קולה של אמא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Flickr_-_Israel_Defense_Forces_-_"A_Mother's_Voice"_IDF_Radio_Show_Photographed_by_Sgt._Lior_Ziv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפגש של אם ובנה במהלך התוכנית]]
[[קובץ:Flickr_-_Israel_Defense_Forces_-_"A_Mother's_Voice"_IDF_Radio_Show_Photographed_by_Sgt._Lior_Ziv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפגש של אם ובנה במהלך התכנית]]
'''קולה של אמא''' היא אחת מתוכניות ה[[דניאל גורדון לויטן|דגל]] של [[תחנת רדיו|תחנת הרדיו]] [[גלי צה"ל]].
'''קולה של אמא''' היא אחת מתכניות ה[[דניאל גורדון לויטן|דגל]] של [[תחנת רדיו|תחנת הרדיו]] [[גלי צה"ל]].


במסגרת התוכנית עולות לשידור אמהות של [[חייל|חיילים]] ומספרות על בניהן או בנותיהן, על המסלול הצבאי של ילדיהן, על תחביביהם ועל המשפחה, על הקושי האישי שלהן ועל הפחדים שלהן.
במסגרת התכנית עולות לשידור אמהות של [[חייל|חיילים]] ומספרות על בניהן או בנותיהן, על המסלול הצבאי של ילדיהן, על תחביביהם ועל המשפחה, על הקושי האישי שלהן ועל הפחדים שלהן.


מבנה התוכנית אינו מקורי ל[[ישראל]] ויובא מ[[גרמניה]], שם הייתה תוכנית רדיו בה קישרו אמהות עם בניהן ה[[שוטר|שוטרים]], ה[[כבאי|כבאים]] וגם החיילים דרך הרדיו. כש"יובאה" התוכנית לישראל היא עברה שינויים נדרשים בפורמט והייתה להצלחה עוד בתקופת [[אלכס אנסקי]] ו[[אהוד גרף]]. בתחילה, דיברו בכל שבוע עם 4 אמהות ולא יצרו קשר עם החיילים בשטח, אך באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]] הועלה הרעיון לשלוח בכל שבוע ניידת שידור אל החיילים בשטח, ומאז מבוצע הרעיון בהצלחה. מגישי התוכנית מגיעים באמצעות ניידת השידור של התוכנית לכל חלקי ישראל על מנת להביא את קולות החיילים, גם מהנקודה הרחוקה ביותר בה הם נמצאים. המגישים מאפשרים ל[[לוחם|חיילים הקרביים]] לספר קצת על ההווי הצבאי, ומחלקים פרסים לחיילים אותם הם מבקרים.
מבנה התכנית אינו מקורי ל[[ישראל]] ויובא מ[[גרמניה]], שם הייתה תכנית רדיו בה קישרו אמהות עם בניהן ה[[שוטר|שוטרים]], ה[[כבאי|כבאים]] וגם החיילים דרך הרדיו. כש"יובאה" התכנית לישראל היא עברה שינויים נדרשים בפורמט והייתה להצלחה עוד בתקופת [[אלכס אנסקי]] ו[[אהוד גרף]]. בתחילה, דיברו בכל שבוע עם 4 אמהות ולא יצרו קשר עם החיילים בשטח, אך באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]] הועלה הרעיון לשלוח בכל שבוע ניידת שידור אל החיילים בשטח, ומאז מבוצע הרעיון בהצלחה. מגישי התכנית מגיעים באמצעות ניידת השידור של התכנית לכל חלקי ישראל על מנת להביא את קולות החיילים, גם מהנקודה הרחוקה ביותר בה הם נמצאים. המגישים מאפשרים ל[[לוחם|חיילים הקרביים]] לספר קצת על ההווי הצבאי, ומחלקים פרסים לחיילים אותם הם מבקרים.


בתקופות של אירועים מיוחדים הפוקדים את המדינה גם מערכת התוכנית מתגייסת למען החיילים והתושבים. בתקופת [[מלחמת לבנון השנייה]] בשנת [[2006]] קיבלה התוכנית משמעות רבה ובלטה בקרב תוכניות הרדיו. החל מדצמבר [[2010]] משודרת התוכנית גם ב[[ערוץ 2]], במסגרת שידורי [[הטלוויזיה החינוכית]].
בתקופות של אירועים מיוחדים הפוקדים את המדינה גם מערכת התכנית מתגייסת למען החיילים והתושבים. בתקופת [[מלחמת לבנון השנייה]] בשנת [[2006]] קיבלה התכנית משמעות רבה ובלטה בקרב תכניות הרדיו. החל מדצמבר [[2010]] משודרת התכנית גם ב[[ערוץ 2]], במסגרת שידורי [[הטלוויזיה החינוכית]].


בשנת [[2005]] זכתה התוכנית ב[[פרס מפקד גלי צה"ל]] לרגל משדר 25 שנה לתוכנית, ובשנת [[2008]] זכתה בפרס שנית בקטגורית צבא וביטחון
בשנת [[2005]] זכתה התכנית ב[[פרס מפקד גלי צה"ל]] לרגל משדר 25 שנה לתכנית, ובשנת [[2008]] זכתה בפרס שנית בקטגורית צבא וביטחון.


== מנחי התוכנית ==
== מנחי התכנית ==
את התוכנית, אשר משודרת ברציפות משנת [[1979]], הגישה קרוב ל-5 שנים ד"ר [[אורלי מיכאלי]]. היא פרשה מהגשת התוכנית באוגוסט [[2008]]. בדצמבר 2008 מונה מגיש חדש לתוכנית – [[עודד מנשה]]. עם כניסתו של מנשה לתפקיד נעשו שינויים גדולים במבנה התוכנית ובהם: קיצוץ משך התוכנית לשעה אחת במקום שעתיים, צמצום מספרן של האמהות המשתתפות בשידור וכן הוספו פינות חדשות. בעבר הגישו את התוכנית בין היתר: [[אהוד גרף]], [[אלכס אנסקי]], [[לאה עוז]], [[עומר פרנקל]], [[דני רובס]] ו[[סיוון דורון]]. כיום מגישה את התוכנית השדרנית והקריינית [[נעמי רביע]].
את התכנית, אשר משודרת ברציפות משנת [[1979]], הגישה קרוב ל-5 שנים ד"ר [[אורלי מיכאלי]]. היא פרשה מהגשת התכנית באוגוסט [[2008]]. בדצמבר 2008 מונה מגיש חדש לתכנית – [[עודד מנשה]]. עם כניסתו של מנשה לתפקיד נעשו שינויים גדולים במבנה התכנית ובהם: קיצוץ משך התכנית לשעה אחת במקום שעתיים, צמצום מספרן של האמהות המשתתפות בשידור וכן הוספו פינות חדשות. בעבר הגישו את התכנית בין היתר: [[אהוד גרף]], [[אלכס אנסקי]], [[לאה עוז]], [[עומר פרנקל]], [[דני רובס]] ו[[סיוון דורון]]. כיום מגישה את התכנית השדרנית והקריינית [[נעמי רביע]].


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־19:36, 5 במרץ 2017

מפגש של אם ובנה במהלך התכנית

קולה של אמא היא אחת מתכניות הדגל של תחנת הרדיו גלי צה"ל.

במסגרת התכנית עולות לשידור אמהות של חיילים ומספרות על בניהן או בנותיהן, על המסלול הצבאי של ילדיהן, על תחביביהם ועל המשפחה, על הקושי האישי שלהן ועל הפחדים שלהן.

מבנה התכנית אינו מקורי לישראל ויובא מגרמניה, שם הייתה תכנית רדיו בה קישרו אמהות עם בניהן השוטרים, הכבאים וגם החיילים דרך הרדיו. כש"יובאה" התכנית לישראל היא עברה שינויים נדרשים בפורמט והייתה להצלחה עוד בתקופת אלכס אנסקי ואהוד גרף. בתחילה, דיברו בכל שבוע עם 4 אמהות ולא יצרו קשר עם החיילים בשטח, אך באמצע שנות התשעים הועלה הרעיון לשלוח בכל שבוע ניידת שידור אל החיילים בשטח, ומאז מבוצע הרעיון בהצלחה. מגישי התכנית מגיעים באמצעות ניידת השידור של התכנית לכל חלקי ישראל על מנת להביא את קולות החיילים, גם מהנקודה הרחוקה ביותר בה הם נמצאים. המגישים מאפשרים לחיילים הקרביים לספר קצת על ההווי הצבאי, ומחלקים פרסים לחיילים אותם הם מבקרים.

בתקופות של אירועים מיוחדים הפוקדים את המדינה גם מערכת התכנית מתגייסת למען החיילים והתושבים. בתקופת מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 קיבלה התכנית משמעות רבה ובלטה בקרב תכניות הרדיו. החל מדצמבר 2010 משודרת התכנית גם בערוץ 2, במסגרת שידורי הטלוויזיה החינוכית.

בשנת 2005 זכתה התכנית בפרס מפקד גלי צה"ל לרגל משדר 25 שנה לתכנית, ובשנת 2008 זכתה בפרס שנית בקטגורית צבא וביטחון.

מנחי התכנית

את התכנית, אשר משודרת ברציפות משנת 1979, הגישה קרוב ל-5 שנים ד"ר אורלי מיכאלי. היא פרשה מהגשת התכנית באוגוסט 2008. בדצמבר 2008 מונה מגיש חדש לתכנית – עודד מנשה. עם כניסתו של מנשה לתפקיד נעשו שינויים גדולים במבנה התכנית ובהם: קיצוץ משך התכנית לשעה אחת במקום שעתיים, צמצום מספרן של האמהות המשתתפות בשידור וכן הוספו פינות חדשות. בעבר הגישו את התכנית בין היתר: אהוד גרף, אלכס אנסקי, לאה עוז, עומר פרנקל, דני רובס וסיוון דורון. כיום מגישה את התכנית השדרנית והקריינית נעמי רביע.

קישורים חיצוניים