מרכז יום לקשיש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 24: שורה 24:
*נציג [[המוסד לביטוח לאומי]]
*נציג [[המוסד לביטוח לאומי]]
*נציג מערכת הבריאות
*נציג מערכת הבריאות

עד שנת 2012 נהג משרד הרווחה לממן את הטיפול שניתן לקשישים במסגרת מרכזי היום בהיקף של 75%, והרשויות המקומיות השלימו את 25% הנותרים. בשנים 2013-2012 החליט משרד הרווחה על העברה הדרגתית של הפעלת מרכזי היום לידי הרשויות המקומיות, האחראיות על בחירת מפעילי מרכזי היום, או על הפעלתם באופן עצמאי{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/15/820/080/m14/15080820.m14.htm בג"ץ 8082/15], סעיף 1}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־19:33, 14 ביולי 2016

מרכז יום לקשיש הוא מוסד המשרת קשישים תשושים, סיעודיים ותשושי נפש בקהילה. בישראל כ-170 מרכזי יום לזקנים המשרתים כ-13,000 קשישים. מטרת המרכזים:

  • לספק לזקן ולבני משפחתו שירותים תומכים
  • לדחות ו/או למנוע את הוצאתו של הזקן למסגרת מוסדית ובכך לאפשר לו להזדקן בביתו ובסביבתו הטבעית
  • הקלת העומס על משפחת הקשיש
  • שימור ושיפור מצבו הפיזי, הנפשי והחברתי של הקשיש

סל השירותים

מרכז יום לקשיש פועל לפחות 5 ימים בשבוע במשך 6 שעות רצופות[1] במהלכן עליו לספק סל שירותים המוגדר בתקנות לקשישים שבטיפולו.

סל שירותים בסיסי

מרכז היום מספק ארוחות בוקר וצהריים, שירותי רחצה, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, פעילות גופנית, בדיקות רפואיות, עבודה סוציאלית וייעוץ גריאטרי. מרכזי היום מחויבים לספק הסעות מבית הקשיש ובחזרה.

שירותים חברתיים ותרבותיים

פרט לסל השירותים הבסיסי מספקים מרכזי יום גם פעילויות חברתיות, תרבותיות ותעסוקתיות בהתאם לרצונם ויכולתם של הקשישים. היקף הפעילות שמחויב המרכז להפעיל תלוי במספר הקשישים אך לא פחות משתי פעילויות ביום. פעילויות אלו כוללות חוגים, הרצאות, קבוצות תמיכה, מלאכות יד, גינון טיפולי, יוגה ויוגה צחוק וטיולים. בכמה מרכזי יום מופעל במסגרת זו פרויקט "מחשב לכל גיל" שמטרתו הנחלת מיומנויות מחשב כאמצעי לשיפור איכות חייהם של הקשישים[2]. פרויקט נוסף הוא "קשישים עושים קולנוע"[3] במסגרתו מעבדים קשישים סיפורים אישיים לתסריטים ומשחקים בסרט המופק על פי התסריט שכתבו[4].

הפעלה

המרכזים הוקמו ביזמת ארגון אשל המספק הנחיה מקצועית ומנוהלים על ידי עמותות מקומיות הנקראות עמותות עלה (עמותה למען הקשיש). המימון להפעלת המרכזים מגיע ברובו מתשלומי ביטוח סיעוד וכן ממשרד הרווחה המקצה מיכסות ימי טיפול לכל מרכז יום, הרשות המקומית והשתתפות עצמית של המשתמשים. החלטה על הקמת מרכז יום לקשיש מתקבלת במחלקה לשירותים חברתיים ביישוב והפעלתו מפוקחת על ידי ועדת היגוי בה חברים[1]:

עד שנת 2012 נהג משרד הרווחה לממן את הטיפול שניתן לקשישים במסגרת מרכזי היום בהיקף של 75%, והרשויות המקומיות השלימו את 25% הנותרים. בשנים 2013-2012 החליט משרד הרווחה על העברה הדרגתית של הפעלת מרכזי היום לידי הרשויות המקומיות, האחראיות על בחירת מפעילי מרכזי היום, או על הפעלתם באופן עצמאי[5].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים