מעשר כספים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
מקור קדום למנהג נמצא בסיפור בספר [[בראשית]] אודות [[אברהם]] שנתן מעשר משלל המלחמה ל[[מלכי-צדק]] מלך שלם, כהן לאל עליון{{הערה|1=בראשית יד יח-כ}}. מאוחר יותר בספר{{הערה|1=בראשית כח כב}} אנו מוצאים את נכדו של אברהם, [[יעקב]] המבטיח להפריש עשירית מנכסיו לאל "...וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". מפסוק זה למד רבי יוחנן ב[[מסכת תענית]] "עשר תעשר- עשר בשביל שתתעשר" ובפירוש [[תוספות]] על המקום מובא ציטוט מן ה[[ספרי]]: "'עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה' - אין לי אלא תבואת זרעך שחייב במעשר, רבית ופרקמטיא וכל שאר רווחים מנין תלמוד לומר 'את כל'".
מקור קדום למנהג נמצא בסיפור בספר [[בראשית]] אודות [[אברהם]] שנתן מעשר משלל המלחמה ל[[מלכי-צדק]] מלך שלם, כהן לאל עליון{{הערה|1=בראשית יד יח-כ}}. מאוחר יותר בספר{{הערה|1=בראשית כח כב}} אנו מוצאים את נכדו של אברהם, [[יעקב]] המבטיח להפריש עשירית מנכסיו לאל "...וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". מפסוק זה למד רבי יוחנן ב[[מסכת תענית]] "עשר תעשר- עשר בשביל שתתעשר" ובפירוש [[תוספות]] על המקום מובא ציטוט מן ה[[ספרי]]: "'עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה' - אין לי אלא תבואת זרעך שחייב במעשר, רבית ופרקמטיא וכל שאר רווחים מנין תלמוד לומר 'את כל'".


הציטוט של התוספות אינו נמצא במהדורת הספרי שלנו ולכן לא הובא כמקור מחייב למנהג ברוב ספרי ההלכה, כולל ה[[שולחן ערוך]]. [[אחרונים|האחרונים]] נחלקו בתוקפו של המנהג - בעל הבית חדש ([[הב"ח]]) טוען כי מעשר כספים הינו בגדר [[מידת חסידות]] בלבד ואינו חובה הלכתית{{הערה|1=יורה דעה סימן שלא}}. לעומתו בעל הטורי זהב ([[דוד הלוי סגל]]) רואה במעשר כספים דין מחייב כחלק ממצוות [[מעשר עני]]. בעקבות ההשוואה למעשר עני יש שפירשו את דברי הט"ז לומר שמעשר כספים נוהג [[מדאורייתא]] אך יש שחלקו על הבנה זו וסבורים שגם לדעתו החיוב הוא [[מדרבנן]] בלבד{{הערה|1=[[שו"ת]] [[ציץ אליעזר]] חלק ט סימן א}}.
הציטוט של התוספות אינו נמצא במהדורת הספרי שלנו ולכן לא הובא כמקור מחייב למנהג ברוב ספרי ההלכה, כולל ה[[שולחן ערוך]]. [[אחרונים|האחרונים]] נחלקו בתוקפו של המנהג - בעל הבית חדש ([[הב"ח]]) טוען כי מעשר כספים הינו בגדר [[מידת חסידות]] בלבד ואינו חובה הלכתית{{הערה|1=יורה דעה סימן שלא}}. לעומתו בעל הטורי זהב ([[דוד הלוי סגל]]) רואה במעשר כספים דין מחייב כחלק ממצוות [[מעשר עני]]. בעקבות ההשוואה למעשר עני יש שפירשו את דברי הט"ז שמעשר כספים נוהג [[מדאורייתא]] אך יש שחלקו על הבנה זו וסבורים שגם לדעתו החיוב הוא [[מדרבנן]] בלבד{{הערה|1=[[שו"ת]] [[ציץ אליעזר]] חלק ט סימן א}}.


מקור אחר לרעיון המעשר נמצא בשיערוך של [[צדקה (יהדות)|מצוות הצדקה הכללית]]. [[פוסק הלכה|הפוסקים]]{{הערה|1=הלכות מתנות עניים ל[[רמב"ם]], ז ה}} כתבו כי נתינת עשירית הנכסים מוגדרת כמידה בינונית לצדקה. נמצא כי מי שלא הביא דין נפרד של מעשר כספים סבור שבכדי לצאת ידי חובת הצדקה במידה בינונית (כשפחות מזה נחשב כ-עין רעה), יש להפריש עשירית למטרה זו.
מקור אחר לרעיון המעשר נמצא בשיערוך של [[צדקה (יהדות)|מצוות הצדקה הכללית]]. [[פוסק הלכה|הפוסקים]]{{הערה|1=הלכות מתנות עניים ל[[רמב"ם]], ז ה}} כתבו כי נתינת עשירית הנכסים מוגדרת כמידה בינונית לצדקה. נמצא כי מי שלא הביא דין נפרד של מעשר כספים סבור שבכדי לצאת ידי חובת הצדקה במידה בינונית (כשפחות מזה נחשב כעין רעה), יש להפריש עשירית למטרה זו.


הבדלי הגישות בפרטי הלכות מעשר כספים אצל הפוסקים השונים נובעים מההבדל במקור הדין. אלו שרואים במעשר חובה או מנהג נפרד מדין הצדקה הכללי יטו להתיר להשתמש בכסף למגוון יעדים רחב ביניהם מצוות שונות, צורכי ציבור ועוד{{הערה|1=[[שפתי כהן|ש"ך]], דוד הלוי סגל יורה דעה רמט}}. לעומת זאת ראיית הדין כחלק ממצוות הצדקה גוררת ממילא צמצמום יעוד הכסף לצורכי עניים בלבד כפי שמתבקש מהגדרת המושג צדקה{{הערה|1=[[רמ"א]], יורה דעה רמט א}}. כמו כן דרך חישוב העשירית (מהקרן או רק מהרווח) ישתנה בהתאם להבדלי הגישה.{{מקור}}
הבדלי הגישות בפרטי הלכות מעשר כספים אצל הפוסקים השונים נובעים מההבדל במקור הדין. אלו שרואים במעשר חובה או מנהג נפרד מדין הצדקה הכללי יטו להתיר להשתמש בכסף למגוון יעדים רחב ביניהם מצוות שונות, צורכי ציבור ועוד{{הערה|1=[[שפתי כהן|ש"ך]], דוד הלוי סגל יורה דעה רמט}}. לעומת זאת ראיית הדין כחלק ממצוות הצדקה גוררת ממילא צמצום יעוד הכסף לצורכי עניים בלבד כפי שמתבקש מהגדרת המושג צדקה{{הערה|1=[[רמ"א]], יורה דעה רמט א}}. כמו כן דרך חישוב העשירית (מהקרן או רק מהרווח) ישתנה בהתאם להבדלי הגישה.{{מקור}}


==מעשר וגמול למעשר==
==מעשר וגמול למעשר==
למרות שנותן המעשר איננו מצפה לתמורה מוחשית עבור נדיבותו, הרי שבתנ"ך ובמקורות נוספים מקובלת התפיסה כי מתן מעשר יוצר תמורה לנותן, אם כי תמורה שאינה תמיד מוחשית או מיידית.
למרות שנותן המעשר איננו מצפה לתמורה מוחשית עבור נדיבותו, הרי שב[[תנ]] ובמקורות נוספים מקובלת התפיסה כי מתן מעשר יוצר תמורה לנותן, אם כי תמורה שאינה תמיד מוחשית או מיידית.
בספר מלאכי פרק ג' נכתב על כך במפורש: "הביאו נא את כל המעשר אל בית האוצר ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים והריקותי לכם ברכה עד בלי די ".
בספר [[מלאכי]] פרק ג' נכתב על כך במפורש: "הביאו נא את כל המעשר אל בית האוצר ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים והריקותי לכם ברכה עד בלי די ".


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־03:47, 8 באוגוסט 2016

מעשר כספים הוא מנהג יהודי להפריש עשירית מהרווחים הכספיים לצדקה.

מקור ותוקף

מקור קדום למנהג נמצא בסיפור בספר בראשית אודות אברהם שנתן מעשר משלל המלחמה למלכי-צדק מלך שלם, כהן לאל עליון[1]. מאוחר יותר בספר[2] אנו מוצאים את נכדו של אברהם, יעקב המבטיח להפריש עשירית מנכסיו לאל "...וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". מפסוק זה למד רבי יוחנן במסכת תענית "עשר תעשר- עשר בשביל שתתעשר" ובפירוש תוספות על המקום מובא ציטוט מן הספרי: "'עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה' - אין לי אלא תבואת זרעך שחייב במעשר, רבית ופרקמטיא וכל שאר רווחים מנין תלמוד לומר 'את כל'".

הציטוט של התוספות אינו נמצא במהדורת הספרי שלנו ולכן לא הובא כמקור מחייב למנהג ברוב ספרי ההלכה, כולל השולחן ערוך. האחרונים נחלקו בתוקפו של המנהג - בעל הבית חדש (הב"ח) טוען כי מעשר כספים הינו בגדר מידת חסידות בלבד ואינו חובה הלכתית[3]. לעומתו בעל הטורי זהב (דוד הלוי סגל) רואה במעשר כספים דין מחייב כחלק ממצוות מעשר עני. בעקבות ההשוואה למעשר עני יש שפירשו את דברי הט"ז שמעשר כספים נוהג מדאורייתא אך יש שחלקו על הבנה זו וסבורים שגם לדעתו החיוב הוא מדרבנן בלבד[4].

מקור אחר לרעיון המעשר נמצא בשיערוך של מצוות הצדקה הכללית. הפוסקים[5] כתבו כי נתינת עשירית הנכסים מוגדרת כמידה בינונית לצדקה. נמצא כי מי שלא הביא דין נפרד של מעשר כספים סבור שבכדי לצאת ידי חובת הצדקה במידה בינונית (כשפחות מזה נחשב כעין רעה), יש להפריש עשירית למטרה זו.

הבדלי הגישות בפרטי הלכות מעשר כספים אצל הפוסקים השונים נובעים מההבדל במקור הדין. אלו שרואים במעשר חובה או מנהג נפרד מדין הצדקה הכללי יטו להתיר להשתמש בכסף למגוון יעדים רחב ביניהם מצוות שונות, צורכי ציבור ועוד[6]. לעומת זאת ראיית הדין כחלק ממצוות הצדקה גוררת ממילא צמצום יעוד הכסף לצורכי עניים בלבד כפי שמתבקש מהגדרת המושג צדקה[7]. כמו כן דרך חישוב העשירית (מהקרן או רק מהרווח) ישתנה בהתאם להבדלי הגישה.[דרוש מקור]

מעשר וגמול למעשר

למרות שנותן המעשר איננו מצפה לתמורה מוחשית עבור נדיבותו, הרי שבתנ"ך ובמקורות נוספים מקובלת התפיסה כי מתן מעשר יוצר תמורה לנותן, אם כי תמורה שאינה תמיד מוחשית או מיידית. בספר מלאכי פרק ג' נכתב על כך במפורש: "הביאו נא את כל המעשר אל בית האוצר ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים והריקותי לכם ברכה עד בלי די ".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בראשית יד יח-כ
  2. ^ בראשית כח כב
  3. ^ יורה דעה סימן שלא
  4. ^ שו"ת ציץ אליעזר חלק ט סימן א
  5. ^ הלכות מתנות עניים לרמב"ם, ז ה
  6. ^ ש"ך, דוד הלוי סגל יורה דעה רמט
  7. ^ רמ"א, יורה דעה רמט א