בניין עיריית באר שבע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לXnet
מאין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
| אדריכל = [[מיכאל נדלר|מיכאל]] ו[[שולמית נדלר]] ו[[שמואל ביקסון]]
| אדריכל = [[מיכאל נדלר|מיכאל]] ו[[שולמית נדלר]] ו[[שמואל ביקסון]]
| שימוש = [[עיריית באר שבע]]
| שימוש = [[עיריית באר שבע]]
| מפה = {{ממי}}
| מפה = {{מפת מיקום|מדינה=באר שבע|שם=בניין עיריית באר שבע|אורך=34.798997|רוחב=31.2485|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|כיוון כתב=}}
}}'''בניין עיריית באר שבע''' הוא מבנה בסגנון ה[[ברוטליזם|ברוטליסטי]] ב[[באר שבע]] המשמש כמשכנה של [[עיריית באר שבע]]. הבניין נמצא ב[[באר שבע: שכונות|מרכז האזרחי]] של באר שבע, על יד צומת הרחובות [[שדרות רגר]] ושדרות שז"ר, ובסמוך לבנייני ציבור אחרים - [[יד לבנים (באר שבע)|בית יד לבנים]] ו[[בית העם (באר שבע)|בית העם]]. המבנה נחנך בשנת [[1972]] ותוכנן על ידי האדריכלים [[מיכאל נדלר|מיכאל]] ו[[שולמית נדלר]] ו[[שמואל ביקסון]].
}}'''בניין עיריית באר שבע''' הוא מבנה בסגנון ה[[ברוטליזם|ברוטליסטי]] ב[[באר שבע]] המשמש כמשכנה של [[עיריית באר שבע]]. הבניין נמצא ב[[באר שבע: שכונות|מרכז האזרחי]] של באר שבע, על יד צומת הרחובות [[שדרות רגר]] ושדרות שז"ר, ובסמוך לבנייני ציבור אחרים - [[יד לבנים (באר שבע)|בית יד לבנים]] ו[[בית העם (באר שבע)|בית העם]]. המבנה נחנך בשנת [[1972]] ותוכנן על ידי האדריכלים [[מיכאל נדלר|מיכאל]] ו[[שולמית נדלר]] ו[[שמואל ביקסון]].



גרסה מ־13:24, 12 בנובמבר 2017

בניין עיריית באר שבע
מידע כללי
סוג בניין עירייה עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש עיריית באר שבע
כתובת כיכר מנחם בגין 1
מיקום באר שבע
מדינה ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 19621972 (כ־10 שנים)
תאריך פתיחה רשמי 1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל מיכאל ושולמית נדלר ושמואל ביקסון
מידות
קומות 3
קואורדינטות 31°14′59″N 34°47′59″E / 31.249638888889°N 34.799666666667°E / 31.249638888889; 34.799666666667
אתר העירייה
(למפת באר שבע רגילה)
 
בניין עיריית באר שבע
בניין עיריית באר שבע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בניין עיריית באר שבע הוא מבנה בסגנון הברוטליסטי בבאר שבע המשמש כמשכנה של עיריית באר שבע. הבניין נמצא במרכז האזרחי של באר שבע, על יד צומת הרחובות שדרות רגר ושדרות שז"ר, ובסמוך לבנייני ציבור אחרים - בית יד לבנים ובית העם. המבנה נחנך בשנת 1972 ותוכנן על ידי האדריכלים מיכאל ושולמית נדלר ושמואל ביקסון.

הבניין נחשב לאחד מהסמלים המזוהים עם העיר, ואף מופיע על סמל העיר באר שבע.

היסטוריה ורקע

בניין העירייה, מבט מדרום-מזרח

בשנת 1961 הוכרז על תחרות אדריכלים לתכנון בית העירייה החדש של באר שבע, במרכז האזרחי החדש הנבנה מצפון לעיר העתיקה. בתחרות זכה משרד האדריכלים של האדריכלים מיכאל ושולמית נדלר ושמואל ביקסון, שכבר תכנן קודם לכן מבנה אחר בעיר - קולנוע קרן, שעמד לצד מקום בניין העירייה. לאחר עיכובים בבניה, נחנך בשנת 1972 הבניין החדש, ובאותה השנה הוכנס לסמל העיר החדש.

מסדרון בבניין - משמאל קיר לבני סיליקט, מימין החלונות האנכיים של החזית החיצונית.

אדריכלות

המבנה עשוי בטון, ברובו חשוף, ומורכב משני גושים. האחד הוא המבנה עצמו: שתי קומות עטופות במעטפת בטון עבה, דמוית וילון, ומחוררת בחלונות צרים וגבוהים לכל גובה הבניין, המסתתרים מאחוריה. שתי הקומות עומדות על קומת מסד מצופה אבן פראית (wild bau), הנמצאת בנסיגה מקו הבניין ומופרדת מן המסה המרכזית בחלונות פס ארוכים. בתוך המבנה שלוש חצרות פנימיות, התורמות לתאורה ולאוורור של החדרים ומאפשרות מקום מנוחה רגוע ומוגן מפני חול ואבק. [דרוש מקור]

האלמנט השני הוא מגדל תצפית צר וגבוה, עשוי בטון, שהוצב בחזית הקדמית של הבניין. במגדל הותקנה מעלית, אך כיום העלייה למגדל חסומה והוא משמש כנושא אנטנות בלבד. במקור תוכנן להציב בראש המגדל יצירת אמנות של הפסל יחיאל שמי, איתו קיימו האדריכלים שיתוף פעולה בבניין תיאטרון ירושלים, אך היא בוטלה מחוסר תקציב.

בקדמת המבנה תכננו האדריכלים רחבה ציבורית גדולה, אך כיום הפך חלקה לחניון.

עיצוב הפנים גם הוא אופייני לסגנון הברוטליסטי, ומתאפיין בשימוש בלבני סיליקט, בסידור ישר ופשוט של החדרים ובפלטת צבעים בסיסית.

תצורת ה"וילון" מבטון בחזית הבניין, מאחוריה מוסתרים חלונות אנכיים צרים
סמל העיר באר שבע, בו מופיע בניין העירייה

ניתן לזהות בבניין השפעה ישירה של הברוטליזם והמודרניזם שקדם לו, שמתבטא בבטון החשוף ובחומרים, בצורה הפשוטה של מסות הבניין, ובהרמת המסה העיקרית על קומת מסד המזכירה את קומת העמודים של לה קורבוזיה. יחד עם זאת בולטת בבניין חדשנות צורנית והקשר מקומי המתבטאים בחזית הבטון הייחודית, שהיו שראו בה איזכור של האוהל המדברי, בציפוי קומת המסד באבן מקומית, ובחשיבה האקלימית שיצרה את ההצללה על החלונות ואת החצרות הפנימיות. המגדל הופך את המבנה לנקודת ציון במרחב העירוני, ומאזן בין הצניעות והפשטות המאפיינות את הבניין הנמוך ובין המונומנטליות הנדרשת ממבנה שלטוני.[דרוש מקור]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים