M7 פריסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
M7 פריסט
תומ"ת פריסט בבית התותחן
מידע כללי
סוג תותח מתנייע
מדינה מייצרת ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
משתמשים עיקריים ארצות הברית, בריטניה
משתמשים משניים ישראל
שנת יצור 1942-1945
מערכה מרכזית מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים
יחידות שיוצרו 3,490 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
אורך 6.02 מטר
רוחב 2.87 מטר
גובה 2.54 מטר (2.95 עם מקלע הנ"מ)
משקל 23 טון
מהירות 39 קמ"ש על כביש
טווח פעולה 190 קילומטרים
חימוש עיקרי תותח הוביצר בקוטר 105 מ"מ
מספר פגזים 69
חימוש משני מקלע M2 בראונינג בקוטר 12.7 מ"מ
מנוע קונטיננטל R-975, בנזין, 350/400 כ"ס
שריון 62-12 מילימטר
צוות 7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תותח הוביצר מתנייע 105 מ"מ M7, או בכינויו M7 פריסט, היה תותח מתנייע אמריקאי שיוצר בתקופת מלחמת העולם השנייה על בסיס תובת הטנק M3 לי וה-M4 שרמן. הפריסט פותח ב-1941, כמענה לדרישה לארטילריה מתנייעת לסיוע לעוצבות המשוריינות של ארצות הברית, והפך לתותח המתנייע הסטנדרטי עד לסיומה של המלחמה. הכלי היה בייצור מתמשך מ-1942 ועד 1945, עם למעלה מ-3,000 יחידות שיוצרו. ייצורו הופסק בהדרגה לטובת מחליפו, תותח מתנייע M37. הוא סופק כחלק מתוכנית השאל החכר לצבא בריטניה, שם זכה בפי החיילים לכינוי פריסט - כומר, בגלל עמדת המקלען שדמתה לדוכן בכנסייה בו נושא הכומר את דבריו[1].

כלי זה הובא ארצה בסוף שנות ה-60 והיה הבסיס לפיתוח תורת הלחימה המתנייעת בחיל התותחנים. היו בחיל שלושה גדודים שצוידו ב"פריסט" והם השתתפו במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה בקרב על הטיית מקורות המים וכן במלחמת יום הכיפורים[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M7 פריסט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]