דוגמנות בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:43, 29 בפברואר 2016

בתקופה שלאחר קום המדינה נהגו מפעלים בתעשיית הטקסטיל בישראל, דוגמת "גוטקס" ו"משכית", להביא דוגמניות מחוץ לארץ שידגמנו את בגדיהם. בשנות ה-60 התפרסמה קארן דונסקי כדוגמנית ונערת הזוהר המובילה בישראל. בשנות ה-70 הייתה זו חני פרי שהייתה לאחת הדוגמניות הישראליות המצליחות בעולם ועבדה עם מותגי אופנה רבים באירופה ובניו יורק.

בשנות ה-80 וה-90 נוסדו בישראל סוכנויות דוגמנות רבות, שהמובילות מביניהן הן "יולי", "אימג'" ו"לוק" ורבות מהסוכנויות הובילו תחרות דוגמנות משלה דוגמת סוכנות "לוק" שהובילה את תחרות תגלית השנה.

הדוגמנית הישראלית שתוארה מספר פעמים כמצליחה בכל הזמנים היא מיכאלה ברקו, שהיא הדוגמנית הראשונה שהופיעה על שער המגזין "ווג" בעריכת אנה וינטור והישראלית הראשונה שהופיעה בגיליון בגדי הים של ספורטס אילוסטרייטד. עם הדוגמניות הישראליות המצליחות נמנות גם שירז טל שדיגמנה בין היתר לויקטוריה'ס סיקרט.

בשנת 2012 נחקק בישראל חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע”ב-2012‏^[1] האוסר הפקה והצגה של פרסומת שבה מופיע דוגמן בתת-משקל, בהתאם לחישוב מדד מסת גוף. בנוסף, אם נעשה שימוש בעריכה גרפית לשם הצרת היקפי הגוף של אדם המוצג בפרסומת, יש לכלול בפרסומת הבהרה המציינת זאת. החוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2013.