המכון למורשת בן-גוריון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:07, 9 ביוני 2020

תבנית:מוסד אקדמי המכון למורשת בן-גוריון הוא מרכז לחינוך והוראה העוסק בהנחלת מורשתו של דוד בן-גוריון מייסדה וראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל, בחברה הישראלית, בציונות, במנהיגות ובנגב. המכון פועל מכח חוק דוד בן-גוריון משנת 1976, הוא כולל מרכז חינוכי ומיצג אורקולי במדרשת בן-גוריון, מוזיאון בצריף בן-גוריון שבשדה בוקר, ושלוחה בחיפה. המכון מפתח תוכניות לימודים לבתי ספר, עורך השתלמויות מורים ומקיים פעילויות חינוך וסיורים לתלמידים; הוא מקיים תכנית השתלמויות רחבה לכוחות הביטחון (צה"ל, משטרת ישראל, שב"ס וכיבוי אש); ועורך פעילויות למבקרים מחו"ל ולקהל הרחב.

היסטוריה

חוק בן-גוריון קבע את הקמתם של שני מוסדות להנצחת זכרו ומורשתו של בן-גוריון, בהתאם לצוואתו: בית בן-גוריון בתל אביב והמכון למורשת בן-גוריון בנגב.החוק קבע כי על המכון לשמר את הצריף בו חי בן-גוריון ואת ספרייתו וכן להקים "ארכיון ומרכז למחקר, להוראה ולכינוסים". כדי לפקח על פעולתו הוקמה ועדה ציבורית וועד מנהל. בועדה הציבורית חברים בין היתר נציגים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יד דוד בן-גוריון וקיבוץ שדה בוקר. בראש הועד המנהל עמד משך שנים רבות חיים ישראלי שהיה איש משרד הביטחון. בראש המכון עמד גרשון ריבלין שעסק במקביל בייסודה של המחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובעריכתם של יומני בן-גוריון.^[1] סגנו והממונה על הקמת הארכיון היה ד"ר יגאל דוניץ ששימש כעוזרו של בן-גוריון בשנותיו האחרונות וחקר בעבודת הדוקטורט שלו את השפעתה של הציונות הרוחנית מבית מדרשו של אחד העם על בן-גוריון. השניים הפכו את צריף בן-גוריון למוזיאון והקימו במבנה הספרייה של מדרשת בן-גוריון הצופה על אחוזת הקבר מרכז חינוכי, מרכז מחקר אקדמי וארכיון. בשנים הראשונות התמקדה עבודתו של המכון בריכוז כתביו של בן-גוריון על מנת ליצור מעין גרסה ישראלית של מוסד הספריי הנשיאותית בארצות הברית. בהמשך הוקמה גם הוצאת ספרים אקדמית שפעלה להוצאה לאור של מחקרים העוסקים במדינת ישראל ובציונות.

מבנה המכון הוקם ב-1965 על ידי האדריכלים יוחנן רטנר ומרדכי שושני, ושימש בתחילת דרכו בתור ספריית המדרשה.^[2]^[3]

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של המכון למורשת בן-גוריון
עמוד הפייסבוק הרשמי של המכון

הערות שוליים

^ משולם עד, מורשת ב"ג בשדה בוקר, דבר, 11 ביולי 1979
^ כהן, בצלאל, ומאיר, יצחק, בונים במדבר : 1963 - 2003: מהקמת מדרשת שדה-בוקר ועד הכרזת מדרשת בן-גוריון, מדרשת שדה בוקר, 2007, עמ' 12.
^ בטאון איגוד האדריכלים ומתכנני הערים, המכון למורשת בן-גוריון בשדה בוקר אריה שרון, אלדר שרון אדריכלים בקורת תכנון מדברי - אלי אילן (לוין אפשטיין) אדריכל, אא 4/5 מהדורה דצמבר 1983

[1] משולם עד, מורשת ב"ג בשדה בוקר, דבר, 11 ביולי 1979

[2] כהן, בצלאל, ומאיר, יצחק, בונים במדבר : 1963 - 2003: מהקמת מדרשת שדה-בוקר ועד הכרזת מדרשת בן-גוריון, מדרשת שדה בוקר, 2007, עמ' 12.

[3] בטאון איגוד האדריכלים ומתכנני הערים, המכון למורשת בן-גוריון בשדה בוקר אריה שרון, אלדר שרון אדריכלים בקורת תכנון מדברי - אלי אילן (לוין אפשטיין) אדריכל, אא 4/5 מהדורה דצמבר 1983

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 {{מוסד אקדמי|סמל=[[קובץ:BG inst logo.PNG||100px]]|תמונה=[[קובץ:SDE-BOKER43.jpg|250px]]|מפה={{ממי}}}}
-'''המכון למורשת בן-גוריון''' הוא מרכז לחינוך והוראה העוסק בהנחלת מורשתו של [[דוד בן-גוריון]] מייסדה וראש ממשלתה הראשון של [[מדינת ישראל]]. המכון פועל מכח [[חוק דוד בן-גוריון]] משנת [[1976]] שקבע את הקמתם של שני מוסדות להנצחת זכרו ומורשתו של בן-גוריון: [[בית בן-גוריון]] ב[[תל אביב]] והמכון למורשת בן-גוריון ששוכן ב[[מדרשת בן-גוריון]] וב[[צריף בן-גוריון]] ב[[שדה בוקר]]. המכון כולל גם שלוחה חינוכית ב[[חיפה]].
+'''המכון למורשת בן-גוריון''' הוא מרכז לחינוך והוראה העוסק בהנחלת מורשתו של [[דוד בן-גוריון]] מייסדה וראש ממשלתה הראשון של [[מדינת ישראל]], בחברה הישראלית, בציונות, במנהיגות ובנגב. המכון פועל מכח [[חוק דוד בן-גוריון]] משנת [[1976]], הוא כולל מרכז חינוכי ומיצג אורקולי ב[[מדרשת בן-גוריון]], מוזיאון ב[[צריף בן-גוריון]] שב[[שדה בוקר]], ושלוחה ב[[חיפה]]. המכון מפתח [[תוכנית לימודים|תוכניות לימודים]] לבתי ספר, עורך השתלמויות מורים ומקיים פעילויות חינוך וסיורים לתלמידים; הוא מקיים תכנית השתלמויות רחבה לכוחות הביטחון (צה"ל, משטרת ישראל, שב"ס וכיבוי אש); ועורך פעילויות למבקרים מחו"ל ולקהל הרחב.
-המכון מפתח [[תוכנית לימודים|תוכניות לימודים]] לבתי ספר ותוכניות הדרכה לגורמים שונים בהם [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועות נוער]] וצה"ל.
 ==היסטוריה==
-חוק בן-גוריון קבע כי על המכון לשמר את הצריף בו חי בן-גוריון ואת ספרייתו וכן להקים "ארכיון ומרכז למחקר, להוראה ולכינוסים". כדי לפקח על פעולתו הוקמה ועדה ציבורית וועד מנהל. בועדה הציבורית חברים בין היתר נציגים של [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]], [[יד דוד בן-גוריון]] וקיבוץ [[שדה בוקר]]. בראש הועד המנהל עמד משך שנים רבות [[חיים ישראלי]] שהיה איש [[משרד הביטחון]]. בראש המכון עמד [[גרשון ריבלין]] שעסק במקביל בייסודה של המחלקה להיסטוריה של עם ישראל ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]] ובעריכתם של יומני בן-גוריון.{{הערה|{{דבר|משולם עד|מורשת ב"ג בשדה בוקר|1979/07/11|00807}}}} סגנו והממונה על הקמת הארכיון היה ד"ר [[יגאל דוניץ]] ששימש כעוזרו של בן-גוריון בשנותיו האחרונות וחקר בעבודת הדוקטורט שלו את השפעתה של הציונות הרוחנית מבית מדרשו של [[אחד העם]] על בן-גוריון. השניים הפכו את צריף בן-גוריון ל[[מוזיאון]] והקימו במבנה הספרייה של מדרשת בן-גוריון הצופה על אחוזת הקבר מרכז חינוכי, מרכז מחקר אקדמי וארכיון. בשנים הראשונות התמקדה עבודתו של המכון בריכוז כתביו של בן-גוריון על מנת ליצור מעין גרסה ישראלית של מוסד [[הספריות הנשיאותיות בארצות הברית|הספריי הנשיאותית בארצות הברית]]. בהמשך הוקמה גם הוצאת ספרים אקדמית שפעלה להוצאה לאור של מחקרים העוסקים במדינת ישראל ובציונות.
+חוק בן-גוריון קבע את הקמתם של שני מוסדות להנצחת זכרו ומורשתו של בן-גוריון, בהתאם לצוואתו: [[בית בן-גוריון]] ב[[תל אביב]] והמכון למורשת בן-גוריון בנגב.החוק קבע כי על המכון לשמר את הצריף בו חי בן-גוריון ואת ספרייתו וכן להקים "ארכיון ומרכז למחקר, להוראה ולכינוסים". כדי לפקח על פעולתו הוקמה ועדה ציבורית וועד מנהל. בועדה הציבורית חברים בין היתר נציגים של [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]], [[יד דוד בן-גוריון]] וקיבוץ [[שדה בוקר]]. בראש הועד המנהל עמד משך שנים רבות [[חיים ישראלי]] שהיה איש [[משרד הביטחון]]. בראש המכון עמד [[גרשון ריבלין]] שעסק במקביל בייסודה של המחלקה להיסטוריה של עם ישראל ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]] ובעריכתם של יומני בן-גוריון.{{הערה|{{דבר|משולם עד|מורשת ב"ג בשדה בוקר|1979/07/11|00807}}}} סגנו והממונה על הקמת הארכיון היה ד"ר [[יגאל דוניץ]] ששימש כעוזרו של בן-גוריון בשנותיו האחרונות וחקר בעבודת הדוקטורט שלו את השפעתה של הציונות הרוחנית מבית מדרשו של [[אחד העם]] על בן-גוריון. השניים הפכו את צריף בן-גוריון ל[[מוזיאון]] והקימו במבנה הספרייה של מדרשת בן-גוריון הצופה על אחוזת הקבר מרכז חינוכי, מרכז מחקר אקדמי וארכיון. בשנים הראשונות התמקדה עבודתו של המכון בריכוז כתביו של בן-גוריון על מנת ליצור מעין גרסה ישראלית של מוסד [[הספריות הנשיאותיות בארצות הברית|הספריי הנשיאותית בארצות הברית]]. בהמשך הוקמה גם הוצאת ספרים אקדמית שפעלה להוצאה לאור של מחקרים העוסקים במדינת ישראל ובציונות.
 מבנה המכון הוקם ב-[[1965]] על ידי האדריכלים [[יוחנן רטנר]] ומרדכי שושני, ושימש בתחילת דרכו בתור [[הספרייה האזורית רמת הנגב|ספריית המדרשה]].{{הערה|כהן, בצלאל, ומאיר, יצחק, '''בונים במדבר : 1963 - 2003: מהקמת מדרשת שדה-בוקר ועד הכרזת מדרשת בן-גוריון''', מדרשת שדה בוקר, 2007, עמ' 12.}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=בטאון איגוד האדריכלים ומתכנני הערים|שם=המכון למורשת בן-גוריון בשדה בוקר

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.