M7 פריסט – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 36: שורה 36:
[[קטגוריה:אמצעי לחימה של צה"ל במלחמת יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:אמצעי לחימה של צה"ל במלחמת יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:תותחים מתנייעים אמריקאים]]
[[קטגוריה:תותחים מתנייעים אמריקאים]]
[[קטגוריה:חיל התותחנים הישראלי: אמצעי לחימה]]
[[קטגוריה:תותחים מתנייעים בצה"ל]]

גרסה מ־20:58, 1 באוקטובר 2014

תותח הוביצר מתנייע 105 מ"מ M7, או בכינויו M7 פריסט, היה תותח מתנייע אמריקאי שיוצר בתקופת מלחמת העולם השנייה על בסיס תובת הטנק M3 לי וה-M4 שרמן. הפריסט פותח ב-1941, כמענה לדרישה לארטילריה מתנייעת לסיוע לעוצבות המשוריינות של ארצות הברית, והפך לתותח המתנייע הסטנדרטי עד לסיומה של המלחמה. הכלי היה בייצור מתמשך מ-1942 ועד 1945, עם למעלה מ-3,000 יחידות שיוצרו. ייצורו הופסק בהדרגה לטובת מחליפו, תותח מתנייע M37. הוא סופק כחלק מתכנית השאל החכר לצבא בריטניה, שם זכה בפי החיילים לכינוי פריסט - כומר, בגלל עמדת המקלען שדמתה לדוכן בכנסייה בו נושא הכומר את דבריו[1].

כלי זה הובא ארצה בסוף שנות ה-60 והיה הבסיס לפיתוח תורת הלחימה המתנייעת בחיל התותחנים. היו בחיל שלושה גדודים שצוידו ב"פריסט" והם השתתפו במלחמת ההתשה בקרב על הטיית מקורות המים וכן במלחמת יום הכיפורים[2].

הערות שוליים