ישיבת הר עציון
| ישיבת הר עציון | |
|---|---|
 מבנה הישיבה בעל הצורה הייחודית נבנה בסוף שנות השבעים באלון שבות |
|
| תאריך יסוד | ה'תשכ"ח |
| מיקום | אלון שבות, גוש עציון |
| השתייכות (זרם) | ציונות דתית ישיבת הסדר |
| מייסדים | הרב יהודה עמיטל הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין |
| ראש הישיבה כיום | הרב אהרון ליכטנשטיין הרב יעקב מדן הרב ברוך גיגי הרב משה ליכטנשטיין |
ישיבת הר עציון, המכונה "ישיבת הגוש", היא ישיבת הסדר הממוקמת באלון שבות שבגוש עציון. בישיבה לומדים כ-480 תלמידים (מתוכם כ-80 אברכים) רובם (כ-80%) ישראלים במסלול ההסדר או אחריו והשאר תלמידים מחו"ל, בעיקר מארצות הברית. הישיבה מתאפיינת בלימוד גמרא בשיטת בריסק, בעיסוק נרחב בלימוד תנ"ך, ומבחינה מחשבתית - בקו ליברלי יחסית, לא מעט על פי דרכם של ראשי הישיבה הראשונים, הרב יהודה עמיטל והרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת ה'תשכ"ח (1968), לאחר כיבושו מחדש של גוש עציון מידי ירדן במלחמת ששת הימים ועם חידוש ההתיישבות במקום, הזמינו המייסדים וביניהם חנן פורת ויואל בן נון את הרב עמיטל להקים ישיבה בגוש עציון. לאחר מכן הוזמן גם הרב ליכטנשטיין לכהן כראש ישיבה. בשנה הראשונה פעלה הישיבה בכפר עציון, ולאחר מכן עברה ליישוב אלון שבות שהוקם כדי לשכן את תלמידי הישיבה.
תלמידי הישיבה שרתו בצה"ל במסגרת ההסדר. במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון נהרגו כמה מתלמידי הישיבה בקרבות. זכריה באומל, אחד מנעדרי קרב סולטאן יעקוב, למד בישיבה.
במשך השנים הושפעה הישיבה מגיחות קצרות של ראש הישיבה, הרב עמיטל, לעולם הפוליטי. בשנת 1988 עמד בראש רשימת מפלגת מימד בבחירות לכנסת השתים עשרה, אך הרשימה לא עברה את אחוז החסימה. בשנת 1995, לאחר רצח רבין, שרת הרב עמיטל תקופה קצרה כשר ללא תיק בממשלת ישראל. אולם ברוב הזמן לא הפריעה דרכו הפוליטית של הרב עמיטל לפעילותו כראש ישיבה.
בשנת 2004 הוחלט, על רקע הגעתו של הרב עמיטל לגיל 80, על מינוי שני ראשי ישיבה נוספים, הרב יעקב מדן והרב ברוך גיגי, ששימשו עד אז כר"מים בישיבה, והם נכנסו לתפקידם בחנוכה תשס"ו (ינואר 2006). בסוף שנת ה'תשס"ח הודיע הרב עמיטל על פרישתו ועל מינויו של הרב משה ליכטנשטיין, בנו של הרב אהרן ליכטנשטיין כראש ישיבה רביעי[1]. בשונה מהנהוג ברוב הישיבות, בהן ראש הישיבה ממנה את יורשו באופן אישי, כאן בחרו ראשי הישיבה להקים ועדה שתבחר את ראשי הישיבה החדשים, כאשר הם אישרו את המינוי סופית.
שבע שנים לאחר פרישת הרב עמיטל, בשנת 2011, לקראת תום זמן חורף, הודיע הרב ליכטנשטיין כי יפסיק את העברת שיעורו היומי, וימשיך בעיקר בכתיבת ספרות תורנית.
דרכה של הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערך המרכזי המודגש ביותר בישיבה, הוא חשיבות לימוד הגמרא בעיון, בעיקר בדרך הלימוד המכונה - "הדרך הבריסקאית". לימוד הגמרא בעיון תופס חלק מרכזי מן היום.
הישיבה מחנכת את תלמידיה לחיים של נתינה והשתתפות עם הכלל, ולשם כך, בין השאר, הוקמה מכללת הרצוג להכשרת מורים שמטרתה לפתח מורים מוכשרים בכל תחומי היהדות.
מאפיינים אותה במיוחד הצביון הדתי המשכיל, וכן העובדה שיש בה לגיטימציה לדעות שבדרך כלל אינן מקובלות בעולם הדתי-לאומי, בפרט השקפות האורתודוקסיה המודרנית והשקפות שמאליות בהקשר לבעיות מדיניות.
לגיטימציה זו מסתייעת בעמדות היוניות המובהקות של ראש הישיבה ר' יהודה עמיטל, לשעבר מנהיג מפלגת מימד, שהשתלבה במפלגת העבודה. גם עמיתו לראשות הישיבה, הזוכה להערצה כבירה אצל התלמידים, הרב אהרון ליכטנשטיין, ידוע בהשקפות מתונות, אם כי אצלו הן פחות מובהקות מאצל עמיתו. למרות זאת רבנים רבים בישיבה, כמו ראש הישיבה הרב יעקב מדן, ידועים בדעותיהם הימניות.
בהשפעתו של הרב ליכטנשטיין ישנו בישיבה עיסוק רב בכתביו והגותו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון שהוא חותנו של הרב ליכטנשטיין. השפעתו ניכרת בישיבה גם בתחום לימוד הגמרא. שיטת הלימוד העיקרית הנהוגה היא שיטת בריסק, מייסודו של רבי חיים מבריסק, סבו של הרב סולובייצ'יק.
מהפכת התנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישיבת הר עציון תרמה רבות לשינוי העצום במעמדו של לימוד התנ"ך בציבור הדתי-לאומי, שינוי המכונה גם בשם מהפכת התנ"ך, בעיקר בהשפעת הרב יעקב מדן והרב יואל בן נון. הישיבה ומכללת הרצוג הסמוכה לה מוציאים פרסומים רבים בתחום התנ"ך - ספרים וכתבי עת (ראו מגדים).
בישיבה ובמכללה מלמדים רבים ממובילי לימוד התנ"ך בארץ, ובהם הרב יואל בן נון, הרב יעקב מדן והרב אלחנן סמט. בעבר לימדו בישיבה גם נחמה ליבוביץ (במסגרת מכללת הרצוג) וכן הרב מרדכי ברויאר, מייסד "שיטת הבחינות" בלימוד תנ"ך.
קשר עם יהודי חו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישיבה מהווה מוקד משיכה מרכזי לבחורים מרחבי העולם ובעיקר מצפון אמריקה, שבאים ללמוד שנה או יותר בישיבה בארץ. בכל מחזור מצטרפים לישיבה כמה עשרות תלמידים מחו"ל ורבים מהם נשארים לשנים רבות ואף עולים לארץ.
מוסדות שעל-יד הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשנת 1973 הוקם בסמוך לישיבה "מכון יעקב הרצוג להכשרת מורים". בשנות ה-90 הצטרף המכון לתהליך האקדימיזציה של המכללות להוראה, הוסמך להעניק תואר ראשון בהוראה (B.Ed.) והפך למכללת יעקב הרצוג. זו הייתה הפעם הראשונה ששיעורי גמרא ישיבתיים הוכרו לקבלת נקודות זכות אקדמיות.
- בשנת 1996 הוקמה ביישוב מגדל עוז שבגוש עציון מדרשה לבנות בחסות הישיבה, היא מדרשת מגדל עוז. רבני הישיבה מלמדים במדרשה, ובראש המדרשה עומדת אסתי רוזנברג, בתו של הרב ליכטנשטיין.
- בישיבה פועלים כמה כוללים:
- "כולל הלכה", בראשות הרב שלמה לוי - לימודים לקראת סמיכה רבנות.
- "הכולל הגבוה", בראשות הרב משה ליכטנשטיין - לימודים של מסכתות שאינן נלמדות על הסדר במרבית הישיבות.
- כולל להכשרת רבני קהילה, בראשות הרב יוסף צבי רימון. כולל זה הוא הבסיס ל"מרכז הלכה והוראה" בראשות הרב רימון.
- בישיבה ספרייה תורנית מהגדולות בארץ, ובה כ-70,000 ספרים, בהם ספרים עתיקים שהובאו מאירופה.
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישיבה מוציאה עלון המכונה "עלון שבות". בנוסף אליו יוצא ביטאון שבועי המכונה "דף קשר".
בנוסף הוציאה הישיבה לאור ספרים רבים, חלקם בהוצאת "תבונות" של מכללת הרצוג.[2] בין הספרים ניתן למנות את "שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין" - סדרה בת 8 ספרים ובה סיכומי שיעורים[3].
כמו כן, הישיבה מפרסמת באינטרנט מאמרים ושיעורים רבים, באתר הנקרא "בית המדרש הווירטואלי".
בוגרים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נושאי תפקידים בישיבה:
- הרב יעקב מדן - ראש הישיבה ומרצה לתנ"ך במכללת יעקב הרצוג הסמוכה, חיבר מספר ספרים, מרצה לתנ"ך וידוע בגישתו הייחודית לתנ"ך.
- הרב ברוך גיגי - ראש הישיבה, רב בית הכנסת הספרדי באלון שבות.
- הרב משה ליכטנשטיין - ראש הישיבה, בנו של הרב אהרון ליכטשנשטין, מחבר ספרים שונים.
- הרב יוסף צבי רימון, ר"מ בישיבה ורב קהילת אלון שבות דרום, חיבר מספר ספרי הלכה, עומד בראשות ארגון "תעסוקטיף" העוזר למפוני גוש קטיף.
- הרב אמנון בזק - ר"מ בישיבה, מחבר מספר ספרים.
- הרב שלמה לוי - ראש הכולל, מחבר ספרי הלכה בנושאי נידה והלכה.
אחרים:
- הרב אליהו בלומנצוייג ראש ישיבת ההסדר ירוחם.
- הרב רא"ם הכהן - ראש ישיבת ההסדר עתניאל.
- הרב יובל שרלו - ראש ישיבת אורות שאול.
- הרב אליהו בלום - ראש ישיבת ההסדר בנהריה.
- הרב מאיר ליכטנשטיין, לשעבר ראש ישיבת הקיבוץ הדתי, כיום ר"מ בישיבת עתניאל, בנו של ראש הישיבה הרב אהרון ליכטנשטיין.
- הרב ד"ר בני לאו - מראשי בית מורשה, רב בית הספר פלך.
- הרב יהודה גלעד - ראש ישיבת מעלה גלבוע, רב קיבוץ לביא וחבר-כנסת לשעבר.
- הרב זאב ויטמן - רבה של חברת תנובה.
- הרב שמואל דוד - רב העיר עפולה.
- הרב שלמה רוזנפלד - ראש ישיבת ההסדר שדמות נריה, וחבר בהנהלת איגוד ישיבות ההסדר בישראל
- פרופ׳ אביעד הכהן - דיקן מכללת "שערי משפט".
- הרב ד"ר מיכאל אברהם - ר"מ במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן, ומחבר ספרים הגותיים ופילוסופיים.
- אלוף גרשון הכהן.
- פרופסור משה קופל - מרצה במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן.
- פרופסור משה הלברטל פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
- הרב חיים נבון - רב, סופר, פובליציסט ועיתונאי.
- יהודה עציון - פעיל ימין, בעבר חבר המחתרת היהודית.
- פרופסור שחר ליפשיץ - מרצה בכיר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן.
- בנצי ליברמן - לשעבר ראש מועצה אזורית שומרון ומועצת יש"ע.
- מייקל אייזנברג- מבכירי תעשיית ההייטק וההון סיכון בישראל. מכהן כדירקטור בדירקטוריון הישיבה.
- הרב אלחנן בן נון - רב היישוב שילה ולשעבר ראש ישיבת בית אורות
- הרב יוסף אביב"י - חוקר קבלה
- עו"ד שמאי ליבוביץ - מבולטי סנגוריו של ראש התנזים מרואן ברגותי ומורשע בהדלפת מסמכים בארצות הברית.
- ח"כ אברהם מיכאלי - חבר כנסת מטעם תנועת ש"ס
- סא"ל (מיל) פנחס נעמן - מייסד הפנימייה הצבאית לפיקוד-אור עציון
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ישיבת הר עציון, דף הבית
- "בית המדרש הווירטואלי" של ישיבת הר עציון
- אמנון בזק, וזוהי רק ההתחלה, באתר ynet, 19 בנובמבר 2007
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יונתן אוריך, הרב עמיטל פרש מראשות הישיבה, כ"ה באלול ה'תשס"ח, באתר כיפה.
- ^ פרסומי הישיבה באתר הישיבה
- ^ הרב עמיחי גורדין, בשבח הצעירים החצופים באתר כיפה
