בלה אחמדולינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:25, 12 בדצמבר 2014

בלה אחמדולינה (ברוסית: Белла Ахмадулина; ‏ 10 באפריל 1937, מוסקבה - 29 בנובמבר 2010, פרדלקינו בפרברי מוסקבה) הייתה משוררת רוסיה וסובייטית.

בלה אחמדולינה נולדה במוסקבה. אביה היה ממוצא טטרי וכיהן בתפקיד בכיר בממשל, אמה הייתה מתרגמת בעלת שורשים איטלקיים. עוד בתקופת בית הספר אחמדולינה החלה לכתוב שירה.

בשנים 1955-1958 היא הייתה נשואה למשורר יבגני יבטושנקו.

כבר במהלך שנות ה-50 פורסמו שיריה בירחונים ספרותיים. בשנת 1959 כתבה אחד מהשירים המפורסמים שלה, אשר הולחן בשנת 1975 על ידי מיכאל טריברדייב לסרט של אלדר ריאזנוב צחוק הגורל. עוד מספר שירים שלה הולחנו על ידי אנדריי פטרוב ושולבו בסרטים סובייטים.

בשנת 1960 אחמדולינה סיימה ללמוד במכון לספרות במוסקבה. במהלך הלימודים היא סולקה לזמן מה עקב התנגדותה להצטרף לרדיפות נגד בוריס פסטרנק.

ספר השירים הראשון שלה התפרסם בשנת 1962 ובהמשך פורסם כל מספר שנים ספר חדש, הספר האחרון יצאה לאור בשנת 2000. על היצירות שלה הוענק למשוררת פרס ברית המועצות בשנת 1989 ופרס הפדרציה הרוסית בשנת 2004. במהלך השנים היא זכתה במספר רב של פרסים נוספים.

בשנת 1964 אחמדולינה שיחקה בסרט בבימוי של ואסילי שוקשין. במהלך שנות ה-60 היא כתבה כמה תסריטים לסרטים על פי יצירות של הסופר יורי נגיבין שהיה בעלה דאז.

בשנת 1970 המשוררת ביקרה בגאורגיה שהרשימה אותה מאוד. אז החלה לתרגם לרוסית יצירות של משוררים גאורגיים כניקולוז ברתשווילי, גלקטיון טאבידזה ומשוררים נוספים.

בשנת 1974 בלה אחמדולינה התחתנה בפעם הרביעית והאחרונה.

אחמדולינה הייתה ידועה כתומכת בתנועת הדיסידנטים. פעמים רבות היא התבטאה להגנת אנדריי סחרוב, ולדימיר ווינוביץ' ופעילים נוספים. הודעותיה פורסמו בעיתון ניו יורק טיימס ושודרו בתחנות רדיו קול אמריקה ובקול השלום. בשנת 1979 השתתפה בהכנת אלמנך ספרותי בשם "מטרופול", שפורסם בפריז ללא ידיעת הצנזורה הסובייטית. בשנת 1993 היא הייתה בין חותמי "מכתב 42" שתמך במדיניותו של בוריס ילצין.

בשנים האחרונות לחייה אחמדולינה הייתה חולה מאוד ונפטרה ב-29 בנובמבר 2010. היא נטמנה בבית העלמין נובודוויצ'י במוסקבה.

חלק משיריה תורגמו לעברית בספר "אגדה של גשם" (Сказка о дожде) בתרגום של אריה אהרוני.

יוסף ברודסקי כינה את אחמדולינה "ממשיכה של קו פושקין-לרמונטוב בשירה הרוסית". בפברואר 2013 הציע ולדימיר פוטין לכלול את שיריה בתוכנית הלימודים של בתי הספר.

קישורים חיצוניים

אתר לזכרה

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 '''בלה אחמדולינה''' (ב[[רוסית]]: '''Белла Ахмадулина'''; {{כ}} [[10 באפריל]] [[1937]], [[מוסקבה]] - [[29 בנובמבר]] [[2010]], פרדלקינו בפרברי [[מוסקבה]]) הייתה [[משורר|משוררת]] רוסיה ו[[סובייטי]]ת.
-בלה אחמדולינה נולדה ב[[מוסקבה]]. אביה היה ממוצא [[טטרים|טטרי]] וכיהן בתפקיד בכיר בממשל, אימה הייתה מתרגמת בעלת שורשים איטלקים. עוד בתקופת בית הספר אחמדולינה החלה לכתוב שירה.
+בלה אחמדולינה נולדה ב[[מוסקבה]]. אביה היה ממוצא [[טטרים|טטרי]] וכיהן בתפקיד בכיר בממשל, אמה הייתה מתרגמת בעלת שורשים איטלקיים. עוד בתקופת בית הספר אחמדולינה החלה לכתוב שירה.
 בשנים [[1955]]-[[1958]] היא הייתה נשואה ל[[משורר]] [[יבגני יבטושנקו]].
-כבר המהלך שנות ה-50 שיריה התפרסמו בירחונים ספרותיים. בשנת [[1959]] היא כתבה אחד משירים המפורסמים שלה שבשת [[1975]] הולחן על ידי [[מיכאל טריברדייב]] לסרט של [[אלדר ריאזנוב]] [[צחוק הגורל]]. עוד מספר שירים שלה הולחנו על ידי [[אנדריי פטרוב]] ושולבו בסרטים סובייטים.
+כבר במהלך שנות ה-50 פורסמו שיריה בירחונים ספרותיים. בשנת [[1959]] כתבה אחד מהשירים המפורסמים שלה, אשר הולחן בשנת [[1975]] על ידי [[מיכאל טריברדייב]] לסרט של [[אלדר ריאזנוב]] [[צחוק הגורל]]. עוד מספר שירים שלה הולחנו על ידי [[אנדריי פטרוב]] ושולבו בסרטים סובייטים.
-בשנת [[1960]] אחמדולינה סיימה ללמוד במכון לספרות ב[[מוסקבה]]. במהלך הלימודים היא סולקה לזמן מה עקב התנגדותה להצטרף לרדיפות של [[בוריס פסטרנק]].
+בשנת [[1960]] אחמדולינה סיימה ללמוד במכון לספרות ב[[מוסקבה]]. במהלך הלימודים היא סולקה לזמן מה עקב התנגדותה להצטרף לרדיפות נגד [[בוריס פסטרנק]].
-ספר שירים הראשון שלה התפרסם בשנת [[1962]] ובהמשך כל מספר שנים פורסם ספר חדש, הספר האחרון יצאה לאור בשנת [[2000]]. על היצירות שלה הוענק למשוררת [[פרס ברית המועצות]] בשנת [[1989]] ו[[פרס הפדרציה הרוסית]] בשנת [[2004]]. במהלך השנים היא זכתה במספר רב של פרסים נוספים.
+ספר השירים הראשון שלה התפרסם בשנת [[1962]] ובהמשך פורסם כל מספר שנים ספר חדש, הספר האחרון יצאה לאור בשנת [[2000]]. על היצירות שלה הוענק למשוררת [[פרס ברית המועצות]] בשנת [[1989]] ו[[פרס הפדרציה הרוסית]] בשנת [[2004]]. במהלך השנים היא זכתה במספר רב של פרסים נוספים.
-בשנת [[1964]] אחמדולינה שיחקה בסרט בבימוי של [[ואסילי שוקשין]]. במהלך שנות ה-60 היא כתבה כמה תסריטים לסרטים על פי יצירות של ה[[סופר]] יורי נגיבין שאז היה בעלה.
+בשנת [[1964]] אחמדולינה שיחקה בסרט בבימוי של [[ואסילי שוקשין]]. במהלך שנות ה-60 היא כתבה כמה תסריטים לסרטים על פי יצירות של ה[[סופר]] יורי נגיבין שהיה בעלה דאז.
-בשנת [[1970]] המשוררת ביקרה ב[[גאורגיה]] והתרשמה מאוד. מאז היא החלה לתרגם לרוסית יצירות של משוררים גאורגים [[ניקולוז ברתשווילי]], [[גלקטיון טאבידזה]] ומשוררים נוספים.
+בשנת [[1970]] המשוררת ביקרה ב[[גאורגיה]] שהרשימה אותה מאוד. אז החלה לתרגם לרוסית יצירות של משוררים גאורגיים כ[[ניקולוז ברתשווילי]], [[גלקטיון טאבידזה]] ומשוררים נוספים.
-בשנת [[1974]] בלה אחמדולינה התחתנה בפעם הרביעית ואחרונה.
+בשנת [[1974]] בלה אחמדולינה התחתנה בפעם הרביעית והאחרונה.
-אחמדולינה הייתה ידועה כתומכת בתנועת ה[[דיסידנט|דיסידנטים]]. פעמים רבות היא התבטאה להגנת [[אנדריי סחרוב]], [[ולדימיר ווינוביץ']] ופעילים נוספים. הודעותיה פורסמו ב[[עיתון]] [[ניו יורק טיימס]] ושודרו בתחנות רדיו [[קול אמריקה]] ו[[קול השלום]]. בשנת [[1979]] היה השתתפה בהכנת [[אלמנך]] ספרותי "מטרופול" שפורסם ב[[פריז]] ללא ידיעת ה[[צנזורה]] הסובייטית. בשנת [[1993]] היא הייתה בין חותמי "מכתב 42" שתמך במדיניות של [[בוריס ילצין]].
+אחמדולינה הייתה ידועה כתומכת בתנועת ה[[דיסידנט|דיסידנטים]]. פעמים רבות היא התבטאה להגנת [[אנדריי סחרוב]], [[ולדימיר ווינוביץ']] ופעילים נוספים. הודעותיה פורסמו ב[[עיתון]] [[ניו יורק טיימס]] ושודרו בתחנות רדיו [[קול אמריקה]] וב[[קול השלום]]. בשנת [[1979]] השתתפה בהכנת [[אלמנך]] ספרותי בשם "מטרופול", שפורסם ב[[פריז]] ללא ידיעת ה[[צנזורה]] הסובייטית. בשנת [[1993]] היא הייתה בין חותמי "מכתב 42" שתמך במדיניותו של [[בוריס ילצין]].
-בשנים אחרונות אחמדולינה הייתה חולה מאוד ונפטרה ב-[[29 בנובמבר]] [[2010]]. היא נטמנה ב[[בית העלמין נובודוויצ'י]] ב[[מוסקבה]].
+בשנים האחרונות לחייה אחמדולינה הייתה חולה מאוד ונפטרה ב-[[29 בנובמבר]] [[2010]]. היא נטמנה ב[[בית העלמין נובודוויצ'י]] ב[[מוסקבה]].
 חלק משיריה תורגמו ל[[עברית]] בספר "אגדה של גשם" (Сказка о дожде) בתרגום של [[אריה אהרוני]].
-[[יוסף ברודסקי]] קרא לאחמדולינה ממשיכה של קו פושקין-לרמונטוב בשירה הרוסית. בפברואר [[2013]] [[ולדימיר פוטין]] הציע לכלול את שיריה בתוכנית הלימודים של בתי הספר.
+[[יוסף ברודסקי]] כינה את אחמדולינה "ממשיכה של קו פושקין-לרמונטוב בשירה הרוסית". בפברואר [[2013]] הציע [[ולדימיר פוטין]] לכלול את שיריה בתוכנית הלימודים של בתי הספר.
 ==קישורים חיצוניים==