הלל מיטלפונקט
הִלֵּל מִיטְלְפּוּנְקְט (נולד ב-18 בספטמבר 1949) הוא מחזאי ובמאי תיאטרון ישראלי, מהבולטים[1] במחזאים הישראלים החל משנות ה-80 של המאה ה-20.
תוכן עניינים
חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיטלפונקט, בן של צייר, גדל והתחנך בחולון. עם גיוסו לצה"ל שובץ בחטיבת גולני. בגולני עבר מיטלפונקט מסלול הכשרה כלוחם וכן עבר קורס מ"כים חי"ר. בהמשך אף שירת כסמל מחלקה[2]. מיטלפונקט הוא בוגר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב, שם גם לימד. כתב מחזות לתיאטרון חיפה, התיאטרון הקאמרי, הבימה ובית ליסין. חלק ממחזותיו ביים בעצמו, וכן ביים מחזות מהקלאסיקה העולמית, בהם "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" ו"המים זוכרים", ותרגם מחזות כמו "עקומים" ו"כותרת ראשית".
במחזותיו מרבה מיטלפונקט לעסוק בחברה הישראלית ובפניה של מדינת ישראל, בנושאים כמו המיליטריזם הישראלי, היחס לחריגים ולאנשים בשולי החברה, יחסים בתוך המשפחה, הבורגנות ותאוות הכסף והשפעת השואה על חיי החברה.
במחזה "מכולת" שהוצג בתיאטרון הבימה ב-1982, מיטיב מיטלפונקט לצלם תמונה רבת פרטים של המשפחה היהודית שהגיעה ממזרח אירופה, על אופיה, דרך חשיבתה ובעיקר קשיי ההסתגלות במדינה, שלא פוסקים גם שנים רבות לאחר ההשתקעות. במחזה משוקעת ביקורת על החשיבות הרבה שמקנים כולם לכסף, בעיקר ניצולי השואה, שמחשבים כל פרט בחייהם ואף ביחסים ביניהם על פי ערכו במטבעות.
מחזה הרוק "מאמי", שכתב וביים ב-1986, עסק בכיבוש הישראלי בשטחים והיחס לפלסטינים, ובקיפוח והאפליה של תושבי הדרום. מחזה זה זכה להערצה על ידי חיילים וקהלים צעירים. המחזה הוצג שוב על ידי הבימה ב-2002 ועל ידי בית הספר למשחק בית צבי ב-2012.
המחזות שכתב החל משנות ה-90, "גורודיש", "עיר הנפט" ו"איסמעליה", עוסקים בהרואיות הניצחון של מלחמת ששת הימים, שסחפה אז את החברה הישראלית והפריחה בה חלומות גדולים, שהתנפצו בשבר הלאומי שהגיע במלחמת יום כיפור, מה שגרר גם שבר פרטי בחיי הגיבורים. ב"גורודיש" היה זה אלוף שמואל גונן, גיבור הניצחון בששת הימים שהודח בעקבות מלחמת יום כיפור, ב"עיר הנפט" מדובר על עיוות מוסרי של ישראלים (כולל גיבורה ניצולת שואה) המחפשים את הכסף הקל והמהיר בסיני בין שתי המלחמות, ו"איסמעליה" עוסקת בשלושה חברים מאז מלחמת יום כיפור, והתנפצות החלומות והאידיאלים שלהם לאורך השנים.
במחזהו "מדריך למטייל בוורשה" (1995), עסק מיטלפונקט בהשפעת השואה על גיבוריו הישראלים, על היחס של בני הדור השני להוריהם ולעבר, מול המציאות בהווה. זאת, דרך ביקור של אם ניצולת שואה ובנה בוורשה המודרנית.
במחזה "תאונה" (2004), בדק את המצפון של בני האדם והיחס לזר בחברה הבורגנית, דרך תאונת 'פגע וברח' שבה נהרג עובד זר סיני.
ב-2006–2013 שימש מיטלפונקט כמחזאי הבית וכיועץ אמנותי של תיאטרון בית ליסין. במסגרת תפקידו זה שימש ב-2010 כשופט בפסטיבל "פותחים במה - פסטיבל בית ליסין למחזאות ישראלית". כמו כן נמנה ב-2012 על חבר השופטים של פרס קרן רבינוביץ' לתרגום מחזות על-שם עדה בן-נחום.
כתב ארבעה תסריטים לסרטי קולנוע: "שרגא קטן" (1978) ו"בובה" (1987) שקודם לכן העלה אותם כהצגות תיאטרון, "ספר נשים" ו"שחקנים". כמו כן שיחק בתפקיד משני בסרט "ב-72 לא הייתה מלחמה" (1995).
בשנת 2008 הוא השתתף לצד אשתו יעל בסרטו של בנם אלון שנקרא "בשידור חי" בתפקיד קצר של איש ברחוב.
מיטלפונקט נשוי לעיתונאית יעל דן ואב לשני ילדים מנישואיו עימה ולשני ילדים מנישואיו הראשונים. מתגורר בתל אביב.
מחזותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחזות שהוצגו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- התקווה האחרונה של רחוב נחמני, תיאטרון חיפה, 1974
- הקוף, תיאטרון חיפה, 1975
- שרגא קטן, תיאטרון חיפה, 1975; נכתב גם כתסריט לסרט.
- הגג , הבימה, 1976
- מי תהום , הבימה, 1977, החאן 1988.
- ויהי חור, צוותא, 1979 (נכתב עם יהושע סובול)
- סטריפטיז אחרון , הוצג בצוותא ב-1980 ושוב ב-1988 וב-1995 הגרסה הראשונה נכתבה עם יהושע סובול.
- בובה, תיאטרון חיפה, 1982
- מכולת, הוצג בהבימה, בבימוי עמית גזית, בשנת 1982, הוצג בשנית, בבימויו של מיטלפונקט, בקופרודוקציה של הקאמרי ובית ליסין ב-2010.
- עמוד העץ, צוותא, 1983 (נכתב עם יהושע סובול)
- פירוד זמני, הוצג בהבימה, בבימוי מיטלפונקט, בשנת 1985.
- נטושים, בית לסין, 1986
- מאמי (אופרת רוק), הוצגה בצוותא ב-1986, ובהבימה, אוקטובר 2002, הוא עצמו ביים, מוזיקה אהוד בנאי, תלבושות יובל כספין, תפאורה איתן לוי.
- נהג, ציירת , תיאטרון באר שבע, 1988; גרסה שנייה הוצגה ב-2006 בבית ליסין
- שם המשחק, תיאטרון באר שבע, 1989
- מפיסטו, (על פי קלאוס מאן), תיאטרון באר שבע, 1989; התיאטרון הקאמרי, 2016
- שלושה בלילה, בית לסין, 1990
- הנאהבים, תיאטרון באר שבע, 1991
- סמארה (אופרת רוק) צוותא, 1992
- אחים לנשק, תיאטרון באר שבע, 1992
- אם הבית, תיאטרון באר שבע, 1993. גרסה שנייה עלתה בתיאטרון הבימה ב-2013
- גורודיש, הוצג בתיאטרון הקאמרי, בבימוי מיטלפונקט, בשנת 1993 ופעם נוספת ("גרסת 2015") בקאמרי בעונת 2014/2015
- בויטרה, הוצג בקאמרי, בבימוי מיטלפונקט, בשנת 1995
- גן עדן דרום, בית לסין, 1996
- אדון וולף, הוצג בקאמרי, בבמוי אילן רונן, בשנת 1997
- השחקן, הוצג בקאמרי, בבימוי מיטלפונקט, בשנת 1998
- מדריך למטייל בוורשה, הבימה 1999; גרסה שנייה עלתה בתיאטרון היידישפיל ב-2013
- איסמעיליה, בית ליסין, 2002; הקאמרי, 2017
- עיר הנפט, הוצג בקאמרי ב-2004
- התאונה, הוצג ב-2004
- אנדה, הועלה בבית ליסין בשנת 2008
- מסילה לדמשק, הוצג בתיאטרון הבימה, 2010
- מקסי ואני, הוצג בתיאטרון בית ליסין, 2012
- אז, בפראג, הוצג בתיאטרון בית ליסין, 2013
- חברים של חברים, הוצג בקאמרי, 2014
- הזאבים, הוצג בקאמרי, 2016
מחזות שיצאו לאור בדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מי תהום, הקיבוץ המאוחד, 1979.
- מכולת, אור עם, 1982.
- בובה, אור עם, 1982.
- פירוד זמני, אור עם, 1985.
- נהג, ציירת, אור עם, 1988.
- אחים לנשק, כנרת, 1992.
- גורודיש, אור עם, 1993.
- אם הבית, אור עם, 1993.
- השחקן ; גן עדן דרום, גוונים, 1998.
- המדריך למטייל בוורשה, גוונים, 1999. הוצג בהבימה, הבמאי הלל מיטלפונקט, מוזיקה רונן בן-דוד, תפאורה אדריאן ווקס, מרס 1993.
- חבילות מאמריקה ; אסמעיליה, גוונים, 2003. הוצג בהבימה, הבמאי רוני פינקוביץ', מוזיקה אבי בללי, דצמבר 2000.
- עיר הנפט, גוונים, 2005.
- התאונה, גוונים
- אנדה, גוונים, תשס"ט 2009.
- מקסי ואני, גוונים, 2012.
- אז, בפראג, גוונים, 2013
- הזאבים, גוונים, 2016
מחזות שתרגם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמורה קטנה, מחזה בשני חלקים, מאת פיטר גיל, בית צבי, 1982.
- קומיקאים, מאת טרבור גריפית, מרכז ישראלי לדרמה, 1984.
- צילו של אקדחן, טרגדיה בשתי מערכות, מאת שון או'קייסי, מרכז ישראלי לדרמה, 1984.
- עקומים, מאת מרטין שרמן, אור עם, תל אביב, 1983.
- כותרת ראשית, מחזה, מאת בן הכט וצ’ארלס מק'ארתור, מרכז ישראלי לדרמה, 1984.
- מראה מעל הגשר, מחזה, מאת ארתור מילר, 2009
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נורית נתנאל, "מראות נשברות - ייצוג הישראליות ועיצובה במחזותיהם של יהושע סובול והלל מיטלפונקט", הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת, 2012.
- הלל מיטלפונקט, אנדה, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 414-407, הוצאת כרמל, 2017.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלל מיטלפונקט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- הלל מיטלפונקט, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- הלל מיטלפונקט, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- יחיעם ויץ, אייכמן בתא זכוכית, בן-גוריון במקדש בודהיסטי, באתר הארץ, 23 בינואר 2009
- שרית פוקס, בית הלל: ראיון עם הלל מיטלפונקט, באתר nrg, 28 באוגוסט 2010
- מרב יודילוביץ', 25 "מאמי": הפקה חדשה, פצעים ישנים, באתר ynet, 18 ביוני 2012
- יעקב בר-און, הלל מיטלפונקט על "המהפכה התרבותית" של מירי רגב: "הכל שקרים", באתר מעריב השבוע, 15 באוגוסט 2016
