אנטולי ויקטורוב – הבדלי גרסאות
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג) |
מ שינוי שמות מבלבלים בתבנית:תפקיד מנהיג. ראו שיחת תבנית:תפקיד מנהיג (תג) |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
|הקודם בתפקיד=[[אלכסנדר שיין]] |
|הקודם בתפקיד=[[אלכסנדר שיין]] |
||
|הבא בתפקיד= |
|הבא בתפקיד= |
||
|תפקיד מעל= |
|||
|תחת תפקיד= |
|||
}} |
}} |
||
}} |
}} |
||
גרסה מ־19:53, 9 בספטמבר 2019
_(cropped).jpg) | |||||
| לידה |
1954 (בן 70 בערך) מוסקבה, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | אנטולי דמיטרייביץ' ויקטורוב | ||||
| מדינה |
 רוסיה | ||||
| השכלה | המכון הממלכתי ליחסים בינלאומיים של מוסקבה | ||||
|
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
עיטור הידידות (רוסיה)  | |||||
  | |||||
אנטולי דמיטרייביץ' ויקטורוב (ברוסית: Анатолий Дмитриевич Викторов; נולד ב-1954, מוסקבה) הוא דיפלומט רוסי, שגריר רוסיה בישראל מאז אפריל 2018.
קריירה
הוא השלים את לימודיו בפקולטה ליחסים בינלאומיים של המכון הממלכתי ליחסים בינלאומיים של מוסקבה ב-1980. ב-1992 המשיך את לימודיו באקדמיה הדיפלומטית של משרד החוץ של רוסיה.
עבד כמזכיר בשגרירות הסובייטית באנגולה בשנים 1985–1990. כיהן כיועץ במשרד החוץ, תחילה במחלקת חבר המדינות (בשנים 1992–1993) ולאחר מכן במחלקת הארגונים הבינלאומיים ובנציגות רוסיה באומות המאוחדות.
כיהן כסגן מחלקת הארגונים הבינלאומיים במשרד החוץ בשנים 2000–2003 ולאחר מכן עמד בראש הנציגות האזורית של רוסיה בבוסניה והרצגובינה ועמד בראש המחלקה לענייני זכויות אדם ושיתוף פעולה הומניטרי במשרד בחוץ משנת 2013.[1][2][3]
באפריל 2018 מונה לתפקיד שגריר רוסיה בישראל.[4][5]
חייו האישיים
הוא דובר רוסית, אנגלית, גרמנית, סרבית, פורטוגזית, קרואטית וצ'כית. נשוי ולו בן ובת.
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות רוסיה בישראל
הערות שוליים
- ^ ВИКТОРОВ АНАТОЛИЙ ДМИТРИЕВИЧ назначен директором Департамента по гуманитарному сотрудничеству и правам человека
- ^ משרד החוץ הרוסי: ההחלטה שקיבלה אחת הוועדות של האו”ם נגד סוריה היא עוינת ואינה מקלה על הגעת הסיוע ההומניטרי לחלב
- ^ ישראל הצביעה באו"ם בעד הכרה ב"כיבוש הרוסי" בקרים
- ^ Новым послом РФ в Израиле станет полиглот и "специалист по Украине"
- ^ Сергей Степашин встретился с новым послом России в Израиле Анатолием Викторовым
