ישיבת הר עציון
![]() סמליל הישיבה | |
![]() | |
מבנה בית המדרש | |
ישיבת הסדר | |
---|---|
השתייכות | ציונות דתית |
תאריך ייסוד | ג' בכסלו ה'תשכ"ט |
מייסדים | הרב יהודה עמיטל ועוד |
בעלי תפקידים | |
ראש ישיבת ההסדר |
הרב יעקב מדן הרב ברוך גיגי הרב משה ליכטנשטיין |
סגל | הרב אמנון בזק, הרב שלמה לוי, הרב עמיחי גורדין ועוד |
תלמידים | |
כ-450 (נכון לינואר 2021)[1] | |
שונות | |
ספרים | שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין, באר מרים, תורת עציון ועוד |
מיקום | אלון שבות, גוש עציון |
בית מדרש וירטואלי http://www.etzion.org.il | |
קואורדינטות | 31°39′27″N 35°07′24″E / 31.6576°N 35.1233°E |
![]() ![]() |
ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה בתשכ"ח. הישיבה מתאפיינת בלימוד גמרא בשיטת בריסק, בעיסוק נרחב בלימוד תנ"ך ובקו מחשבתי מתון יחסית, לא מעט על פי דרכם של ראשי הישיבה הראשונים, הרב יהודה עמיטל והרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין.
הישיבה היא בין הגדולות בישיבות ההסדר, עם כ-450 תלמידים[2], עשרות אברכים[דרוש מקור], מישראל ומחוץ לה. משולבים בה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת תוכנית "דרכנו".
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת ה'תשכ"ח (1968), לאחר מלחמת ששת הימים ועם חידוש ההתיישבות בגוש עציון, הזמינו המייסדים ובהם חנן פורת, משה מושקוביץ והרב יואל בן נון את הרב עמיטל להקים ישיבה במקום. רשם העמותות סירב לרשום את השם "הישיבה בגוש עציון" בשל היות הגוש מחוץ לגבולות המדינה, ועל כן היא נרשמה בשם "הר עציון"[3]. בשנה הראשונה, פעלה הישיבה בכפר עציון ולאחר מכן עברה ליישוב אלון שבות שהוקם כדי לשכן את תלמידי הישיבה. הרב עמיטל הזמין את הרב ליכטנשטיין לכהן כראש ישיבה. הרב ליכטנשטיין הסכים, בתנאי שיכהן לצידו ולא במקומו.
הלימודים בישיבה החלו בג' בכסלו ה'תשכ"ט לאחר סיום טירונות בצה"ל.
במלחמת יום הכיפורים נהרגו 8 תלמידים ובמלחמת לבנון הראשונה נהרגו 4 מתלמידי הישיבה בקרבות[4]. זכריה באומל, אחד מנעדרי קרב סולטאן יעקוב, למד בישיבה.
בשנת 2004 הוחלט, על רקע הגעתו של הרב עמיטל לגיל 80, על מינוי שני ראשי ישיבה נוספים, הרב יעקב מדן והרב ברוך גיגי, ששימשו עד אז כר"מים בישיבה. הם נכנסו לתפקיד בינואר 2006. בסוף שנת ה'תשס"ח הודיע הרב עמיטל על פרישתו ועל מינויו של הרב משה ליכטנשטיין, בנו של הרב אהרן ליכטנשטיין, כראש ישיבה רביעי[5]. באופן בלתי נפוץ, בחרו ראשי הישיבה להקים ועדה שתבחר את ראשי הישיבה החדשים. הם אישרו את החלטת הוועדה. הרב אהרן ליכטנשטיין נפטר בשנת 2015, ומאז פטירתו מכהנים שלושת ראשי הישיבה שנותרו. מהקמת הישיבה ועד פטירתו כיהן משה מושקוביץ כיו"ר ועד ההנהלה של הישיבה.
דרכה של הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבה נפוצות השקפות האורתודוקסיה המודרנית וחלק מרבניה מחזיקים בדעות שמאליות בהקשר לבעיות מדיניות. הרב יהודה עמיטל היה מנהיג מפלגת מימד, שהשתלבה במפלגת העבודה והרב אהרן ליכטנשטיין היה ידוע אף הוא בהשקפות מתונות. עם זאת, לרבנים אחרים בישיבה דעות ימניות, כגון ראש הישיבה הרב יעקב מדן אשר הביע התנגדות לפינוי יישובים (בפרט, בעמונה ובגוש קטיף).
בהשפעתו של הרב ליכטנשטיין, נפוץ בישיבה העיסוק בכתביו והגותו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון, שהיה חותנו של הרב ליכטנשטיין. השפעתו ניכרת בישיבה גם בתחום לימוד הגמרא: שיטת הלימוד העיקרית הנהוגה היא שיטת בריסק, מייסודו של רבי חיים מבריסק, סבו של הרב סולובייצ'יק.
סדר הבוקר וחציו הראשון של סדר הצהריים מוקדשים ללימוד גמרא בעיון, וסדר הערב ללימוד גמרא בבקיאות. חציו השני של סדר הצהריים מוקדש ללימודי מחשבה, תנ"ך והלכה[6].
"מהפכת התנ"ך"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהשפעת הרב יעקב מדן והרב ד"ר יואל בן נון, תרמה ישיבת הר עציון לשינוי במעמדו של לימוד התנ"ך בציבור הדתי-לאומי, שינוי המכונה "מהפכת התנ"ך". הישיבה ומכללת הרצוג הסמוכה לה מוציאים פרסומים רבים בתחום התנ"ך ובהם כתב העת (ראו מגדים). בעבר לימד בישיבה הרב מרדכי ברויאר, מייסד "שיטת הבחינות" בלימוד תנ"ך.
מוסדות בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כולל הלכה – לימודים לקראת סמיכה לרבנות, בראשות הרב מיכאל אדרעי.
- הכולל הגבוה בראשות הרב משה ליכטנשטיין – לימודים של מסכתות שאינן נלמדות על הסדר במרבית הישיבות.
- כולל להכשרת רבני קהילה – בראשות הרב יוסף צבי רימון. כולל זה הוא הבסיס ל"מרכז הלכה והוראה" בראשות הרב רימון.
- ספרייה תורנית – בישיבה ספרייה תורנית מהגדולות בישראל, ובה כ-90,000 כרכים[7]
- בית המדרש הווירטואלי ע"ש ישראל קושיצקי הוקם בשנת 1994 על ידי הרב עזרא ביק והרב ראובן ציגלר, כפרויקט להפצת תורה באמצעות רשת האינטרנט. בזכות תרומתם של בני משפחת קושיצקי התרחבה פעילות בית המדרש בצורה משמעותית שנים ספורות לאחר מכן.
שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לישיבה שיתוף פעולה עם מספר מוסדות בסמיכות לה:
- המכללה האקדמית הרצוג – בשנת 1973 הוקם בקמפוס הישיבה מכון יעקב הרצוג להכשרת מורים. בשנות ה-90 הוסמך המכון להעניק תואר ראשון בהוראה (.B.Ed) והפך למכללת יעקב הרצוג. לאחר איחוד עם מכללת ליפשיץ היא נקראת היום "המכללה האקדמית הרצוג", ומוסמכת להעניק גם תואר שני בהוראה (.M.Ed). המכללה מכשירה מורים מקרב תלמידי הישיבה, ישיבות נוספות וכן מורים ומורות נוספים.
- בית המדרש לנשים מגדל עוז – בשנת 1996 הוקמה ביישוב מגדל עוז שבגוש עציון מדרשה לבנות בחסות הישיבה. רבני הישיבה מלמדים במדרשה, ובראשה עומדת אסתי רוזנברג, בתו של הרב ליכטנשטיין.
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישיבה מוציאה עלון המכונה "עלון שבות", וביטאון שבועי בשם "דף קשר".
הישיבה מוציאה לאור ספרים רבים, בהם הסדרה "שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין", ובה שמונה ספרים[8]. ספרים נוספים יוצאים בהוצאת "תבונות" של מכללת הרצוג[9].
הישיבה מפרסמת באינטרנט מאמרים ושיעורים, באתר "בית המדרש הווירטואלי"[10].
בוגרים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבנים (מלבד ראשי הישיבה והרבנים בה)
- הרב יובל שרלו - ראש ישיבת אורות שאול, ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
- הרב חיים נבון - רב, סופר ופובליציסט
- הרב בני לאו - ראש מיזם 929 - תנ"ך ביחד
- הרב רא"ם הכהן - ראש ישיבת עתניאל
- הרב אליהו בלומנצויג - מייסד וראש ישיבת ההסדר ירוחם
- הרב זאב וייטמן - רבה של תנובה והיישוב אלון שבות
נושאי תפקידים ציבוריים:
- השופט נעם סולברג - שופט בבית המשפט העליון
- השופט דוד מינץ - שופט בבית המשפט העליון
- מתניהו אנגלמן - מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור
- זאב אלקין - חבר כנסת ושר לשעבר
- פרופ' שי לביא - ראש מכון ון ליר בירושלים
- אלוף (במיל') גרשון הכהן - מפקד הגיס המטכ"לי לשעבר
- שי באב"ד - מנהל ישראלי, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, הרשות השנייה וצים ישראל
ראו גם את רשימת בוגרי ישיבת הר עציון שיש עליהם ערך בוויקיפדיה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת הר עציון
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת הר עציון (באנגלית)
ישיבת הר עציון, ברשת החברתית פייסבוק
ישיבת הר עציון, ברשת החברתית טוויטר
- ישיבת הר עציון ברשת החברתית אינסטגרם
- ישיבת הר עציון ברשת החברתית טלגרם
- "בית המדרש הווירטואלי" של ישיבת הר עציון
ישיבת הר עציון באנגלית, ברשת החברתית פייסבוק
סרטונים בערוץ של ישיבת הר עציון באתר יוטיוב
- אמנון בזק, וזוהי רק ההתחלה, באתר ynet, 19 בנובמבר 2007
- הרב יהודה שביב, מכתב לחנן פורת הדן בחזון הישיבה טרם הקמתה, י"א בכסלו ה'תשכ"ח.
- יהודה יפרח, "ההתרחקות של הציונות הדתית מעולם העיון וההלכה מדאיגה", בעיתון מקור ראשון, 18 בדצמבר 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ישי אלמקייס, המספרים נחשפים: עשר ישיבות ההסדר הגדולות בישראל, כיפה, 3.1.2021
- ^ ישי אלמקייס, המספרים נחשפים: עשר ישיבות ההסדר הגדולות בישראל, כיפה
- ^ ישיבת הר עציון, m.facebook.com
- ^ חללי ישיבת הר עציון העומדים לפניך תמיד, etzion.haretzion.org
- ^ יונתן אוריך, הרב עמיטל פרש מראשות הישיבה, באתר כיפה, כ"ה באלול ה'תשס"ח.
- ^ דוגמה לסדר היום לשיעור א'
- ^ אהרן ביג'ל, הספרייה התורנית של ישיבת הר עציון - חזון והגשמה
- ^ הרב עמיחי גורדין, בשבח הצעירים החצופים, באתר כיפה, ח' כסלו תשע"ג
- ^ פרסומי הישיבה באתר הישיבה
- ^ בית המדרש הווירטואלי שליד ישיבת הר עציון.