ציר כיסופים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ אתר לא פעיל
שורה 6: שורה 6:
ב-[[2005]] ננטש הציר בעקבות [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]], יציאת צה"ל מרצועת עזה ופינוי [[התנחלויות]] גוש קטיף.
ב-[[2005]] ננטש הציר בעקבות [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]], יציאת צה"ל מרצועת עזה ופינוי [[התנחלויות]] גוש קטיף.


אחרי [[תוכנית ההתנתקות]], חשיבותו ושמו הסמלי של הציר "כיסופים" (כלומר: געגועים) שימשו את מפוני גוש קטיף במאמרים, [[תפילה|תפילות]], [[שיר]]ים ויצירות אמנות שהנציחו את חייהם ב[[גוש קטיף]] וביטאו את רצונם לחזור לבתיהם.{{הערה|1=למשל [http://new.katif.net/news.php?table=family_news&page=249 כאן], אתר [[קטיף.נט]]}}
אחרי [[תוכנית ההתנתקות]], חשיבותו ושמו הסמלי של הציר "כיסופים" (כלומר: געגועים) שימשו את מפוני גוש קטיף במאמרים, [[תפילה|תפילות]], [[שיר]]ים ויצירות אמנות שהנציחו את חייהם ב[[גוש קטיף]] וביטאו את רצונם לחזור לבתיהם.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{coord|31|22|25.71|N|34|18|6.03|E|type:city|display=title}}
[[קטגוריה:רצועת עזה]]
[[קטגוריה:רצועת עזה]]
[[קטגוריה:דרכים וכבישים]]
[[קטגוריה:דרכים וכבישים]]

גרסה מ־23:18, 23 ביוני 2017

מפה של ציר כיסופים ואזור גוש קטיף

ציר כיסופים (נקרא גם "פרוזדור כיסופים") הוא כינוי ישראלי לכביש ברצועת עזה, המחבר בין כביש 242 ומעבר כיסופים בצד הישראלי של גדר המערכת ובין ישובי גוש קטיף שנמצאו בשטח רצועת עזה עד תוכנית ההתנתקות ב-2005. ציר זה היה עורק החיים של גוש קטיף והדרך הראשית בינו לבין השטחים שבתוך הקו הירוק.

מאחר שהייתה בו תנועה רבה, הוא היה יעד מועדף לפיגועי טרור מצד המחבלים הפלסטינים. רוב הפיגועים היו פיגועי ירי שנערכו בחסות בניינים מהעיר חאן יוניס הסמוכה. הפיגוע הידוע ביותר שהתרחש בציר היה רצח טלי חטואל ובנותיה ב-2 במאי 2004. במהלך השנים נהרגו בציר כיסופים גם חיילים ששמרו על הציר או נעו בו. בתגובה לפיגועים תגבר צה"ל את האבטחה סביב הציר, בנה גדר סביבו (2004) ואף הרס מבנים ששימשו לפיגועי טרור. לעתים נחסם הציר לתנועה בעקבות פיגועים.

ב-2005 ננטש הציר בעקבות ביצוע תוכנית ההתנתקות, יציאת צה"ל מרצועת עזה ופינוי התנחלויות גוש קטיף.

אחרי תוכנית ההתנתקות, חשיבותו ושמו הסמלי של הציר "כיסופים" (כלומר: געגועים) שימשו את מפוני גוש קטיף במאמרים, תפילות, שירים ויצירות אמנות שהנציחו את חייהם בגוש קטיף וביטאו את רצונם לחזור לבתיהם.