ישיבת הר עציון
 סמליל הישיבה | |
 | |
| מבנה בית המדרש | |
| ישיבת הסדר | |
|---|---|
| תאריך ייסוד | ג' בכסלו ה'תשכ"ט |
| השתייכות | ציונות דתית |
| מייסדים | הרב יהודה עמיטל ועוד |
| ראש ישיבת ההסדר |
הרב יעקב מדן הרב ברוך גיגי הרב משה ליכטנשטיין |
| סגל הוראה | הרב עמיחי גורדין; הרב אמנון בזק; הרב שלמה לוי ועוד |
| ספרים | שיעורי הרב אהרון ליכטנשטיין, באר מרים, תורת עציון ועוד |
| מיקום | אלון שבות, גוש עציון |
| קואורדינטות | 31°39′27″N 35°07′24″E / 31.6576°N 35.1233°E |
| בית מדרש וירטואלי http://www.etzion.org.il | |
|
(למפת הרי ירושלים רגילה)   ישיבת הר עציון | |
  | |
ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה בתשכ"ח. הישיבה מתאפיינת בלימוד גמרא בשיטת בריסק, בעיסוק נרחב בלימוד תנ"ך ובקו מחשבתי ליברלי יחסית, לא מעט על פי דרכם של ראשי הישיבה הראשונים, הרב יהודה עמיטל והרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין.
בישיבה לומדים מאות תלמידים, מישראל ומחוץ לה, ועשרות אברכים[דרוש מקור]. משולבים בה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת תוכנית "דרכנו". יש לה אלפי בוגרים[1].
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת ה'תשכ"ח (1968), לאחר שחרורו מחדש של גוש עציון מידי ירדן במלחמת ששת הימים ועם חידוש ההתיישבות במקום, הזמינו המייסדים ובהם חנן פורת, משה מושקוביץ ויואל בן נון את הרב עמיטל להקים ישיבה במקום. רשם העמותות סירב לרשום את השם "הישיבה בגוש עציון" בשל היות הגוש מחוץ לגבולות המדינה, ועל כן היא נרשמה בשם "הר עציון"[2]. בשנה הראשונה, פעלה הישיבה בכפר עציון ולאחר מכן עברה ליישוב אלון שבות שהוקם כדי לשכן את תלמידי הישיבה. הרב עמיטל הזמין את הרב ליכטנשטיין לכהן כראש ישיבה. הרב ליכטנשטיין הסכים, בתנאי שיכהן לצידו ולא במקומו.
הלימודים בישיבה החלו בג' בכסלו ה'תשכ"ט לאחר סיום טירונות בצה"ל.
במלחמת יום הכיפורים נהרגו 8 תלמידים ובמלחמת לבנון הראשונה נהרגו 4 מתלמידי הישיבה בקרבות[3]. זכריה באומל, אחד מנעדרי קרב סולטאן יעקוב, למד בישיבה.
בשנת 2004 הוחלט, על רקע הגעתו של הרב עמיטל לגיל 80, על מינוי שני ראשי ישיבה נוספים, הרב יעקב מדן והרב ברוך גיגי, ששימשו עד אז כר"מים בישיבה. הם נכנסו לתפקיד בינואר 2006. בסוף שנת ה'תשס"ח הודיע הרב עמיטל על פרישתו ועל מינויו של הרב משה ליכטנשטיין, בנו של הרב אהרן ליכטנשטיין, כראש ישיבה רביעי[4]. באופן בלתי נפוץ, בחרו ראשי הישיבה להקים ועדה שתבחר את ראשי הישיבה החדשים. הם אישרו את החלטת הוועדה. הרב אהרן ליכטנשטיין נפטר בשנת 2015, ומאז פטירתו מכהנים שלושת ראשי הישיבה שנותרו.
דרכה של הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישיבה נפוצות השקפות האורתודוקסיה המודרנית וחלק מרבניה מחזיקים בדעות שמאליות בהקשר לבעיות מדיניות. הרב יהודה עמיטל היה מנהיג מפלגת מימד, שהשתלבה במפלגת העבודה והרב אהרן ליכטנשטיין היה ידוע אף הוא בהשקפות מתונות. עם זאת, לרבנים אחרים בישיבה דעות ימניות, כגון ראש הישיבה הרב יעקב מדן אשר הביע התנגדות לפינוי יישובים (בפרט, בעמונה ובגוש קטיף).
בהשפעתו של הרב ליכטנשטיין, נפוץ בישיבה העיסוק בכתביו והגותו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון, שהיה חותנו של הרב ליכטנשטיין. השפעתו ניכרת בישיבה גם בתחום לימוד הגמרא: שיטת הלימוד העיקרית הנהוגה היא שיטת בריסק, מייסודו של רבי חיים מבריסק, סבו של הרב סולובייצ'יק.
"מהפכת התנ"ך"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהשפעת הרב יעקב מדן והרב ד"ר יואל בן נון, תרמה ישיבת הר עציון לשינוי במעמדו של לימוד התנ"ך בציבור הדתי-לאומי, שינוי המכונה "מהפכת התנ"ך". הישיבה ומכללת הרצוג הסמוכה לה מוציאים פרסומים רבים בתחום התנ"ך ובהם כתב העת (ראו מגדים). בעבר לימד בישיבה הרב מרדכי ברויאר, מייסד "שיטת הבחינות" בלימוד תנ"ך.
מוסדות בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כולל הלכה – לימודים לקראת סמיכה לרבנות, בראשות הרב שלמה לוי
- הכולל הגבוה בראשות הרב משה ליכטנשטיין – לימודים של מסכתות שאינן נלמדות על הסדר במרבית הישיבות.
- כולל להכשרת רבני קהילה – בראשות הרב יוסף צבי רימון. כולל זה הוא הבסיס ל"מרכז הלכה והוראה" בראשות הרב רימון.
- ספרייה תורנית – בישיבה ספרייה תורנית מהגדולות בישראל, ובה כ-90,000 כרכים[5]
שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לישיבה שיתוף פעולה עם מספר מוסדות בסמיכות לה:
- המכללה האקדמית הרצוג – בשנת 1973 הוקם בסמוך לישיבה מכון יעקב הרצוג להכשרת מורים. בשנות ה-90 הוסמך המכון להעניק תואר ראשון בהוראה (.B.Ed) והפך למכללת יעקב הרצוג. לאחר איחוד עם מכללת ליפשיץ היא נקראת היום "המכללה האקדמית הרצוג", ומוסמכת להעניק גם תואר שני בהוראה (.M.Ed). המכללה מכשירה מורים מקרב תלמידי הישיבה, ישיבות נוספות וכן מורים ומורות נוספים.
- מדרשת מגדל עוז – בשנת 1996 הוקמה ביישוב מגדל עוז שבגוש עציון מדרשה לבנות בחסות הישיבה. רבני הישיבה מלמדים במדרשה, ובראשה עומדת אסתי רוזנברג, בתו של הרב ליכטנשטיין.
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישיבה מוציאה עלון המכונה "עלון שבות", וביטאון שבועי בשם "דף קשר".
הישיבה מוציאה לאור ספרים רבים, בהם הסדרה "שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין", ובה שמונה ספרים[6]. ספרים נוספים יוצאים בהוצאת "תבונות" של מכללת הרצוג[7].
הישיבה מפרסמת באינטרנט מאמרים ושיעורים, באתר "בית המדרש הווירטואלי"[8].
בוגרים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נושאי תפקידים בישיבה:
- הרב יעקב מדן – ראש הישיבה ומחבר ספרי עיון
- הרב ברוך גיגי – ראש הישיבה, רב בית הכנסת הספרדי באלון שבות
- הרב משה ליכטנשטיין – ראש הישיבה, בנו של הרב אהרן ליכטנשטיין
- הרב אמנון בזק – ר"מ בישיבה, מחבר ספרי הגות ופרשנות
- הרב שלמה לוי – ראש כולל ההלכה
- הרב עמיחי גורדין – ר"מ בישיבה,משמש כדובר הישיבה, בעל טור בעלון השבת "שבת בשבתו"
ראו גם את רשימת בוגרי ישיבת הר עציון שיש עליהם ערך בוויקיפדיה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת הר עציון- "בית המדרש הווירטואלי" של ישיבת הר עציון
ישיבת הר עציון, ברשת החברתית פייסבוק- ישיבת הר עציון באנגלית, ברשת החברתית פייסבוק
ישיבת הר עציון, ברשת החברתית טוויטר
סרטונים בערוץ של ישיבת הר עציון באתר יוטיוב- אמנון בזק, וזוהי רק ההתחלה, באתר ynet, 19 בנובמבר 2007
- הרב יהודה שביב, מכתב לחנן פורת הדן בחזון הישיבה טרם הקמתה, י"א בכסלו ה'תשכ"ח.
- יהודה יפרח, "ההתרחקות של הציונות הדתית מעולם העיון וההלכה מדאיגה", בעיתון מקור ראשון, 18 בדצמבר 2018
סרטונים הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אמנון בזק, וזוהי רק ההתחלה, באתר ynet, 19 בנובמבר 2007
- ^ ישיבת הר עציון, m.facebook.com
- ^ חללי ישיבת הר עציון העומדים לפניך תמיד, etzion.haretzion.org
- ^ יונתן אוריך, הרב עמיטל פרש מראשות הישיבה, באתר כיפה, כ"ה באלול ה'תשס"ח.
- ^ אהרן ביג'ל, הספרייה התורנית של ישיבת הר עציון - חזון והגשמה
- ^ הרב עמיחי גורדין, בשבח הצעירים החצופים, באתר כיפה, ח' כסלו תשע"ג
- ^ פרסומי הישיבה באתר הישיבה
- ^ בית המדרש הווירטואלי שליד ישיבת הר עציון.
