הומופוניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הורדת שימוש בתג br* |
מ בוט החלפות: \1על ידי |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
ההומופוניה נבדלת מה[[פוליפוניה]], בה לכל קול יש עצמאות מוחלטת, ומה[[הטרופוניה]], בה כל הקולות נעים יחד, באותו המקצב ובאותה מסגרת טונאלית. |
ההומופוניה נבדלת מה[[פוליפוניה]], בה לכל קול יש עצמאות מוחלטת, ומה[[הטרופוניה]], בה כל הקולות נעים יחד, באותו המקצב ובאותה מסגרת טונאלית. |
||
{{ש}}ההומופוניה הייתה מקובלת בעיקר ב[[מוזיקה קלאסית - התקופה הקלאסית|תקופה הקלאסית]]. בתקופה זו הייתה המוזיקה מאופיינת ב[[סימטריה]] ובפשטות. וכן בתקופה הרומנטית בה התרחב השימוש בסגנון ה[[ליד]] |
{{ש}}ההומופוניה הייתה מקובלת בעיקר ב[[מוזיקה קלאסית - התקופה הקלאסית|תקופה הקלאסית]]. בתקופה זו הייתה המוזיקה מאופיינת ב[[סימטריה]] ובפשטות. וכן בתקופה הרומנטית בה התרחב השימוש בסגנון ה[[ליד]] על ידי [[פרנץ שוברט]]. |
||
==ראו גם.== |
==ראו גם.== |
||
גרסה מ־23:17, 2 בספטמבר 2015
הומופוניה (מיוונית: הומו-אותו הדבר, פוניה-קול, צליל) הוא מונח שמתייחס למרקם מוזיקלי רב-קולי. הומופוניה מאופיינת בקול ראשי מוביל, וקולות נוספים ה"כפופים" לו, ומשמשים בעיקר כליווי וכמעשירי המרקם. לדוגמה, שיר רוק בן זמננו הוא בעל מרקם הומופוני- כלומר הזמר מוביל ושאר הכלים מלווים ומייצרים אווירה.
ההומופוניה נבדלת מהפוליפוניה, בה לכל קול יש עצמאות מוחלטת, ומההטרופוניה, בה כל הקולות נעים יחד, באותו המקצב ובאותה מסגרת טונאלית.
ההומופוניה הייתה מקובלת בעיקר בתקופה הקלאסית. בתקופה זו הייתה המוזיקה מאופיינת בסימטריה ובפשטות. וכן בתקופה הרומנטית בה התרחב השימוש בסגנון הליד על ידי פרנץ שוברט.