צדוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צדוק
Cornelis de Vos - Tzadok Anointing of Shlomo.jpg
ציור מאת קורנליס דה בוס, 1584 -1651
לידה ארץ ישראל
פטירה ארץ ישראל
מדינה ממלכת ישראל המאוחדת
עיסוק כהן דת עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת הכהנים בני צדוק
תואר כהן גדול
אב אחיטוב הכהן
צאצאים אחימעץ בן צדוק, חלקיהו בן שלום, יהויקים הכהן, עזרא הסופר
כהן גדול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

צָדוֹק הַכֹּהֵן (או צדוק בן מריות[1]), דמות מקראית, היה אחד משני הכהנים בתקופת מלכותו של דוד המלך[2], ומונה לתפקיד הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים על ידי שלמה המלך, לאחר גירושו של אביתר מן הכהונה[3].

משיחת שלמה למלך בידי צדוק. ציור מעשה ידי קורנליס דה ווס משנת 1603 לפי המסופר בספר מלכים א', ל"ט צדוק משח את שלמה למלכות.

ייחוסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צדוק היה התשיעי בדורות בני אלעזר[4]. כיהן במשכן גבעון[5], לאחר העלאת ארון הברית לירושלים, שבה השתתף[6] וכיהן בירושלים יחד עם אביתר.

יש חוקרים הסוברים כי המחבר המקראי, יצר לצדוק אילן יוחסין, לפיו צדוק הוא צאצא למשפחת אהרון הכהן וטוענים כי למעשה ישנו קשר בין הצדוקים לבין התרבות הכנענית הקדם-ישראלית ששררה בירושלים ומנסים לרמוז על קשר אטימולוגי בין המילה צדוק לצדק - אל כנעני ששמו נקשר בדמויות מסיפורים קודמים בכרונולוגיה המקראית כמו אדוני צדק ומלכיצדק מלכי ירושלים הכנענית[7].

קשרו למלכות בית דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת מרד אבשלום, צדוק ואביתר, יחד עם בניהם, אחימעץ בן צדוק ויונתן בן אביתר, נשארו נאמנים לדוד, והופיעו יחד עם ארון הברית, כשבדעתם להצטרף אל דוד בבריחתו. דוד סירב לסיוע זה, ושלח אותם חזרה לעיר, אך מינה את בניהם כרצים שתפקידם ליידע אותו על ההתפתחויות בעיר ולהעביר את מסריו של חושי הארכי.

בתום המרד, שמשו צדוק ואביתר בתור שליחיו של דוד אל זקני יהודה ואל עמשא בן יתר, כדי לשכנעם להמליך את דוד מחדש.

במאבק הירושה בין אדוניהו לבין שלמה, צדוק צידד בשלמה והמליך אותו במשיחה[8]. נאמנותו השתלמה, אביתר, שותפו לכהונה, גורש וצדוק, שנמשח מחדש לכהונה בד בבד עם משיחת שלמה[9], נשאר כהן גדול יחיד. לפי הנאמר בספר יחזקאל, רק בני צדוק ראויים לכהונה גדולה. בכך התמלאה למעשה הנבואה לעלי הכהן בשילה, והכהנים לבית עלי, שאביתר היה מצאצאיו, פסקו מלכהן ככהנים הגדולים בממלכת יהודה.

כניסתו לכהונה גדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל, על פי הקושי בפסוקים המתארים את מעשי הכהנים במרד, בו נראה כי אביתר הוא המנהיג, אך דוד פונה אל צדוק[10] מזהים נקודה זו כנקודה שבה נדחה אביתר וצדוק החל לשמש ככהן גדול במקומו:

כל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ושכינה שורה עליו אין שואלין בו - שהרי שאל צדוק אורים ותומים) ועלתה לו, אביתר - ולא עלתה לו...

בבלי, יומא, עג, ב

הכהנים בני צדוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכהנים בני צדוק

במונח המקרא, הכהנים בני צדוק הם כהנים צאצאי "צדוק הכהן". בעת תקופת בית ראשון הם אובחנו כנאמנים להקדוש ברוך הוא בזה שלא נכנעו לעבוד עבודה זרה בעת ששאר העם - ועימם הכהנים - בחרו באלילויות שונות למיניהם.

בספר יחזקאל מופיע שרק הכהנים הללו יטלו את שירות העבודות העיקריות בבית המקדש השלישי. על פי המסורת, מתנאי בחירת כהן גדול הוא שהנבחר יהיה מן הכהנים בני צדוק[11]. וכן עולי בבל הקפידו על כך בעת ייסוד בית שני[12].

צאצאיו של צדוק המשיכו לכהן במשרת הכהונה הגדולה עד שאנטיוכוס הרביעי הפקיע אותה מידיהם בשנת 172 לפנה"ס, לאחר הדחתם המשיכו צאצאיו לכהן ככהנים גדולים במקדש חוניו עד לסגירתו בשנת 73 על פי פקודת השלטונות הרומאים[13].

רב האי גאון ראה בבני צדוק סמל לצדקות וליושר, כיהוידע הכהן שנודע בצדקותו, ושיבח כהנים צדיקים כ"ממשיכי דרכו של צדוק": "כל כהן תמים בדרכיו, מצוין באורחותיו ומיושר במעשיו, משכים ומעריב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ושומר עצמו מכל דבר רע ומכל טומאה - הרי זה מבני צדוק הכהן ומבני יהוידע הכהן, וראוי שתשרה עליו רוח הקדש" (אגרת רבינו האי גאון, גנזי קדם כרך ד דף נד).

ההשערה לצמיחת כת הצדוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי השערתו של ד"ר אברהם גייגר[14], שמה של כת הצדוקים שפרחה בשלהי תקופת בית שני נגזר משמו של צדוק, כיוון שראשיה היו כהנים גדולים וייתכן שהתייחסו לצדוק. כמוהו סבורה גם פרופ' רחל אליאור מן האוניברסיטה העברית, שלטענתה מגילות קומראן - המיוחסות בידי כותביהן ל"כהנים בני צדוק ואנשי בריתם" - נכתבו על ידי הצדוקים, ואילו האיסיים לא היו קיימים כלל; טענות אלה נדחו על ידי רוב חוקרי המגילות. עוד מציינים החולקים על השערתו של גייגר כי הייחוס לצדוק ממרחק של כמעט אלף שנים הוא בעל סבירות נמוכה, וכי בדברי חז"ל מוזכר שמקימי הכת היו צדוק וחבירו בייתוס, מתלמידי אנטיגנוס איש סוכו[15] שפעל בשנות המאה ה-3 לפנה"ס, ושמה של הכת אינו רומז לצדוק הכהן אלא לצדוק תלמיד אנטיגנוס.

בתרבות המערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הלגיטימיות וההשראה של מלכי בריטניה הוא שלמה המלך[דרוש מקור] כפי שמוצא ביטויו בהימנון טקס הכתרתם - האורטוריה 'צדוק הכוהן' של גאורג פרידריך הנדל [16]. בעיבוד מוסיקלי אחר הימנונה של ליגת האלופות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספר דברי הימים א', פרק ט', פסוק י"א כתוב ״בן מריות בן אחיטוב״, ואילו בספר עזרא, פרק ז', פסוק א' כתוב רק "צדוק בן אחיטוב".
  2. ^ ספר שמואל ב', פרק כ', פסוק כ"ה.
  3. ^ ספר מלכים א', פרק ב', פסוק כ"ז.
  4. ^ ספר דברי הימים א', פרק ה'; שושלת צדוק, החל מאהרן הכהן, היא: אהרן, אלעזר, פינחס, אבישוע, בוקי, עוזי, זרחיה, מריות, אמריה, אחיטוב, וצדוק.
  5. ^ דברי הימים א', ט"ז, ל"ט.
  6. ^ ספר דברי הימים א', פרק ט"ו, פסוק י"א.
  7. ^ מארק צבי ברטלר, כיצד לקרוא תנ"ך, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2012, עמ' 149.
  8. ^ "וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָר וַאֲמַרְתֶּם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" מלכים א א ד
  9. ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ט, פסוק כ"ב.
  10. ^ ספר שמואל ב', פרק ט"ו, פסוקים כ"ד-כ"ה.
  11. ^ לפי מדרש הגדול לבראשית ו', ד' ועוד.
  12. ^ רש"י ותוספות למסכת תענית, דף י"ז עמוד ב'.
  13. ^ ראו בן-ציון כ"ץ, פרושים, צדוקים, קנאים, נוצרים, תל אביב, תש"ח, עמ' 167.
  14. ^ pp. 20 &c -Geiger Urschrift.
  15. ^ אבות דרבי נתן, פרק ה'.
  16. ^ סרטונים צדוק, סרטון באתר יוטיוב, הימנון טקס ההכתרה של מלכי בריטניה