יונתן בן אביתר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:Jonathan and Ahimaaz.jpg|250px|ממוזער|שמאל|יהונתן ואחימעץ מתחבאים מפני אבשלום. חריטה על עץ מעשה ידי כריסטוף וויגל משנת [[1695]]]]
[[קובץ:Jonathan and Ahimaaz.jpg|250px|ממוזער|שמאל|יהונתן ואחימעץ מתחבאים מפני אבשלום. חריטה על עץ מעשה ידי כריסטוף וויגל משנת [[1695]]]]
'''יוֹנָתָן בֶּן-אֶבְיָתָר''', [[דמות מקראית]], בנו של [[אביתר הכהן|אביתר]], שמו נזכר בסיפור [[מרד אבשלום]]{{הערה|שמואל ב', ט"ו, כ"ז, ל"ו: י"ז, י"ז}} ובסיפור [[עליית שלמה למלוכה]].{{הערה|[[מלכים א']], א', מ"ב.}}
'''יוֹנָתָן בֶּן-אֶבְיָתָר''', [[דמות מקראית]], בנו של [[אביתר הכהן|אביתר]], שמו נזכר בסיפור [[מרד אבשלום]]{{הערה|שמואל ב', ט"ו, כ"ז, ל"ו: י"ז, י"ז}} ובסיפור [[עליית שלמה למלוכה]].{{הערה|[[מלכים א']], א', מ"ב.}}

גרסה מ־10:27, 13 בדצמבר 2014

יהונתן ואחימעץ מתחבאים מפני אבשלום. חריטה על עץ מעשה ידי כריסטוף וויגל משנת 1695

יוֹנָתָן בֶּן-אֶבְיָתָר, דמות מקראית, בנו של אביתר, שמו נזכר בסיפור מרד אבשלום[1] ובסיפור עליית שלמה למלוכה.[2]

בזמן מרד אבשלום כאשר דוד בורח מירושלים, הוא מפעיל רשת מרגלים במחנה אבשלום המורכבת מיונתן בן אביתר, אביתר אביו, אחימעץ, ואביו צדוק. עליהם הוטל להעביר לדוד ידיעות על הנעשה במחנה אבשלום.

כאשר שימש כמרגל עבור דוד המלך בתקופה בה מרד בו בנו אבשלום, יחד עם אחימעץ בן אביתר, התחבאו בתוך באר מפני עבדי אבשלום[3].

תפקידו כמודיע ממשיך גם בזמן מלכות שלמה. יונתן הוא זה שמודיע לאדניה על המלכתו של שלמה. לדעת שמאי גלנדר ואחרים יונתן היה חלק ממחנה אדניה שאביו נמנה עליהם. לשיטתו אם היה הבן יוצא כנגד אביו ואדניה היה המחבר המקראי מספר על כך. לטענתו אין לדעת מהסיפור מה היו מניעיו של יונתן.[4] כאשר בא אל אדניה, מקדם אותו אדוניה במילים ”בֹּא כִּי אִישׁ חַיִל אַתָּה וְטוֹב תְּבַשֵּׂר.”[5] מצודת דוד מפרש את התיבה ”אבל” המופיע בפסוק כ"ג: ”אבל - רצה לומר, לא כמו שתחשוב שאבשר טוב, אבל הוא בהיפך, כי המלך דוד וגו', ורעה היא”. כלומר אדניה חיכה לבשורות טובות וההיפך בשורה מרה היגיעה. יונתן מספר באריכות לאדניה את השתלשלות העיניינים עד להמלכת שלמה. פולק, טוען כי בדבריו הארוכים אל אדוניה מאלץ אותנו המבשר לראות את ”ריבוי פניו של אותו תהליך”.[6]

הערות שוליים

  1. ^ שמואל ב', ט"ו, כ"ז, ל"ו: י"ז, י"ז
  2. ^ מלכים א', א', מ"ב.
  3. ^ לדברי חז"ל במדרש שמואל הייתה זאת אשתו של שמעי בן גרא שהחביאתם בבאר.
  4. ^ שמאי גלנדר, אמנות ורעיון הסיפורת המקראית, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1997, ע"מ 98.
  5. ^ מלכם א', א', מ"ג.
  6. ^ פרנק פולק, הסיפור במקרא, ירושלים, מוסד ביאליק, 1999, ע"מ 152.