם.

באמצע שנות ה-80 עזב אברהם שפירא את עבודתו במדרשה ליהדות של סמינר (מכללת) "אורנים", שהיה בין מקימיה, והצטרף אל המחלקה להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, אל "בית הספר למדעי היהדות". בשנות עבודתו כמורה וחוקר הקדיש את מירב כוחו לחקר משנתם של מרטין בובר, א"ד גורדון והרב קוק.

ספריו

חוגים לדיון ושיח ביצירות ספרות, האוניברסיטה העברית בירושלים – המרכז לחינוך מבוגרים 1973
הרוח במציאות – מגמות העיצוב בהגות בובר, מוסד ביאליק בשיתוף בית-הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל-אביב, תשנ"ד, 1994
אור חיים ב'יום קטנות', מקורותיו של א"ד גורדון בקבלה ובחסידות, עם עובד תשנ"ו, 1996

קישורים חיצוניים

מאמרו של יאיר שלג על שפירא בעיתון "הארץ"

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+''' אברהם שפירא (פצ'י) ''', [[עורך]] ו[[היסטוריון]] תרבותי, [[מורה]], [[חוקר]] ומנהיג תרבותי. נולד ב[[חיפה]], בשנת [[1936]]. חבר קיבוץ [[יזרעאל]] משנת [[1956]].
-{{עריכה}}
-''' אברהם שפירא (פצ'י) ''', [[עורך]] ו[[היסטוריון]] תרבותי, [[מורה]], [[חוקר]] ומנהיג תרבותי. נולד ב[[חיפה]], בשנת 1936. חבר קיבוץ יזרעאל משנת 1956.
-אברהם שפירא נולד גדל ולמד בחיפה, במשפחה של פועלים ובבית שהיה טבול בערכי תנועת העבודה. הוא השלים את לימודי התיכון שלו בביה"ס "[[חוגים]]". שם היה תלמידו של [[ברוך קורצווייל]], שהשפיע רבות על בחירת דרכו בעתיד. היה חבר בתנועת הנוער "[[התנועה המאוחדת]]", ובמסגרתה שירת ב[[נח"ל]]. עם גרעין הנח"ל שלו השלים את קיבוץ יזרעאל שליד עפולה.
+אברהם שפירא נולד גדל ולמד בחיפה, במשפחה של פועלים ובבית שהיה טבול בערכי [[תנועת העבודה]]. הוא השלים את לימודי התיכון שלו בביה"ס "[[חוגים]]". שם היה תלמידו של [[ברוך קורצווייל]], שהשפיע רבות על בחירת דרכו בעתיד. היה חבר בתנועת הנוער "[[התנועה המאוחדת]]", ובמסגרתה שירת ב[[נח"ל]]. עם גרעין הנח"ל שלו השלים את קיבוץ יזרעאל שליד [[עפולה]].
-לאחר שעבד כמה שנים במטעי הקיבוץ, יצא שפירא ללימודי הוראה ולעבודה חינוכית עם בוגרי תנועת הנוער. ולאחר מלחמת ששת הימים הגה את רעיון כינוס עדויות הלוחמים של בני התנועה הקיבוצית. כינוס עדויות זה נודע לימים בשם "[[שיח לוחמים]]", והפך לאחת התעודות החשובות של עולמם הרוחני של בני הארץ. לימים הפך "שיח לוחמים" לספר שנוי במחלוקת. מצד אחד לספר פולחן, שנפוץ במאות אלפי עותקים, ומצד שני לספר ששימש את אויבי התנועה הקיבוצית, ואת מתנגדי השמאל של המפה הפוליטית בישראל.
+לאחר שעבד כמה שנים במטעי הקיבוץ, יצא שפירא ללימודי [[הוראה]] ולעבודה חינוכית עם בוגרי תנועת הנוער. ולאחר [[מלחמת ששת הימים]] הגה את רעיון כינוס עדויות הלוחמים של בני התנועה הקיבוצית. כינוס עדויות זה נודע לימים בשם "[[שיח לוחמים]]", והפך לאחת התעודות החשובות של עולמם הרוחני של בני הארץ. לימים הפך "שיח לוחמים" לספר שנוי במחלוקת. מצד אחד לספר פולחן, שנפוץ במאות אלפי עותקים, ומצד שני לספר ששימש את אויבי התנועה הקיבוצית, ואת מתנגדי השמאל של המפה הפוליטית בישראל.
-אברהם שפירא ערך בסוף שנות ה-60 ובראשית שנות ה-70 את כתב העת "[[שדמות]]", שהחל לצאת כבטאון תנועת הנוער של איחוד הקיבוצים, והפך עד מהרה לשופר מרכזי של שאלות הגות מוסר ורוח בארץ. בעת עבודתו כמייסד ועורך "שדמות", ראיין שפירא את גדולי ההוגים והחוקרים של חכמת ישראל, והציל מפיהם ראיונות שהפכו לספרים חשובים של משנתם. ביניהם [[מרטין בובר]], [[גרשום שלום]], [[יהודה יערי]], [[שמואל הוגו ברגמן]], ואחרים.
+אברהם שפירא ערך בסוף [[שנות ה-60]] ובראשית [[שנות ה-70]] את כתב העת "[[שדמות]]", שהחל לצאת כבטאון תנועת הנוער של איחוד הקיבוצים, והפך עד מהרה לשופר מרכזי של שאלות הגות מוסר ורוח בארץ. בעת עבודתו כמייסד ועורך "שדמות", ראיין שפירא את גדולי ההוגים והחוקרים של חכמת ישראל, והציל מפיהם ראיונות שהפכו לספרים חשובים של משנתם. ביניהם [[מרטין בובר]], [[גרשום שלום]], [[יהודה יערי]], [[שמואל הוגו ברגמן]], ואחרים.
 בעבודתו ב"שדמות", במהלך שנות ה-60, סייע שפירא רבות לפריצתם ולגיבושם של אנשי רוח צעירים שלימים יצא שמם בכל התנועה הקיבוצית ואף מחוצה לה, כגון [[מוקי צור]], [[יריב בן אהרון]] ואחרים. שפירא שמר על קשריו עם אנשי רוח צעירים, סופרים, הוגים ומורים, ואף תרם רבות ליצירתם בגיבוש ועריכת ספריהם.
-באמצע שנות-ה80 עזב אברהם שפירא את עבודתו במדרשה ליהדות של סמינר (מכללת) "[[אורנים]]", שהיה בין מקימיה, והצטרף אל המחלקה להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, אל "[[בית הספר למדעי היהדות]]". בשנות עבודתו כמורה וחוקר הקדיש את מירב כוחו לחקר משנתם של מרטין בובר, [[א"ד גורדון]] ו[[הרב קוק]].
+באמצע [[שנות ה-80]] עזב אברהם שפירא את עבודתו במדרשה ליהדות של סמינר (מכללת) "[[אורנים]]", שהיה בין מקימיה, והצטרף אל המחלקה להיסטוריה ב[[אוניברסיטת תל אביב]], אל "[[בית הספר למדעי היהדות]]". בשנות עבודתו כמורה וחוקר הקדיש את מירב כוחו לחקר משנתם של מרטין בובר, [[א"ד גורדון]] ו[[הרב קוק]].
 == ספריו ==
-*''' חוגים לדיון ושיח ביצירות ספרות ''', האוניברסיטה העברית בירושלים – המרכז לחינוך מבוגרים 1973.
+*'''חוגים לדיון ושיח ביצירות ספרות''', [[האוניברסיטה העברית]] בירושלים – המרכז לחינוך מבוגרים 1973
-*''' הרוח במציאות – מגמות העיצוב בהגות בובר ''' מוסד ביאליק בשיתוף בית-הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל-אביב, תשנ"ד, 1994.
+*'''הרוח במציאות – מגמות העיצוב בהגות בובר''', [[מוסד ביאליק]] בשיתוף בית-הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל-אביב, תשנ"ד, 1994
-*''' אור חיים ב'יום קטנות' ''', מקורותיו של א"ד גורדון בקבלה ובחסידות, עם עובד תשנ"ו, 1996.
+*'''אור חיים ב'יום קטנות'''', מקורותיו של א"ד גורדון בקבלה ובחסידות, עם עובד תשנ"ו, 1996
 == קישורים חיצוניים ==
 *[http://www.haaretzdaily.com/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=705602&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0 מאמרו של יאיר שלג על שפירא בעיתון "הארץ"]
-[[קטגוריה: הוגים ישראלים]]
+[[קטגוריה: הוגים ישראלים|שפירא, אברהם]]
-[[קטגוריה: עורכים ישראלים]]
+[[קטגוריה: עורכים|שפירא, אברהם]]
-[[קטגוריה: היסטוריונים ישראלים]]
+[[קטגוריה: היסטוריונים ישראלים|שפירא, אברהם]]