אברהם שאנן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ עיצוב
שורה 1: שורה 1:
{{מדען
[[קובץ:Avraham Shahanan.jpg|ממוזער|אברהם שאנן {{תמונה להחלפה}}]]
|תמונה=[[קובץ:Avraham Shahanan.jpg|200px|אברהם שאנן {{תמונה להחלפה}} ]]{{תמונה להחלפה}}
| ענף מדעי = [[ספרות]] ו[[בלשנות]]}}

'''אברהם שאנן''' ([[3 בנובמבר]] [[1919]] - [[10 במאי]] [[1998]]) היה [[פרופסור]] ל[[ספרות]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], שליח "[[דבר (עיתון)|דבר]]" בלונדון ועורך "משא", המוסף לספרות "[[דבר (עיתון)|דבר]]".
'''אברהם שאנן''' ([[3 בנובמבר]] [[1919]] - [[10 במאי]] [[1998]]) היה [[פרופסור]] ל[[ספרות]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], שליח "[[דבר (עיתון)|דבר]]" בלונדון ועורך "משא", המוסף לספרות "[[דבר (עיתון)|דבר]]".



גרסה מ־20:13, 4 בפברואר 2019

אברהם שאנן
אברהם שאנן תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 3 בנובמבר 1919 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 במאי 1998 (בגיל 78) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אברהם פרידפרטיג עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ספרות ובלשנות
מקום לימודים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם שאנן (3 בנובמבר 1919 - 10 במאי 1998) היה פרופסור לספרות באוניברסיטת בר-אילן, שליח "דבר" בלונדון ועורך "משא", המוסף לספרות "דבר".

ביוגרפיה

נולד בשנת 1919 בוולדיש, גליציה המזרחית, בן ליוסף ושרה פרידפרטיג. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל.

למד באוניברסיטה העברית בירושלים, בין השאר אצל פרופ' יוסף קלויזנר ופרופ' פישל לחובר. למד ספרות צרפתית באוניברסיטת סורבון בפריז. הדוקטורט שלו נשא את הכותרת "הספרות הצרפתית במאות הי"ז והי"ח והשפעתה על הספרות העברית החדשה".

עסק בהוראה בחיפה. בשנים 1953–1957 היה שליח העיתון "דבר" בלונדון וב-1957 מונה לעורך המוסף הספרותי של העיתון. בשנים 1961-1957 היה מרצה לספרות השוואתית באוניברסיטת תל אביב.

בשנים 1966-1963 שימש נספח תרבות בשגרירות ישראל בצרפת, וקשר קשרי ידידות עם הסופר אנדרה מלרו.

באותן שנים השלים את ספרו מילון הספרות העברית החדשה (מסדה 1952) העוסק הן בלקסיקוגרפיה של הספרות העברית והכללית וכן של מונחי היסוד בפואטיקה תיאורית.

היה מבכירי המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן, והקים את המחלקה לספרות משווה. היה מעורכי כתב העת "בקורת ופרשנות".

נישא למינה. בנם תבנית:נזכור את כולם נפטר במהלך שירותו בצה"ל.

מספריו

עיון:

א. עיקריה של ספרות ההשכלה.
ב. הריאקציה נגד ההשכלה וגבוש העקרונות האסתטיים.‬
ג. הספר והחיים.‬
ד. ערעור הנוסח וגילוי האדמה. ‬
ה. הנוסח ומיתוס החיפוש בניגודיהם.‬
  • ספרות המאבק – גורל ומרד: מן העולם האסתטי אל העולם האנושי (ספרית דבר, 1976) על השפעותיהם של האקזיסטנציאליזם הצרפתי וספרות האבסורד על הספרות העברית.
  • שאול טשרניחובסקי – מונוגרפיה (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984)

סיפורת:

קישורים חיצוניים

מכּתביו: