צריף בן-גוריון
 | |
| צריף בן-גוריון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | היסטוריה |
| על שם |
דוד בן-גוריון  |
| כתובת |
שדה בוקר |
| מדינה |
ישראל |
| מנהל | גיל שניידר |
| מידע על ההקמה | |
| תקופת הבנייה | ? – 1953 |
| תאריך פתיחה רשמי | 1974 |
| קואורדינטות | 30°52′27″N 34°47′21″E / 30.87416667°N 34.78916667°E |
|
www | |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   צריף בן-גוריון | |
  | |
צריף בן-גוריון הינו מתחם מוזיאלי בקיבוץ שדה בוקר שבמרכזו צריף המגורים ששימש את דוד בן-גוריון ואת אשתו פולה בשנים 1953-1973. צריף המגורים נשמר קרוב ככל האפשר למצבו טרם מותו של בן-גוריון ומוצגים בן חפציו האישיים, הרהיטים המקוריים, ספרייתו העשירה ועוד. את הצריף מקיפות תצוגות נוספות שקשורות לשדה בוקר ולבן גוריון. הצריף מהווה חלק מהמכון למורשת בן-גוריון והפעילויות באתר בן חלק מפעילויות המכון. במקום מתקיימים סיורים מודרכים ואירועים.
עלייתו של בן-גוריון לשדה בוקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 1953, כאשר חזר מפתיחת 'מעלה העצמאות' בדרך לאילת, ראה בן-גוריון לצד הדרך צריף ומספר אנשים. הוא עצר את הרכב, ירד ושוחח עם תושבי המקום. הם סיפרו לו כי הם קבוצה של צעירים שנלחמו בנגב במלחמת העצמאות, והם סבורים כי לא די להילחם עליו אלא יש להתיישב בו. בן-גוריון התרשם מאוד גם מהעובדה כי התושבים אינם שייכים לתנועה התיישבותית מסוימת ואינם מזוהים מפלגתית.
מספר ימים אחרי הביקור כתב בן גוריון מכתב לחברי שדה בוקר:
בעיתונים קראתי שבימים אלה מלאה שנה לקיום משקיכם. זה אופייני מאוד – שבהיותי אתכם לפני שבוע לא העירותם כלל על יום זה. ובלי קשר עם היובל אני שולח לכן מלים מעטות אלה. במשך 47 שנותי בארץ ראיתי כמה מפעלים חלוציים [...] ותסלחו לי אם אומר, שלא ראיתי מימי מפעל חלוצי כשדה בוקר [...] לא קינאתי מעולם באיש או בקיבוץ אנשים, לא ברכוש ובתואר ובסגולות שיש לאנשים [...] אולם בביקורי אצלכם היה קשה לי לדכא בלבי מעין רגש של קנאה: למה לא זכיתי להשתתף במעשה מעין זה [...] היו ברוכים ותצליחו!
בן-גוריון ביקר עוד כמה פעמים במקום ובסתיו ביקש ראש הממשלה בן ה-67 להצטרף אל היישוב.
ועדת הקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרוטוקול ועדת הקבלה של בן-גוריון לשדה בוקר:
- חגי: ראש הממשלה הנוכחי מודיע לכם שהוא ורעיתו רוצים לבוא אלינו, לחיות בתוכנו, לעבוד איתנו. הם רוצים להקים צריף לעצמם.
- רפי: האם קיימת האפשרות לסרב?
- אהרונצ'ו: חושב שהמשק עדיין שייך לנו.
- יהושע: צריך לקבל את בן-גוריון למרות שזה יהיה לנו למעמסה.
- רפי: מתנגד בגלל הקשיים שרואה שיוצרו עם בואו.
- יהושע: הגענו למצב כזה שאין אנו יכולים להתנגד אלא עלינו לדאוג שבואו לא יגרום לנו לאינורמליזציה.
- דני: הלואי שבואו של בן-גוריון ישמש דוגמה לאחרים. אבל בל נראה את בואו של בן-גוריון מקור תועלתי. ואינו מוכן לזה. אנו אמנם חיים בעזרה ומקוה שבמשך השנים הקרובות נצדיק את העזרה שקיבלנו.
- צביקה: יש לו הרגשה שיבואו אנשים בעלי השקפות שונות ויגרמו לכל מיני בעיות וזה עלול להביא לזעזועים ועלינו להחליט מה אנו מסוגלים לקלוט. זה עלול להביא לנו אנשים טובים אבל גם מפלגתיות.
- דני: ומקווה ששהותו כאן ישמש לנו דחיפה לנהל חיים סדורים יותר.
- אהרונצ'ו: חושב שבואו יאלץ אותו למשמעת פנימית יותר.
- דני: מציע לערוך מסיבה ביום השישי הראשון לבואו.
- אהרונצ'ו: למען הסדר מעמיד את בואו של בן-גוריון להצבעה.
- תוצאות ההצבעה: בעד: 7, נגד: 0.
ההתפטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בן גוריון התפטר מתפקידיו כראש ממשלה ושר ביטחון ועבר לחיות בנגב, מהלך ששינה את חייו ואת מהלך התפתחותו של שדה בוקר. החלטתה זו הייתה הפתעה לרבים. הוא היה דמות מרכזית בתהליך הקמת המדינה, ולאחר הקמתה עסק בהקמת הצבא ובכינון מוסדות המדינה. הציבור ואנשי הממשל ציפו מבן-גוריון שימשיך ללוות את ההתמודדות עם האתגרים עוד שנים רבות. במכתב ההתפטרות לנשיא המדינה כתב בן גוריון:
"זה שש שנים שאני פועל מתוך מתיחות עליונה ומאמץ נפשי עצום, ומסופקני אם הזולת יבין זאת גם לאחר הסברתי [...] אבל זה כשנה הרגשתי, שאין אני יכול לעמוד עוד במתיחות הנפשית שבה אני עושה בממשלה – ואחרת איני יכול ורשאי לעבוד. [...] איני מסוגל, עם כל רצוני הטוב (ונדמה לי שאיני חסר לגמרי הרצון הטוב), לעמוד עכשיו במתיחות הדרושה וההכרחית".
— מכתב ההתפטרות
המעבר תאם את חזונו של בן גוריון. הנגב מוקם גבוה בסדר העדיפויות שלו כמנהיג שנים רבות לפני שהחליט להתגורר בו. כבר בספר שכתב יחד עם יצחק בן צבי בתקופת מלחמת העולם הראשונה, 'ארץ ישראל בעבר ובהווה', הזכיר את הנגב בתור עתודת קרקע חשובה לציונות. משנות השלושים לא חדל לפעול להכללת הנגב במדינה שתקום ולעודד את ההתיישבות בו. עם זאת בן-גוריון לא פרט את הסיבות לעלייתו (כפי שהקפיד לומר) לשדה בוקר. בין ההשערות שהועלו: רצון לקחת חלק במפעל הקמה, עייפות מפוליטיקה, הרצון לקדם את ההתיישבות בנגב; צעד דרמטי אחרון לסחוף המונים לנגב; וגעגועיו לתקופת עבודתו בחווה בסג'רה בצעירותו.[1]
פולה רעייתו הפתיעה את בן-גוריון – הוא חשב שתישאר בביתם בתל אביב, אבל לא רק שעברה איתו לנגב והפכה את שדה בוקר לביתה, אלא שהשתלבה בחיי החברה במקום יותר מבן-גוריון.
בן-גוריון בשדה בוקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-14 בדצמבר 1953 עברו פולה ודוד בן גוריון להתגורר בשדה בוקר. הסוכנות היהודית דאגה לבנייה של שלושה צריפים שישמשו את מתחם המגורים. הצריפים היו זהים לצריפי הרכבה סקנדינביים שהוקמו באותה התקופה בכל רחבי הארץ על מנת לפתור בעיות מגורים.[2] אחד מצריפים אלה הוכשר לצרכי הזוג: שני חדרי שינה נפרדים, חדר אירוח וחדר עבודה גדול ובו ספרייה המכילה מקום לאלף ספרים. היה זה הצריף היחיד במקום שהיו בו מים זורמים וביוב, מיתקן לחימום מים, מקרר וגז. הצריף מוקם במרכז המשק, במקום צריף קטן שעמד שם קודם. לקראת בואו של בן גוריון נבנו במקום עמדות שמירה וגדר והובאו גנרטורים. שני צריפים נוספים שימשו את עוזריו של בן-גוריון, את השומרים ששמרו עליו ואת האורחים הרבים.[3]
בן-גוריון עבד 4 שעות ביום וביקש להקדיש את שאר זמנו לקריאה וכתיבה. הוא עבד בתחילה בשדה אך האבטחה של ראש ממשה לשעבר היתה מורכבת מדי. אחר כך עבד בדיר ובתחנה המטאורולוגית במקום. לאחר התקף של כאבי גב, התרכז בעבודות קלות.
בתקופה הראשונה לחייו בשדה בוקר לא נשא בן גוריון תפקיד רשמי אבל הוא הרבה לנסוע ברחבי הארץ ולפגוש אנשים. במפגשים רבים קרא לנוער להירתם למשימות הלאומיות של התקופה: קליטת עליה והתיישבות, בעיקר בנגב. בנוסף כתב ופרסם מאמרים, בעיקר על חשיבות הנגב למדינה ולחברה בישראל.[4] רבים ורבות המשיכו לפנות אליו בכתב בשאלות, טענות ובקשות עזרה, עם חלק מהכותבים והכותבות ניהל התכתבות ואף התכתבות ענפה.
החזרה לראשות הממשלה והפרישה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1955 שב בן-גוריון לכהן כשר ביטחון ולאחר מספר חודשים נבחר שוב כראש ממשלה ושימש בתפקיד זה עד 1963. בכל התקופה בן-גוריון אמנם התגורר בשדה בוקר אך בילה את רוב זמנו בביתו שבתל אביב. רק בשנת 1963 לאחר שפרש מתפקידיו בממשלה הוא עבר לגור כדרך קבע בקיבוץ.
בשנת 1968 נפטרה פולה ובן-גוריון נותר לבדו בצריף. הוא חי בקיבוץ עד פטירתו בשנת 1973.
הקמת המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני מותו כתב בן-גוריון בצוואתו:
"ברצוני שביתי בתל-אביב, והספריה והרכוש המצויים בו, למעט חפצים וכלים אישיים, ישמשו כספריה וכמכון למחקר תולדות הקמת-המדינה ומלחמת השחרור. כן בקשתי כי מקום מגורי בשדה בוקר והספריה הנמצאת במקום, יישמרו וישמשו לאותן המטרות."
שנה לאחר מותו נחנך הצריף כמוזיאון בנוכחות נשיא המדינה, ראש הממשלה ורבים אחרים.
חוק דוד בן-גוריון, התשל"ז 1976, קיבע את הפיכת הצריף למוזיאון וקבע כי יוקם מכון למורשת בן-גוריון והוא:
"יהיה בשדה בוקר ויכיל את הצריף ששימש למגוריו של דוד בן-גוריון בקיבוץ שדה בוקר ואת ספרייתו במקום שהייתה בעת פטירתו."
— חוק בן-גוריון
מתחם צריף בן-גוריון היום:[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצריף נשמר קרוב ככל האפשר למצבו עם מותו של בן-גוריון בסוף שנת 1973. הוא כולל ספרייה מרשימה וכן תמונות וחפצים נוספים שהוצגו בבית עוד בחייהם של בני הזוג. מלב הכרות עם דוד ופולה בן גוריון הוא מאפשר הכרות עם התרבות החומרית של ישראל בשנותיה הראשונות: הריהוט, כלי האוכל, התמונות על הקירות – כולם מצביעים על סגנון ישראלי משנות החמישים והששים.
במשך הזמן צורפו לצריף המגורים מבנים נוספים והיום שוכן במקום מתחם מוזיאלי מגוון:
- רחבות הסבר בכניסה למתחם בהן ניתן להכיר את סיפור חייו של בן-גוריון באמצעות סרט אנימציה קצר – "בן-גוריון מארח". הסרט מבוסס על תמונות מחייו של בן-גוריון והטקסט כולו לקוח מדברי בן-גוריון בכתב ובעל פה.
- בית הגבס, המבנה הראשון בישוב, ובו תצוגה שממחישה את סיפורה של ההתיישבות בשדה בוקר מראשיתה ועד היום, את סיפור השתלבותו של בן גוריון בישוב ואת חזון הנגב שלו.
- תצוגת "בן-גוריון במבחן הזמן", ובה שולחנות פעילות אינטראקטיביים. ניתן לבחור באחד משלושה נושאים: הנגב, יחסי צבא חברה ותפקידו החברתי של הנוער. בכל אחד מנושאים אלה מועלות דילמות היסטוריות ועכשוויות, ומובאים נתונים סטטיסטיים ועמדות שונות. מלבד השולחנות, נמצאים בתצוגה זו גם מוצגים הקשורים לנושאים אלה – מזכרות, מכתבים וקריקטורות.
- "איזהו מנהיג" - תצוגה שבמרכזה סרט שעוסק חמש נקודות הכרעה חשובות במנהיגותו של בן-גוריון. הסרט מבוסס על תיעוד היסטורי בזיכרונותיו של בן-גוריון, ביומניו ובמסמכים בני הזמן. מלבד הסרט, מוצגים בצריף זה פריטים נוספים שקשורים לחייו האישיים ולמנהיגותו של בן-גוריון.
- שתי כיתות לימוד שבהן מוצגות תערוכות מתחלפות.
- בחצר הצריף שולחן חול להמחשת מצב הנגב היום.
- פארק חלוציות במטע הזיתים באתר הצריף שממחיש בצורה חווייתית את תפיסת החלוציות והמנהיגות של בן-גוריון. בפארק חמש תחנות שבכל אחת מהן משימה שתוכננה בהשראת אמירה חלוצית של בן-גוריון.
הצריף נגיש לדוברי עברית, ערבית ואנגלית וניתן בו תרגום לשפות נוספות.
בכל שנה מבקרים בצריף אלפי חיילים, תלמידים, מבוגרים ותיירים. בשנת 2010 שופצו הצריף והתערוכה כחלק ממיזם ציוני דרך של משרד ראש הממשלה. בשנת 2020 בעת התפרצות נגיף הקורונה בישראל היה צריף בן-גוריון לאחד מאתרי המורשת הראשונים בישראל שערכו סיורים וירטואליים באמצעות אפליקציית זום.
בינואר 2022, החלו עבודות שימור בצריף ותיעוד החפצים בו, כחלק ממיזם "ארץ חפץ" של יד בן-צבי, ובשיתוף משרד ירושלים ומורשת. במסגרת זו, מתעדים את ספרייתו של בן-גוריון בצריף, המכילה כ-5000 ספרים, שירשמו בפורטל, ויונגשו לקהל הרחב.[5]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המכון למורשת בן-גוריון
- בית בן-גוריון (תל אביב)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
אתר האינטרנט הרשמי של צריף בן-גוריון- חוק דוד בן-גוריון, תשל"ז-1976 באתר נבו
- צריף בן-גוריון באתר המכון למורשת בן-גוריון
הצריף של בן-גוריון, ריאיון עם האנשים שעבדו לצדו של בן-גוריון בשדה בוקר- מיכאל יעקובסון: בן-גוריון, ויצמן וביאליק: כך הם חיו, בבתים שהזמן עצר בהם מלכת, 29.12.15, xnet
- מצריף בן-גוריון ועד שביל ישראל: לטייל בארץ דרך המחשב, 19 במרץ 2020, ynet
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יחיעם ויץ,, 'אל הפנטזיה ובחזרה: מדוע החליט בן־גוריון לרדת לשדה־בוקר', עיונים בתקומת ישראל ,8 ,1998
- ^ ינון, ע. 2022
- ^ קציר, ט. 2022
- ^ דוד בן-גוריון, משמעות הנגב
- ^ קוריאל, אילנה (2022-01-06). "להציץ בספרים של בן גוריון עם הערות בכתב ידו: תגליות חדשות בשדה בוקר". Ynet.
.jpg)