אריה אהרוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריה אהרוני

אריה אהרוני (נולד ב-27 באוקטובר 1923) הוא סופר, עורך, מתרגם שירה וסיפורת מיידיש, רוסית ואנגלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריה אהרוני נולד באודסה, אוקראינה (אז ברית המועצות) ועלה ארצה בשנת 1931. למד בבית-הספר היסודי "תל נורדאו" ובגימנסיה "שלווה" בתל אביב וכן מדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים. מנעוריו חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר" ומשנת 1943 חבר קיבוץ בית אלפא. ב-1942 התגייס לפלמ"ח, ובמלחמת העצמאות שירת כקצין חינוך והסברה בגדודים השמיני והתשיעי של חטיבת הנגב, פלמ"ח ("חיות הנגב"). בתום מלחמת העצמאות החל לפרסם תרגומי שירה בעיתונים ובכתבי עת שונים. בתחילת שנות השישים של המאה העשרים עשה היכרות לשוחר השירה העברי עם צעירי המשוררים הסובייטיים דאז, יבגני יבטושנקו, אנדריי ווזנסנסקי, בלה אחמדולינה, בולט אוקודז'ווה, רוברט רוז'דסטבנסקי ואחרים, שהתעמתו עם השלטון במאבקם על חירות הרוח בברית המועצות.

עיקר פועלו הספרותי של אהרוני הוא תרגום מיידיש לעברית, שלם ונאמן למקור, של כל כתבי הסופר שלום עליכם, שאהרוני שקד עליו במשך למעלה משלושים שנה (1999-1966). מפעל זה היה כרוך במחקר מקיף, שכן כל מהדורות הכתבים בלשון המקור, הנושאות את השם "אלע ווערק" ("כל כתבי"), אינן מכילות אלא כמחצית ממה שכתב שלום עליכם, ואת כל השאר היה על אהרוני לקבץ מעיתונות יומית, מכתבי עת וממהדורות ספרים שלא נכללו ב"כל כתבי", ויצאו לאור בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. בתרגומו של אהרוני הופיעו יצירותיו היידיות של שלום עליכם החל משנת 1969 בעיקר בהוצאת "אלף", וכן בהוצאות אחרות, ולבסוף במהדורה מקובצת בת שמונה-עשר כרכים, שהתפרסמה החל מ-1992 ועד 1999, בהוצאת "ידיעות אחרונות" ו"ספרית פועלים". זאת המהדורה היחידה המלאה, המכילה את כל כתבי שלום עליכם בכל לשון שהיא.

לאחר מותו של אברהם שלונסקי (1973) התבקש אהרוני על ידי "יד שלונסקי" ו"ספרית פועלים" להוציא לאור יצירות מקור ותרגום מעזבונו של המשורר. אהרוני ערך, הקדים דברי מבוא והוסיף הערות ל-15 ספרים, בעיקר בתחום תרגום המחזות לבמה העברית שלא הובאו לדפוס בחייו של המשורר.

פרט לכך ערך אהרוני והביא לדפוס, בתוקף היותו עורך ב"ספרית פועלים" משנת 1979, עשרות ספרי שירה, סיפורת והגות.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • להשיב את הפגמים למקומם (אל"ף-ספרית פועלים 1986)
  • לבחינתה של אגדה (ספרית פועלים 1991)
  • לבחינתה של פסילה (ירון גולן 1992)
  • מיומנו של מועמד לבגידה (אוטוביוגרפיה) (ספרית פועלים 2000)
  • שלום עליכם באור חדש (ספרית פועלים 2002)

תמלילים ליצירות מוזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שָׂדיסֶטה, אופרה במערכה אחת ושלוש תמונות, מוזיקה: תיאודור הולדהיים (1944)
  • העם במדבר, אורטוריה, מוזיקה: תיאודור הולדהיים (1946)
  • שיר לבונים, יצירה למקהלה, סולנים וליווי מוזיקלי, מוזיקה: תיאודור הולדהיים (1951)
  • יונק הדבש, מחזה מוזיקלי לתיאטרון בובות, מוזיקה: תיאודור הולדהיים (1956)
  • קונטינואה, מחזה מוזיקלי, מוזיקה: תיאודור הולדהיים (1960)
  • חנוכת הבית, יצירה למקהלה, מוזיקה: שלמה יפה (1960)
  • מחרוזת כפרית, לקול סופרן וחמישיית כלי נשיפה, מוזיקה: שלמה יפה (1960)
  • שאל לשלום אדם, נכתב לאחר מלחמת ששת הימים, לחן: שלמה יפה (1967)
  • עלם חן, לחן: נחום הימן (1965)
  • ניחוחי אביב, לחן: נחום הימן (1965)
  • בהילוך שובבי, לחן: נחום היימן (1965)
  • שתי יונים צחורות, לחן: נחום היימן (1965ׂׂׂ)
  • אגדת רועים, לחן: נחום היימן (1965)
  • שיר ערש לים, לחן: נחום היימן (1968)
  • עננים, לחן: נחום היימן (1968)

תרגומי פרוזה, שירה, ודרמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל כתבי שלום עליכם (מהדורת ידיעות אחרונות, ספרית פועלים), מיידיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנחם מנדל בוורשה, (ספר), (1977).
  • מן היריד – פרקי אוטוביוגרפיה (1992)
  • כוכבים תועים – רומן (1992)
  • סיפורים ופנטזיות – סיפורים (1993)
  • רומנים מוקדמים – סיפורים ( 1994)
  • מילה כנגד מילה – סיפורים (1995)
  • סופרים יהודיים – רשימות, פיליטונים וסיפורים (1996)
  • בחול ובמועד – סיפורים (1997)
  • מנחם מנדל (1997)
  • מוטל בן פייסי החזן (1997)
  • טוביה החלבן; סנדר בלאנק; סטמפניו (1997)
  • מונולוגים; סיפורי הרכבת – סיפורים (1997)
  • דלים ועליזים; אנשים קטנים בעלי השגות קטנות – סיפורים (1997)
  • יום טוב שהופרה שמחתו, סיפורים לילדים (1997)
  • המבול – רומן (1998)
  • מהתלת הדם – רומן (1998)
  • חיי קיט – סיפורים ופיליטונים (1998)
  • מחזות ומערכונים (1999)
  • דפים שכוחים – דברי הגות, פיליטונים, סיפורים (1999)*

מתרגומיו האחרים (לפי שנים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיאקובסקי, ולדימיר, ענן במכנסים (ספרית פועלים 1960) <מרוסית>
  • מחרוזת מהשירה הרוסית הצעירה (ספרית פועלים 1962) <מרוסית>
  • פושקין, אלכסנדר, שלוש פואמות (אל"ף 1962) <מרוסית>
  • אייסכילוס, האורסטיאה, עיבוד לתיאטרון בן זמננו – לאו בריידי (אל"ף 1964) <מאנגלית>
  • תומאס, דילן, מילקווד (אל"ף 1965) <מאנגלית>
  • יסנין, סרגיי, אנה סנייגינה (אל"ף 1966) <מרוסית>
  • אנדריי ווזנסנסקי, עשרים שיר (אל"ף 1967) <מרוסית>
  • פישמן, רחל, שמים בעשב, שירים (אל"ף 1968) <מיידיש>
  • רקוויאם מלחמה, תמליל מתוך המיסה פרו דפונקטיס ושירים מאת וילפריד אוון, מוזיקה: בנג'מין בריטן (התפרסם בתוכניית התזמורת *הפילהרמונית הישראלית, 1969/70; ובתוכניית התזמורת הפילהרמונית הישראלית 1983/84; וכן בתוכניית פסטיבל ישראל 1991)
  • שקספיר, ויליאם, טרואילוס וקרסידה (אל"ף 1971) <מאנגלית>
  • אחמדולינה, בלה, אגדה על הגשם (רשפים 1974) <מרוסית>
  • פישמן, רחל, עיזה פזיזה, שירים (קריית ספר 1976) <מיידיש>
  • ברגנר, הינדה, בלילות החורף הארוכים (עם עובד 1982) <מיידיש>
  • מיַאקובסקי, ולדימיר, ענן במכנסיים, חליל חוט שדרה (ספרית פועלים 1991) <מרוסית>
  • בשביס זינגר, יצחק, אנשים בדרכי (ספרית פועלים 1999) <מיידיש>
  • דוסטויבסקי, פיודור, התנין (ספרית פועלים 1999) <מרוסית>
  • דוסטויבסקי, פיודור, לב רך (ספרית פועלים 2000) <מרוסית>
  • דוסטויבסקי, פיודור, אשתו של אחר (ספרית פועלים 2002) <מרוסית>
  • צ'כוב, אנטון פבלוביץ, חולין (ספרית פועלים 2003) <מרוסית>
  • אוליצקאיה, ליודמילה, לוויה עליזה (הקיבוץ המאוחד 2006) <מרוסית>
  • פושקין, אלכסנדר, שלוש פואמות ואגדה אחת: גרף נולין; גבריליאדה; בית בקולומנה; הצאר ניקיטה וארבעים בנותיו (ספרית פועלים 2006) <מרוסית>
  • אייזנמן, צבי, המחוגים אצים, רצים (הקיבוץ המאוחד 2006) <מיידיש>
  • גלאטשטיין, יעקב, אמיל וקרל, (הקיבוץ המאוחד, ספרית פועלים 2009) <מיידיש>

וכן תרגם שירים וסיפורים שהתפרסמו בעיתונות היומית ובכתבי עת.

מתרגומיו ועיבודיו לבמה, שהוצגו בתיאטרון ושודרו ברדיו ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנטון צ'כוב, תרגום ועיבוד לבמה מסיפוריו, בימוי והפקה פנינה גרי 1960
  • ולדימיר מאיאקובסקי, המרחץ, עיבוד לשידור, "המסך עולה", קול ישראל, בימוי אפרים סטן, 1962
  • ו.ו. ג'ייקובס, כף רגלו של קוף, שודר בקול ישראל, "המסך עולה", בימוי אפרים סטן, 1963
  • אלכסיי ארבוזוב, מעשה שהיה באירקוטסק, קול ישראל, "המסך עולה", בימוי אפרים סטן, 1963
  • הנריך שכנוביץ', הדרקון הסינגפורי, קול ישראל, "המסך עולה", בימוי אפרים סטן, 1963
  • דילן תומאס, מילקווד, מחזה לקולות, בימת הקיבוץ, להקת הצפון: בימוי גיורא מנור; להקת הדרום: בימוי ארנון תמיר, 1966
  • דילן תומאס, מילקווד, תסכית, הופק ושודר בגלי צה"ל, "בימת רדיו", בימוי גיורא מנור 1971
  • ויליאם שקספיר, טרואילוס וקרסידה, בימת הקיבוץ, בימוי רפי צור, 1973
  • דילן תומאס, מילקווד, בימת באר שבע, בימוי דן רונן, 1974.
  • יצחק באבל, שכר הסופרים הראשון שלי, תרגום ועיבוד לתסכית רדיו, גלי צה"ל, "בימת רדיו", בימוי גיורא מנור, 1975
  • שלום עליכם, שלוש אלמנות, מונודרמה, גדעון שמר, 1978-1975
  • שלום עליכם, שלוש אלמנות, מונודרמה, גדעון שמר, עיבוד לטלוויזיה, שודר ב-1978
  • שלום עליכם, הזכייה הגדולה, תיאטרון חיפה, בימוי עמרי ניצן, עיצוב במה רות דר, 1981
  • שלום עליכם, טוביה החלבן, מונודרמה בביצוע גדעון שמר 1984
  • דילן תומאס, מילקווד בימת הקיבוץ, בימוי רפי צור, 1985

מחוות ליוצרים שהופקו ובוצעו על ידי התיאטרון הקאמרי, תחקיר עריכה וקטעי קישור רחל ואריה אהרוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השאר ערך וההדיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כנעני, יעקב, מילון חידושי שלונסקי (ספרית פועלים 1989)
  • לאה גולדברג, יומנים, עריכה, דברי מבוא, הערות ופירושים רחל ואריה אהרוני (ספרית פועלים 2005)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]