שלום פראג (1635)

שלום פראג היה הסכם השלום שנחתם ב -30 במאי 1635 בידי פרדיננד השני מבית הבסבורג ויוהאן גאורג הראשון, הנסיך הבוחר מסקסוניה הנסיך המייצג ביותר של המדינות הפרוטסטנטיות של האימפריה הרומית הקדושה. ההסכם הביא למעשה לסיום ההיבט של מלחמת האזרחים בשלושים השנים, עם זאת, פעולות הלחימה עדיין נמשכו בשל המשך הלחימה על אדמת גרמניה על ידי ספרד, שוודיה, ומאמצע 1635 גם צרפת, שנמשכה עד שלום וסטפליה בשנת 1648.

רקע

המשא-ומתן על ההסכם בין הקיסר לבין האלקטור הסקסוני נחקק על-ידי לנדגראב ג'ורג' השני מהסה-דרמסטאדט , אשר בעודו נסיך לותרני נשאר נייטרלי במהלך ההתערבות השבדית ב- 1630. כמו כן, הבוחר ג'ון ג 'ורג' אני נתמך בתחילה פרדיננד השני נגד אחוזות בוהמי המריא ושמר על עמדה נייטרלית במשך השנים הבאות. עם זאת, לאחר שבזזו את האדמות הסקסוניות על ידי כוחות הליגה הקתולית , הוא הצטרף לכוחות השוודיים של המלך גוסטב אדולף ב 1631 הקרב על ברייטנפלד . מותו של המלך בקרב Lützen בשנת 1632 ואת התבוסה הפרוטסטנטית ב 1634 הקרב של Nördlingen דחף את הבוחר כדי לעבור שוב הצדדים.

הקיסר פרדיננד השני, תבנית:Circa

הקיסר ראה הצלחות שהושגו על ידי הפלישה השבדית ומצא את עצמו נאלץ להעביר כוחות יוצאי דופן לגנרליסימו שלו אלברכט פון ולנשטין . לאחר שנים של לחימה, אי יכולת להחזיר את הווידוי הקתולי בכוח, ההתנקשות בחייו של ולנשטיין, והצורך לשים קץ להתערבות של מעצמות זרות בעניינים גרמניים, כולם יחד, כדי להביא את פרדיננד השני לשולחן עם מידה מסוימת של נכונות לעשות ויתורים כלפי האחוזות הלותרניות.

תנאי ההסכם

לאחר משא ומתן ממושך, התנאים העיקריים של האמנה היו:

• הצו של השבת 1629 בוטל למעשה, עם תנאי השלום של אוגסבורג של 1555 להיות שהוקמו מחדש ב -12 בנובמבר 1627. עם זאת, על פי המנהלים הפרוטסטנטים ecclesiasticum Reservatum של הנסיך-בישופרים ו abbeys הקיסרי עדיין לא זכה לא לשבת ולא להצביע בדיאטה הקיסרית . פרדיננד השני המשיך לדחוף את הרפורמציה הנגדית בארצות המלוכה ההבסבורגית .
• בריתות פורמליות של מדינות האימפריה בינן לבין עצמן או עם מעצמות זרות נאסרו. זה חל הן על הליגה הקתולית והן על הליגה היילברון הפרוטסטנטית, אולם סעיף זה לא התממש בסופו של דבר.
• צבאותיהן של המדינות השונות אוחדו תחת פיקודן של הנסיכים כגנרלים של הקיסר, להקים צבא של האימפריה הרומית הקדושה, שיילחם נגד הכוחות הפולשים.
• אמנסטי הוענק לנסיכים שנלחמו נגד הכוחות הקיסריים, למעט הצאצאים הגולים של "מלך החורף" לשעבר, אלקטור פאלאטין פרדריק החמישי (1596-1632).

שינויים טריטוריאליים

סקסוניה עם Lusatias, 1648

על פי מסמכי המסורת שנרצחו ב- 1636, נתנו הבוחרים הסקסונים את אדמות הכתר הבוהמי של לוסאטיה התחתונה והעליונה על ידי פרדיננד השני בתפקידו כמלך בוהמיה . שתי האדמות כבר ניתנו לסקסוניה ב -1623, כדי לשלם את התמיכה במהלך המרד הבוהמי. הבורר הסקסוני צריך רק להחזיק את Lusatias כפי feds תורשתית ולא חילוני מתקיימים abbeys קתולי כמו Neuzelle או Marienthal .

פרדיננד נאלץ גם לעשות ויתורים אינדיווידואלים לחלק מהמדינות הגדולות כדי שיחתמו על האמנה: ההתגרענות של ברנדנבורג , שהייתה מאז 1618 חלק מהאיחוד האישי של ברנדנבורג-פרוסיה , היתה טענה על רכושו הפומארני יותר של האחרון הדוכס Bogislaw XIV אישר. אפילו ציבור הבוחרים הקתולי של בוואריה , שתמך בקיסר במהלך המלחמה, נאלץ להסכים לכמה ויתורים קלים.

השפעות ההסכם

אף שהצליח מבחינה צבאית, הבין פרדיננד השני כי ניסיונותיו להחזיר את הסמכות הקיסרית נכשלו בסופו של דבר, וכי עליו לוותר. כמו כן, על מנת לשים קץ ללחימה בין המדינות השונות, היה עליו להביא לאמנה שתשלול את הדת כמקור לסכסוך לאומי; את העיקרון של cuius regio, eius religio הוקמה לטוב בתוך האימפריה, אישר את 1648 שלום וסטפליה. בתמורה התחזקו סמכויותיו של הקיסר על ידי האיסור על כניסתן של הנסיכויות לבריתות אסטרטגיות.

ההסכם אושר על ידי רוב הפרוטסטנטים; עם זאת, הוא לא שם קץ למעשי האיבה. הקיסר ביקש להשיג את תמיכתם של הנסיכים הן במאבק נגד ההתערבות השוודית והן נגד ההתערבות הצפויה של צרפת. בינתיים נמשכה מלחמת הסיאן בין לנדגראב ג'ורג' השני של הסה-דרמסטאדט לבין דודנו הקלוויניסטי ויליאם ה'מהסה-קאסל , הכוחות השוודיים שעדיין שלטו ב פומרניה , והנסיך ברנרד מסאקס-ויימאר, כשצבאו נכנס לשירות הצרפתי. ב- 1648 נאלץ הקיסר פרדיננד השלישי להשלים עם מאורע הרבה יותר גדול כדי להגיע לשלום סופי.