M3 סטיוארט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
M3 סטיוארט
Stuart m5a1 cfb borden 3.JPG
מידע כללי
סוג טנק קל
מדינה מייצרת ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
משתמשים עיקריים ארצות הברית
משתמשים משניים בריטניה
שנת יצור 1941
דגם קודם טנק בינוני M2
דגם עוקב M24 צ'אפי
מערכה מרכזית מלחמת העולם השנייה
יחידות שיוצרו 23,685 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
אורך 4.53 מטר
רוחב 2.24 מטר
גובה 2.39 מטר
משקל 12.9 טון
מהירות 58 קמ"ש
טווח פעולה 112 ק"מ
חימוש עיקרי תותח בקוטר 37 מ"מ
מספר פגזים 106 פגזים
חימוש משני 3 מקלעי M1919 בראונינג
מנוע בנזין, 250 כ"ס
שריון 51-10 מ"מ
צוות 4
הערות הנתונים לדגם M3A1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

M3 סטיוארט (באנגלית: M3 Stuart) הייתה סדרת טנקים קלים מתוצרת ארצות הברית בתקופת מלחמת העולם השנייה. הם נקראו על שמו של ג'.א.ב סטיוארט, גנרל בצבא הקונפדרציה.

מעל ל-22,000 טנקים יוצרו במשך השנים 1944-1941, והם נטלו חלק נרחב ביותר (בשל מספרם) בקרבות מול צבאות גרמניה הנאצית, איטליה ויפן. הקרבות במדבר המערבי ובצפון אפריקה בשנים 19411942 הדגישו את חסרונות טנק הסטיוארט בלוחמת שריון. חולשתו העיקרית של ה־M3 הייתה נעוצה בחימושו - תותח בקוטר 37 מ"מ שהיה חלש מכדי להתמודד מול השריון הגרמני. מאחר שטנקי הסטיוארט היו זמינים בכמויות כה גדולות, הם לא הוצאו משירות ובמקום זאת הוגבלו בעיקר לתפקידי סיור.

במהלך המלחמה, טנקי סטיוארט רבים הועברו לבעלות בריתה של ארצות הברית כחלק מחוק השאל החכר. כ-6,900 סופקו לבריטניה, ו-1,681 לברית המועצות.[1] לאחר המלחמה הועברו טנקי הסטיוארט המיושנים לצבאות ברחבי אירופה, אסיה, ואמריקה הדרומית. מצרים קיבלה לידיה מספר טנקים, אך הם הוצאו משירות מבלי לקחת חלק במלחמות נגד ישראל. מחליפו של הסטיוארט בצבא ארצות הברית היה הטנק M24 צ'אפי.

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

M3: דגם ייצור ראשוני. 5,811 יחידות יוצרו.

M3A1: לדגם זה נוסף מייצב גירוסקופי לתותח, כיפת המפקד הוסרה. 4,621 יחידות יוצרו.

M3A3: דגם ייצור אחרון עם תצורת תובה חדשה עם שריון חזית משופע, והגדלת מספר הפגזים לתותח 37 מ"מ ל-174. 3,427 יחידות יוצרו.

M3 עם להביור: הסבה של טנקי סטיוארט לנשיאת להביור במקום התותח הראשי. פותח במיוחד לשימוש חיל הנחתים בזירת האוקיינוס השקט.

תותח הוביצר מתנייע T18: דגם ניסיוני בו הותקן תותח הוביצר בקוטר 75 מ"מ על תובת M3 ללא צריח. נזנח לטובת M8.

M5: השינויים העיקריים בדגם זה הם התקנתם של צמד מנועי קדילק, ותצורת תובה דומה לדגם M3A3.

M5A1: דגם ייצור משופר עם צריח ה-M3A3. ‏6,810 יחידות יוצרו.

תותח הוביצר מתנייע M8: בדגם זה הותקן תותח הוביצר 75 מ"מ על טנקי M5 עם צריח פתוח. שימשו לסיוע אש קרוב. 1,778 יחידות יוצרו בין 1942 ל-1944.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Zaloga, Steven. M3 & M5 Stuart Light Tank 1940-45, Osprey 1999
  • Chamberlain, Peter; Chris Ellis. British and American Tanks of World War Two: The Complete Illustrated History of British, American and Commonwealth Tanks, 1939-45. Cassell 2002

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M3 סטיוארט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ R.P Hunnicutt. Stuart: A History of the American Light Tank, Presidio, 19942. p.464


P military.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.