מוקי צור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוקי צור

מוקי (שמואל) צור (נולד ב-1938) הוא היסטוריון, סופר, עורך ומורה ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקי צור נולד בירושלים בשנת 1938. בנערותו שהה עם משפחתו בארגנטינה, שם היה אביו, יעקב צור, שגריר ישראל. לאחר שירותו במסגרת גרעין נח"ל הצטרף עם הגרעין של התנועה המאוחדת לקיבוץ עין גב, שם הוא מתגורר עד היום.

צור הוא היסטוריון חשוב של תנועת העבודה, התנועה הקיבוצית, ושל ההתיישבות היהודית בעמק הירדן. בעשרות הספרים שכתב, ערך והקדים להם מבואות, הוא מביא את סיפורה של הציונות המעשית, כפי שבאה לידי ביטוי במפעל ההתיישבות הקיבוצי. בסיפוריו שבעל פה, פרש מוקי צור ביוגרפיות וסיפורי חיים של ראשי התנועה הקיבוצית, וכן של דמויות ייחודיות בתוכה. בין הביוגרפיות שכתב וערך: יהודה שרת - גיבור תרבות; אביב מוקדם - צבי שץ והקבוצה האינטימית; התשמע קולי, על רחל המשוררת, ועוד.

כהיסטוריון עוסק צור בתולדותיה של קבוצת דגניה א, בהיסטוריה של חצר כנרת ובהתיישבות הכושלת של תימני כנרת בראשית המאה. צור הוא מעורכי ספר העדויות והמקורות "כאן על פני אדמה", שנדפס בכמה מהדורות, ומשמש מקור עשיר לתולדות התנועה הקיבוצית.

צור התמודד עם משנתו של המשורר הפרטיזן אבא קובנר בספרו "לעכב את הקריעה", וכן היה בין יוזמי ועורכי קובצי העדויות "שיח לוחמים", ו"שיח צעירים" בתנועה הקיבוצית (1969). מוקי צור שימש בתפקידים ציבוריים אחדים, ובהם מזכיר התק"ם.

מלבד עבודתו ההיסטוריונית, מוקי צור מרבה להופיע ולשוחח עם חניכי ובוגרי תנועות הנוער ותנועות הבוגרים, ומלווה את התחדשותם השתפנית. הוא מורה בכיר קבוע בבינה, בישיבה החילונית שלה ובמכינה הקדם צבאית בינה ע"ש לובה אליאב (עמו היה מיודד שנים רבות).

בשנת 2008 הוענק לו פרס ליבהבר לסובלנות דתית. בשנת 2013 נבחר צור להדליק משואה בטקס המרכזי של יום העצמאות ה-65.

מוקי צור הוא "מוקי השובב", גיבור כמה מסיפוריה של דודתו ימימה אבידר טשרנוביץ. שמואל טשרנוביץ ("הספוג") היה סבו וחיים טשרנוביץ (רב צעיר), היה דודו של אביו, יעקב צור.

צור נשוי ואב לארבעה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ללא כתונת פסים, ערך א. שפירא, תל אביב, עם עובד, 1976.
  • כאן על פני אדמה, קובץ מקורות, עורכים מוקי צור, תאיר זבולון, חנינא פורת, תל אביב 1981.
  • אביב מוקדם, צבי שץ והקבוצה האינטימית, תל אביב, עם עובד, 1984.
  • אהבה תכסה, פגישה עם א. מ. סלוצקין, עם עובד, תל אביב, 1991.
  • התשמע קולי, על המשוררת רחל, עם עובד, תל אביב, 1994.
  • לחופי ירדן וכנרת, בעקבות שירי רחל, בית הקברות של כנרת, אריאל, ירושלים, 1998.
  • לעכב את הקריעה, מאמרי אבא קובנר, ערך מוקי צור, עם עובד, תל אביב, 1998.
  • יהודה שרת - גיבור תרבות, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2000.
  • בשנה הבאה: 'שנות טובות' מן הקיבוץ. יד יערי, גבעת חביבה, המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יד טבנקין, אפעל, 2001
  • יוצאים בחודש האביב: פסח ארץ-ישראלי בהגדות מן הקיבוץ, יד בן צבי/מכון בן-גוריון/יד טבנקין/יד יערי, 2004.
  • אורות רחוקים, רשימות ופרקי שיחה, הקיבוץ המאוחד, 2005.
  • עד פנה היום, ברל כצנלסון על עצמו, (אחרית דבר : צביה ולדן), עם עובד, תל אביב, 2006.
  • כרך ציונות, מתוך סדרת "עם הספר", מוקי צור ערך, כתב את המבוא ואת ההקדמות, ידיעות אחרונות, 2008.
  • לא בעבים מעל: מאה ראשונה לדגניה, הוצאת הקיבוץ המאוחד ויד בן צבי, 2010.
  • כחכות רחל : קווים ביוגרפיים, רחל השירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011.
  • רוח עצוב: בעקבות יצחק קצנלסון, הוצאת הקיבוץ המאוחד ובית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק קצנלסון, 2012.
  • מעגל הדרכה: במה לפדגוגיה של אתרי המורשת, חוברת מס' 1, הוצאת מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2013.
  • פניה ברגשטיין - סיפורה של משוררת וחלוצה ומבחר משיריה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014.
  • חצי חליל: אוטוביוגרפיה, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2014
  • אבני דרך - אבני בניין; על דרכו האדריכלית של מנחם באר, הוצאת יד יערי, 2015
  • כאחד הדשאים, כאחד האדם: איחוד הקבוצות והקיבוצים 1950-1980 הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מענית הלב - מנחת דברים למוקי צור", בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" ו"בינה". ספר יובל בו כונסו מאמרי עיון, מחקרים, מסות ודברי ספרות לכבודו.
  • כשלושים ממאמריו של מוקי צור, רשומים בקטלוג של בית הספרים. רובם כונסו לימים בספריו. רשימת כתבי העת שבהם נדפסו היא מרשימה, ונכללים בה רוב כתבי העת החשובים בתחום.
  • שיחו של בן-הארץ, על ספרו של מוקי צור "ללא כתונת פסים", מאת גצל קרסל, נדפס ב"מאזנים", מ"ד, תשל"ז 1977.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]