ג'ון הורטון קונוויי – הבדלי גרסאות

ג'ון הורטון קונוויי
John Horton Conway
לידה	26 בדצמבר 1937; ליברפול, הממלכה המאוחדת
פטירה	11 באפריל 2020 (בגיל 82); ניו ברנזוויק, ניו ג'רזי, ארצות הברית
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	בריטניה, ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת קיימברידג' (1962)
מנחה לדוקטורט	הרולד דוונפורט
מוסדות	אוניברסיטת פרינסטון (1987–2013); אוניברסיטת קיימברידג' (1962–1987) ;
תלמידי דוקטורט	ריצ'רד בורכרדס, Donald Lee Pilling, William Alan Schneeberger, Derek Alan Smith, Christopher Smyth Simons, Peter Robin Stephen Knight, Patrick Lawrence Harvey Brooke, Robert Turner Curtis, Gerard Martin Enright, Warren Douglas Smith, Frank Swenton, Richard Stuart Margolin, Robert Arnott Wilson, Simon P. Norton, Timothy M. Hsu, Adrian Mathias, Leonard Hyman Soicher, Jonathan D. H. Smith, Charles Ferenbaugh, Boris Alexeev
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית (1981); פרס נמרס למתמטיקה (1998); פרס בריק (1971); פרס פוליה (1987); פרס סטיל למחקר מתמטי (2000) ;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:03, 11 באפריל 2020

ג'ון הורטון קונוויי (26 בדצמבר 1937^[1]–11 באפריל 2020) היה מתמטיקאי בריטי שחקר תורת החבורות, תורת הקשרים, תורת המספרים, תורת המשחקים הקומבינטורים ותורת הקודים. קונוויי תרם רבות גם לתחום שעשועי המתמטיקה, תרומתו המוכרת ביותר לתחום היא אוטומט תאי שפיתח בשם משחק החיים.

קונוויי היה פרופסור למתמטיקה שימושית באוניברסיטת פרינסטון. הוא החל את לימודיו באוניברסיטת קיימברידג'. הוא זכה בפרס בריק בשנת 1971, ונבחר כחבר החברה המלכותית בשנת 1981. קונוויי זכה בפרס נמרס למתמטיקה בשנת 1998 ובפרס לירוי סטיל בשנת 2000. מספר ארדש שלו היה 1.

ביוגרפיה

קונוויי נולד בליברפול בשנת 1937. הוא הראה התעניינות וכישורים במתמטיקה מגיל צעיר. לאחר שסיים בית ספר תיכון החל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג'. הוא סיים את התואר הראשון שלו בשנת 1959, והחל לבצע מחקר בתורת המספרים בהנחיית הרולד דבנפורט. הוא פתר את בעיית וארינג למקרה של חזקות חמישיות, אולם בטרם פרסם עבודתו פורסם פתרון בלתי תלוי של צ'ן ג'נגרון. נראה שהעניין שלו במשחקים החל בשנותיו בקיימברידג', שם הפך לשחקן שש-בש נלהב ובילה שעות במשחק. הוענק לו דוקטורט בשנת 1964, והוא מונה לחבר אקדמיה ומרצה למתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג'. קונוויי עזב את קיימברידג' בשנת 1986 בגלל מינוי באוניברסיטת פרינסטון.

קונוויי התגורר בפרינסטון, ניו ג'רזי. היו לו שבעה ילדים מנישואים שונים, שלושה נכדים וארבעה נינים. הוא היה נשוי לאשתו השלישית, דיאנה, מאז שנת 2001.^[2]

עבודתו

תבנית:השלמה קונווי הוא המחבר הראשי של אטלס החבורות הסופיות, Atlas of Finite Groups: Maximal Subgroups and Ordinary Characters for Simple Groups. שיצא לאור בשנת 1985, ומפרט את כל החבורות הספורדיות, בהתאם למשפט המיון לחבורות פשוטות סופיות. כמו כן קונוויי גילה בעצמו 3 מתוך 26 החבורות הספורדיות - חבורות קונוויי.

ראו גם

לקריאה נוספת

מרכוס דו סוטוי, סימטריה, מסע אל מרחבי התבניות של הטבע, מאנגלית: אוריאל גבעון, ספרי עליית הגג, ידיעות ספרים, 2010

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון הורטון קונוויי בוויקישיתוף

ג'ון ה. קונוויי, באתר המחלקה למתמטיקה של אוניברסיטת פרינסטון (באנגלית)

הביוגרפיה של ג'ון ה. קונוויי (באנגלית)

ג'ון הורטון קונוויי, ברשת החברתית Goodreads
ג'ון הורטון קונוויי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
ג'ון הורטון קונוויי, באתר MacTutor (באנגלית)
ג'ון הורטון קונוויי, באתר dblp

הערות שוליים

^ John Conway, באתר NNDB.
^ Conway Biography
^ [1], הסבר על חבורות קונוויי

[1] John Conway, באתר NNDB.

[2] Conway Biography

[3] [1], הסבר על חבורות קונוויי

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 |הערות=
 |מדינה=[[בריטניה]], [[ארצות הברית]]}}
-'''ג'ון הורטון קונוויי''' (נולד ב-[[26 בדצמבר]] [[1937]]{{הערה|[http://www.nndb.com/people/680/000082434/ John Conway], באתר NNDB.}}) הוא [[מתמטיקאי]] [[בריטי]] הפעיל ב[[תורת החבורות]], ב[[תורת הקשרים]], ב[[תורת המספרים]], ב[[תורת המשחקים הקומבינטורים]] וב[[תורת הקודים]]. קונוויי תרם רבות גם לתחום [[שעשועי מתמטיקה|שעשועי המתמטיקה]], תרומתו המוכרת ביותר לתחום היא [[אוטומט תאי]] שפיתח בשם [[משחק החיים (אוטומט תאי)|משחק החיים]].
+'''ג'ון הורטון קונוויי''' ([[26 בדצמבר]] [[1937]]{{הערה|[http://www.nndb.com/people/680/000082434/ John Conway], באתר NNDB.}}–11 באפריל 2020) היה [[מתמטיקאי]] [[בריטי]] שחקר [[תורת החבורות]], [[תורת הקשרים]], [[תורת המספרים]], [[תורת המשחקים הקומבינטורים]] ו[[תורת הקודים]]. קונוויי תרם רבות גם לתחום [[שעשועי מתמטיקה|שעשועי המתמטיקה]], תרומתו המוכרת ביותר לתחום היא [[אוטומט תאי]] שפיתח בשם [[משחק החיים (אוטומט תאי)|משחק החיים]].
-קונוויי הוא פרופסור ל[[מתמטיקה שימושית]] ב[[אוניברסיטת פרינסטון]]. הוא החל את לימודיו ב[[אוניברסיטת קיימברידג']]. הוא זכה ב[[פרס בריק]] בשנת [[1971]], ונבחר כחבר [[החברה המלכותית]] בשנת [[1981]]. קונוויי זכה ב[[פרס נמרס למתמטיקה]] בשנת [[1998]] וב[[פרס לירוי סטיל]] בשנת [[2000]]. [[מספר ארדש]] שלו הוא 1.
+קונוויי היה פרופסור ל[[מתמטיקה שימושית]] ב[[אוניברסיטת פרינסטון]]. הוא החל את לימודיו ב[[אוניברסיטת קיימברידג']]. הוא זכה ב[[פרס בריק]] בשנת [[1971]], ונבחר כחבר [[החברה המלכותית]] בשנת [[1981]]. קונוויי זכה ב[[פרס נמרס למתמטיקה]] בשנת [[1998]] וב[[פרס לירוי סטיל]] בשנת [[2000]]. [[מספר ארדש]] שלו היה 1.
 ==ביוגרפיה==
 קונוויי נולד ב[[ליברפול]] בשנת 1937. הוא הראה התעניינות וכישורים במתמטיקה מגיל צעיר. לאחר שסיים [[בית ספר תיכון]] החל ללמוד מתמטיקה ב[[אוניברסיטת קיימברידג']]. הוא סיים את התואר הראשון שלו בשנת [[1959]], והחל לבצע מחקר ב[[תורת המספרים]] בהנחיית [[הרולד דבנפורט]]. הוא פתר את [[בעיית וארינג]] למקרה של חזקות חמישיות, אולם בטרם פרסם עבודתו פורסם פתרון בלתי תלוי של צ'ן ג'נגרון. נראה שהעניין שלו במשחקים החל בשנותיו בקיימברידג', שם הפך לשחקן [[שש-בש]] נלהב ובילה שעות במשחק. הוענק לו דוקטורט בשנת [[1964]], והוא מונה לחבר אקדמיה ומרצה למתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג'. קונוויי עזב את קיימברידג' בשנת 1986 בגלל מינוי באוניברסיטת פרינסטון.
-כיום, קונוויי מתגורר ב[[פרינסטון (ניו ג'רזי)|פרינסטון]], [[ניו ג'רזי]]. יש לו שבעה ילדים מנישואים שונים, שלושה נכדים וארבעה נינים. הוא נשוי לאשתו השלישית, דיאנה, מאז שנת 2001.{{הערה|1=[http://www-history.mcs.st-andrews.ac.uk/Biographies/Conway.html Conway Biography]}}
+קונוויי התגורר ב[[פרינסטון (ניו ג'רזי)|פרינסטון]], [[ניו ג'רזי]]. היו לו שבעה ילדים מנישואים שונים, שלושה נכדים וארבעה נינים. הוא היה נשוי לאשתו השלישית, דיאנה, מאז שנת 2001.{{הערה|1=[http://www-history.mcs.st-andrews.ac.uk/Biographies/Conway.html Conway Biography]}}
 ==עבודתו==