אברהם שפירא (פצ'י) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:00, 16 ביולי 2006

אברהם שפירא (פצ'י) , עורך והיסטוריון תרבותי, מורה, חוקר ומנהיג תרבותי. נולד בחיפה, בשנת 1936. חבר קיבוץ יזרעאל משנת 1955.

אברהם שפירא נולד בחיפה בשנת 1935 במשפחת פועלים; גדל והתחנך ברוחה של ארץ-ישראל העובדת. היה חבר בתנועת הנוער "התנועה המאוחדת". לאחר שהשלים לימודיו בבית-הספר התיכון "חוגים", שם היה תלמידו של ברוך קורצוויל, שהשפיע רבות על דרכו בעתיד. התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל.

אברהם שפירא - פצ'י - היה בקיבוצו רועה צאן ועובד מטעים. בשנים 1960 – 1962 למד לימודי יהדות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תוך כדי תקופה זו יסד וערך את כתב העת "שדמות", וגישר גשר בין גדולי הרוח היהודית וחכמת ישראל בירושלים, מרטין בובר, שמואל הוגו ברגמן, גרשֹם שלום, עקיבא ארנסט סימון, נתן רוטנשטרייך, ואחרים - לבין התנועה הקיבוצית ובייחוד הדור השני בה.

בעת עריכת "שדמות", שהתמיד בה עד 1970, ריכז סביב כתב העת חבורה של יוצרים ומחפשי–דרך מכל זרמי התנועה הקיבוצית. יזם יחד עם עמוס עוז, סמוך למלחמת ששת הימים, את הקובץ "שיח לוחמים" ואף והיה עורכו. בקובץ כונסו עדויות הלוחמים בני התנועה הקיבוצית. והוא הפך במשך הזמן לאחת התעודות החשובות של עולמם הרוחני של בני הארץ.

בד בבד עם עבודתו הרוחנית והחינוכית, והעבודה במטעי הקיבוץ, בשנים 1968–1991 שימש חבר מערכת ספרית 'אפקים' בהוצאת עם עובד. אז יסד את ספרית "ארון ספרים יהודי" בהוצאת עם עובד, שהוא עורכה. במסגרות אלה יזם ויילד ספרים וחיבורי-יסוד רבים, טיפח וליווה סופרים, הוגים וחוקרים.

ספריו

חוגים לדיון ושיח ביצירות ספרות, האוניברסיטה העברית בירושלים – המרכז לחינוך מבוגרים 1973
הרוח במציאות – מגמות העיצוב בהגות בובר, מוסד ביאליק בשיתוף בית-הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב, תשנ"ד, 1994
אור חיים ב'יום קטנות', מקורותיו של א"ד גורדון בקבלה ובחסידות, עם עובד תשנ"ו, 1996

קישורים חיצוניים

מאמרו של יאיר שלג על שפירא בעיתון "הארץ"

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-''' אברהם שפירא (פצ'י) ''', [[עורך]] ו[[היסטוריון]] תרבותי, [[מורה]], [[חוקר]] ומנהיג תרבותי. נולד ב[[חיפה]], בשנת [[1936]]. חבר קיבוץ [[יזרעאל]] משנת [[1956]].
+''' אברהם שפירא (פצ'י) ''', [[עורך]] ו[[היסטוריון]] תרבותי, [[מורה]], [[חוקר]] ומנהיג תרבותי. נולד ב[[חיפה]], בשנת [[1936]]. חבר קיבוץ [[יזרעאל]] משנת [[1955]].
-אברהם שפירא נולד גדל ולמד בחיפה, במשפחה של פועלים ובבית שהיה טבול בערכי [[תנועת העבודה]]. הוא השלים את לימודי התיכון שלו בביה"ס "[[חוגים]]". שם היה תלמידו של [[ברוך קורצווייל]], שהשפיע רבות על בחירת דרכו בעתיד. היה חבר בתנועת הנוער "[[התנועה המאוחדת]]", ובמסגרתה שירת ב[[נח"ל]]. עם גרעין הנח"ל שלו השלים את קיבוץ יזרעאל שליד [[עפולה]].
+אברהם שפירא נולד בחיפה בשנת 1935 במשפחת פועלים; גדל והתחנך ברוחה של [[ארץ-ישראל העובדת]]. היה חבר בתנועת הנוער "[[התנועה המאוחדת]]". לאחר שהשלים לימודיו בבית-הספר התיכון "[[חוגים]]", שם היה תלמידו של [[ברוך קורצוויל]], שהשפיע רבות על דרכו בעתיד. התגייס לצה"ל ושירת ב[[נח"ל]].
+אברהם שפירא - פצ'י - היה בקיבוצו רועה צאן ועובד מטעים. בשנים 1960 – 1962 למד לימודי [[יהדות]] ו[[פילוסופיה]] ב[[אוניברסיטה העברית]] בירושלים. תוך כדי תקופה זו יסד וערך את כתב העת "[[שדמות]]", וגישר גשר בין גדולי הרוח היהודית ו[[חכמת ישראל]] בירושלים, [[מרטין בובר]], [[שמואל הוגו ברגמן]], [[גרשֹם שלום]], [[עקיבא ארנסט סימון]], [[נתן רוטנשטרייך]], ואחרים - לבין התנועה הקיבוצית ובייחוד הדור השני בה.
-לאחר שעבד כמה שנים במטעי הקיבוץ, יצא שפירא ללימודי [[הוראה]] ולעבודה חינוכית עם בוגרי תנועת הנוער. ולאחר [[מלחמת ששת הימים]] הגה את רעיון כינוס עדויות הלוחמים של בני התנועה הקיבוצית. כינוס עדויות זה נודע לימים בשם "[[שיח לוחמים]]", והפך לאחת התעודות החשובות של עולמם הרוחני של בני הארץ. לימים הפך "שיח לוחמים" לספר שנוי במחלוקת. מצד אחד לספר פולחן, שנפוץ במאות אלפי עותקים, ומצד שני לספר ששימש את אויבי התנועה הקיבוצית, ואת מתנגדי השמאל של המפה הפוליטית בישראל.
+בעת עריכת "שדמות", שהתמיד בה עד 1970, ריכז סביב כתב העת חבורה של יוצרים ומחפשי–דרך מכל זרמי התנועה הקיבוצית. יזם יחד עם [[עמוס עוז]], סמוך ל[[מלחמת ששת הימים]], את הקובץ "[[שיח לוחמים]]" ואף והיה עורכו. בקובץ כונסו עדויות הלוחמים בני התנועה הקיבוצית. והוא הפך במשך הזמן לאחת התעודות החשובות של עולמם הרוחני של בני הארץ.
-אברהם שפירא ערך בסוף [[שנות ה-60]] ובראשית [[שנות ה-70]] את כתב העת "[[שדמות]]", שהחל לצאת כבטאון תנועת הנוער של איחוד הקיבוצים, והפך עד מהרה לשופר מרכזי של שאלות הגות מוסר ורוח בארץ. בעת עבודתו כמייסד ועורך "שדמות", ראיין שפירא את גדולי ההוגים והחוקרים של חכמת ישראל, והציל מפיהם ראיונות שהפכו לספרים חשובים של משנתם. ביניהם [[מרטין בובר]], [[גרשום שלום]], [[יהודה יערי]], [[שמואל הוגו ברגמן]], ואחרים.
+בד בבד עם עבודתו הרוחנית והחינוכית, והעבודה במטעי הקיבוץ, בשנים 1968–1991 שימש חבר מערכת ספרית '[[אפקים]]' בהוצאת [[עם עובד]]. אז יסד את ספרית "[[ארון ספרים יהודי]]" בהוצאת עם עובד, שהוא עורכה. במסגרות אלה יזם ויילד ספרים וחיבורי-יסוד רבים, טיפח וליווה סופרים, הוגים וחוקרים.
-בעבודתו ב"שדמות", במהלך שנות ה-60, סייע שפירא רבות לפריצתם ולגיבושם של אנשי רוח צעירים שלימים יצא שמם בכל התנועה הקיבוצית ואף מחוצה לה, כגון [[מוקי צור]], [[יריב בן אהרון]] ואחרים. שפירא שמר על קשריו עם אנשי רוח צעירים, סופרים, הוגים ומורים, ואף תרם רבות ליצירתם בגיבוש ועריכת ספריהם.
-באמצע [[שנות ה-80]] עזב אברהם שפירא את עבודתו במדרשה ליהדות של סמינר (מכללת) "[[אורנים]]", שהיה בין מקימיה, והצטרף אל המחלקה להיסטוריה ב[[אוניברסיטת תל אביב]], אל "[[בית הספר למדעי היהדות]]". בשנות עבודתו כמורה וחוקר הקדיש את מירב כוחו לחקר משנתם של מרטין בובר, [[א"ד גורדון]] ו[[הרב קוק]].
 == ספריו ==