מכולת – הבדלי גרסאות
שורה 29: | שורה 29: | ||
החל מ-[[1958]] החלו להיפתח חנויות סופרמרקט גדולות של [[רשתות מזון]], ותרבות הקניות השתנתה. מכולות רבות איבדו מרווחיותן וכיום מספרן קטן בהרבה ממה שהיה עד לפני כמה עשרות שנים. |
החל מ-[[1958]] החלו להיפתח חנויות סופרמרקט גדולות של [[רשתות מזון]], ותרבות הקניות השתנתה. מכולות רבות איבדו מרווחיותן וכיום מספרן קטן בהרבה ממה שהיה עד לפני כמה עשרות שנים. |
||
===בתרבות הישראלית=== |
|||
מקומה המרכזי של המכולת חיי היום יום בישראל זכה להתייחסות רבה בתרבות הישראלית. בין ההתיחסויות הרבות ניתן למנות את: |
|||
*[[מכולת (מחזה)|מכולת]] - מחזה מאת [[הלל מיטלפונקט]] |
|||
*[[שיר המכולת]] של להקת [[כוורת (להקה)|כוורת]] |
|||
==מושגים הקשורים למכולת== |
==מושגים הקשורים למכולת== |
גרסה מ־16:15, 22 באוקטובר 2013
מכולת היא חנות לממכר מוצרי מזון לבית, ומגוון מוצרים שימושיים לאחזקה ביתית שוטפת.
אף על פי שעדיין קיימות חנויות מכולת, בעיקר בשכונות ותיקות, המושג מתקשר בתודעה עם מושגים הזכורים בנוסטלגיה. חנויות מכולת של פעם פינו מקומן, במקרים רבים, לחנויות סופרמרקט או מינימרקט המכילות מגוון רחב יותר של מוצרים.
בישראל
חנויות המכולת היו העוגן המסחרי של כל שכונה או אזור מגורים בכל עיר, עד לשנות ה-70 של המאה ה-20. מכרו בה את כל מצרכי המזון לבית (למעט ירקות ופירות שנמכרו אצל הירקן ובשר שנמכר באטליז). מבחר המוצרים היה אמנם דל יחסית לימינו, אך הקניה הביתית, כמו האווירה הכללית בישראל, הייתה אינטימית, בעלי המכולת (החנוונים) הכירו כל משפחה וידעו על הרגלי הצרכנות שלה, ושכנים לאותו אזור מגורים נפגשו בתור במכולת.
חנויות המכולת היו קטנות, צפופות ולא כללו מעברים כמקובל כיום בסופרמרקטים. המצרכים נמצאו על מדפים שהקיפו את החנות סביב סביב לאורך הקירות ועד גובה התקרה. בנוסף היה מקרר מוצרי חלב ומוצרים בתפזורת כגון דג מלוח שנמכר מתוך חבית.
שירות עצמי לא היה מקובל כמעט. את מרבית המוצרים צריכים היו הקונים לבקש מהחנווני והוא הורידם ממדפים גבוהים, הביאם מאחורי הדלפק או מהמחסן, פרס את הגבינות, שקל ועטף אותן וככלל שירת את לקוחותיו איש בתורו, כך שהקונה הבא נאלץ לחכות לסיום כל הקנייה של קודמו. לעתים קרובות נוהלו חנויות המכולת על ידי שני בני זוג ואף ילדיהם, כדי לאפשר את פתיחת בית העסק לאורך כל היום (מלבד הפסקת צהריים) וכדי לשרת יותר מקונה אחד במקביל.
החל מ-1958 החלו להיפתח חנויות סופרמרקט גדולות של רשתות מזון, ותרבות הקניות השתנתה. מכולות רבות איבדו מרווחיותן וכיום מספרן קטן בהרבה ממה שהיה עד לפני כמה עשרות שנים.
בתרבות הישראלית
מקומה המרכזי של המכולת חיי היום יום בישראל זכה להתייחסות רבה בתרבות הישראלית. בין ההתיחסויות הרבות ניתן למנות את:
- מכולת - מחזה מאת הלל מיטלפונקט
- שיר המכולת של להקת כוורת
מושגים הקשורים למכולת
- חֶנְוָנִי – כינויו העברי של המוכר במכולת.
- הקָפָה – המכירה באשראי נקראת "בהקפה" או "על החשבון". החנווני מחזיק פנקס רשימות או מחברת, ומוסיף את שם הלקוח לרשימת כל בעלי החוב שמשלמים פעם בשבוע או בחודש (ראו גם "חנווני על פנקסו").
- חצי לחם – במכולת של פעם היה החנווני בוצע כיכר לחם לשניים, ומוכר גם בחצאים.
- רשימת מכולת – רשימה שמכילה את המוצרים לקנייה. ביטוי זה הושאל לשימוש בתחומים אחרים ומתאר רשימה למסע רכש, או ספירת מלאי כלשהי.
- צרכניה – מכולת גדולה יותר מהמקובל, שמכילה מוצרים רבים יותר. הצרכניות פועלות בעיקר בקיבוצים ובמושבים.
קישורים חיצוניים
- גלי ברגר, מספר חנויות המכולת ירד ב-5% מאז 2005, באתר כלכליסט, 3 בספטמבר 2009
- דנה ויילר-פולק, פורום מזון ומכולת: בסופר יש מדפים, אצלנו יש עם מי לדבר, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2009
- רשימת מכולת - חייה ומותה של המכולת השכונתית מאת אבי זעירא
- ארנה קזין, כמה עולה לנו לקנות בזול, באתר הארץ, 17 במאי 2004
- מירב קריסטל, אני זוכר אותה מהמכולת, באתר ynet, 25 בספטמבר 2010
- מילות השיר "שיר המכולת", באתר שירונט ; מילים ולחן: דני סנדרסון, ביצוע: להקת כוורת