ישיבת הר עציון

ישיבת הר עציון
	סמליל הישיבה
	מבנה בית המדרש
ישיבת הסדר
השתייכות	ציונות דתית
תאריך ייסוד	ג' בכסלו ה'תשכ"ט
מייסדים	הרב יהודה עמיטל ועוד
בעלי תפקידים
ראש ישיבת ההסדר	הרב יעקב מדן ; הרב ברוך גיגי ; הרב משה ליכטנשטיין
סגל	הרב אמנון בזק, הרב שלמה לוי, הרב יוסף צבי רימון, הרב עמיחי גורדין ועוד
תלמידים
	כ-450 (נכון לינואר 2021)
שונות
ספרים	שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין, באר מרים, תורת עציון ועוד
מיקום
מיקום	אלון שבות, גוש עציון
קואורדינטות	31°39′27″N 35°07′24″E / 31.6576°N 35.1233°E
	https://etzion.haretzion.org בית מדרש וירטואלי http://www.etzion.org.il

ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה ב-1968 (תשכ"ח). הישיבה מתאפיינת בלימוד גמרא בשיטת בריסק, בעיסוק נרחב בלימוד תנ"ך ובקו מחשבתי מתון יחסית, לא מעט על פי דרכם של ראשי הישיבה הראשונים, הרב יהודה עמיטל והרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין.

הישיבה היא בין הגדולות בישיבות ההסדר, עם כ-450 תלמידים^[1] ועשרות אברכים^[^{דרוש מקור]}, מישראל ומחוץ לה. משולבים בה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת תוכנית "דרכינו".

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשכ"ח (1968), לאחר מלחמת ששת הימים ועם חידוש ההתיישבות בגוש עציון, הזמינו המייסדים ובהם חנן פורת, משה מושקוביץ והרב יואל בן נון את הרב עמיטל להקים ישיבה במקום. רשם העמותות סירב לרשום את השם "הישיבה בגוש עציון" בשל היות הגוש מחוץ לגבולות המדינה, ועל כן היא נרשמה בשם "הר עציון"^[2]. בשנה הראשונה, פעלה הישיבה בכפר עציון ולאחר מכן עברה ליישוב אלון שבות שהוקם כדי לשכן את תלמידי הישיבה. הרב עמיטל הזמין את הרב ליכטנשטיין לכהן כראש ישיבה. הרב ליכטנשטיין הסכים, בתנאי שיכהן לצידו ולא במקומו.

הלימודים בישיבה החלו בג' בכסלו ה'תשכ"ט לאחר סיום טירונות בצה"ל.

במלחמת יום הכיפורים נהרגו 8 תלמידים ובמלחמת לבנון הראשונה נהרגו 4 מתלמידי הישיבה בקרבות^[3]. זכריה באומל, אחד מנעדרי קרב סולטאן יעקוב, למד בישיבה.

מבט נוסף על בניין הישיבה

בשנת 2004 הוחלט, על רקע הגעתו של הרב עמיטל לגיל 80, על מינוי שני ראשי ישיבה נוספים, הרב יעקב מדן והרב ברוך גיגי, ששימשו עד אז כר"מים בישיבה.^[4] הם נכנסו לתפקיד בינואר 2006. בסוף שנת ה'תשס"ח הודיע הרב עמיטל על פרישתו ועל מינויו של הרב משה ליכטנשטיין, בנו של הרב אהרן ליכטנשטיין, כראש ישיבה רביעי^[5]. באופן בלתי נפוץ, בחרו ראשי הישיבה להקים ועדה שתבחר את ראשי הישיבה החדשים. הם אישרו את החלטת הוועדה. הרב אהרן ליכטנשטיין נפטר בשנת 2015, ומאז פטירתו מכהנים שלושת ראשי הישיבה שנותרו. מהקמת הישיבה ועד פטירתו כיהן משה מושקוביץ כיו"ר ועד ההנהלה של הישיבה.

הישיבה ממוקמת על פסגת היישוב אלון שבות בגובה של כ-980 מטרים מעל פני הים, מהפסגות הגבוהות ביותר ביהודה ושומרון.

הצוות החינוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבה מלמדים, מלבד הרב יעקב מדן הרב ברוך גיגי והרב משה ליכטנשטיין, הרב עזרא ביק, הרב יאיר קאהן, הרב אמנון בזק, הרב ברוך וינטרוב, הרב ישי יסלזון, הרב משה טרגין, הרב ד"ר שמואל שמעוני, הרב שלמה ברין, הרב מיכאל אדרעי, הרב צבי קיי, הרב מרדכי פרידמן, הרב עמיחי גורדין, הרב אליקים קרומביין, הרב בני להמן, הרב דניאל שרייבר, הרב פיני כהן, הרב אסי בלנק, הרב איתן קלימן, הרב מוטי גוטמן, הרב חנוך וקסמן, וסא״ל הרב אודי שוורץ.^[6]

בעבר לימדו בישיבה הרב יוסף צבי רימון (כיום מעביר שיעור שבועי בישיבה), הרב נחמיה רענן, הרב שלמה לוי, הרב יצחק לוי, הרב יהודה שביב והרב בנימין תבורי.

דרכה של הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הישיבה, הרב אהרן ליכטנשטיין, מעביר "שיעור כללי" באולם הישיבה המרכזי

שיעור כללי המועבר על ידי הרב ברוך גיגי, שבט תשע"ז

"סדר" בישיבה

בישיבה נפוצות השקפות האורתודוקסיה המודרנית. חלק מרבניה אוחזים בדעות שמאליות כגון הרב יהודה עמיטל שהיה מנהיג מפלגת מימד. עם זאת, מרבית רבני הישיבה אוחזים בדעות ימניות, כגון הרב יעקב מדן שהשתתף במחאות כנגד הסכמי אוסלו ותוכנית ההתנתקות.

בהשפעתו של הרב ליכטנשטיין, נפוץ בישיבה העיסוק בכתביו והגותו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון, שהיה חותנו של הרב ליכטנשטיין. השפעתו ניכרת בישיבה גם בתחום לימוד הגמרא: שיטת הלימוד העיקרית הנהוגה היא שיטת בריסק, מייסודו של רבי חיים מבריסק, סבו של הרב סולובייצ'יק.

הישיבה היא בין הישיבות הציוניות המדגישות באופן הרב ביותר את לימוד הגמרא^[7]. סדר הבוקר וחציו הראשון של סדר הצהריים מוקדשים ללימוד גמרא בעיון, וסדר הערב ללימוד גמרא בבקיאות. חציו השני של סדר הצהריים מוקדש ללימודי מחשבה, תנ"ך והלכה^[8]. חופשות בין הזמנים בישיבה קצרות יותר מהמקובל בעולם הישיבות.

"מהפכת התנ"ך"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשפעת הרב יעקב מדן והרב ד"ר יואל בן נון, תרמה ישיבת הר עציון לשינוי במעמדו של לימוד התנ"ך בציבור הדתי-לאומי, שינוי המכונה "מהפכת התנ"ך". הישיבה ומכללת הרצוג הסמוכה לה מוציאים פרסומים רבים בתחום התנ"ך ובהם כתב העת (ראו מגדים). בעבר לימד בישיבה הרב מרדכי ברויאר, מייסד "שיטת הבחינות" בלימוד תנ"ך.

מוסדות בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כולל הלכה – לימודים לקראת סמיכה לרבנות, בראשות הרב מיכאל אדרעי.
הכולל הגבוה בראשות הרב משה ליכטנשטיין – לימודים של מסכתות שאינן נלמדות על הסדר במרבית הישיבות.
ספריית מרדכי ועדינה כץ – בישיבה ספרייה תורנית מהגדולות בישראל, ובה כ-90,000 כרכים^[9]. בקומה העליונה שלה נמצאת ספריית מכללת הרצוג שכוללת בעיקר ספרות לא תורנית.
אתר תורת הר עציון ע"ש ישראל קושיצקי (vbm - בית המדרש הווירטואלי) הוקם בשנת 1994 על ידי הרב עזרא ביק והרב ראובן ציגלר, כפרויקט להפצת תורה באמצעות רשת האינטרנט. בזכות תרומתם של בני משפחת קושיצקי התרחבה פעילות בית המדרש בצורה משמעותית שנים ספורות לאחר מכן.

שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לישיבה שיתוף פעולה עם מספר מוסדות בסמיכות לה:

המכללה האקדמית הרצוג – בשנת 1973 הוקם בקמפוס הישיבה מכון יעקב הרצוג להכשרת מורים. בשנות ה-90 הוסמך המכון להעניק תואר ראשון בהוראה (.B.Ed) והפך למכללת יעקב הרצוג. לאחר איחוד עם מכללת ליפשיץ היא נקראת היום "המכללה האקדמית הרצוג", ומוסמכת להעניק גם תואר שני בהוראה (.M.Ed). המכללה מכשירה מורים מקרב תלמידי הישיבה, ישיבות נוספות וכן מורים ומורות נוספים.
בית המדרש לנשים מגדל עוז – בשנת 1996 הוקמה ביישוב מגדל עוז שבגוש עציון מדרשה לבנות בחסות הישיבה. רבני הישיבה מלמדים במדרשה, ובראשה עומדת הרבנית אסתי רוזנברג, בתו של הרב ליכטנשטיין.
ישיבת אור תורה "דרכינו" ע"ש איליין ונורם ברודסקי - תוכנית ייחודית הפועלת בשיתוף התוכנית לבני חו"ל בישיבה, על ידי רשת אור תורה סטון. התוכנית מיועדת לבוגרי תיכון מחוץ לישראל בעלי צרכים מיוחדים המעוניינים ללמוד שנה בישראל^[10].
ישיבת הר עציון לצעירים - ישיבה תיכונית העתידה להיפתח בשנת הלימודים ה'תשפ"ג בראשות הרב עמיחי גורדין. הישיבה נועדה להיות מענה עבור תלמידים מהמגזר הדתי לאומי המעוניינים במצוינות בלימוד הגמרא בגילאי התיכון.