הבראיזם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יש תמונות רלוונטיות יותר, אך בינתיים נסתפק בזו
מ הוספת קישור להוצאת בריל
שורה 7: שורה 7:
* {{תכלת|[[פניה עוז-זלצברגר]]|שורשים יהודיים של הרפובליקה המודרנית|215|13, סתיו תשס"ג, 2002}}
* {{תכלת|[[פניה עוז-זלצברגר]]|שורשים יהודיים של הרפובליקה המודרנית|215|13, סתיו תשס"ג, 2002}}
* G. Lloyd Jones,{{כ}} The Discovery of Hebrew in Tudor England: A Third Language.{{כ}} הוצאת אוניברסיטת מנצ'סטר, 1983.
* G. Lloyd Jones,{{כ}} The Discovery of Hebrew in Tudor England: A Third Language.{{כ}} הוצאת אוניברסיטת מנצ'סטר, 1983.
* Stephen G. Burnett{{כ}}, (Christian Hebraism in the Reformation Era (1500-1660.{{כ}} הוצאת בריל, 2012.
* Stephen G. Burnett{{כ}}, (Christian Hebraism in the Reformation Era (1500-1660.{{כ}} [[הוצאת בריל]], 2012.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־20:53, 3 בדצמבר 2020

פרק ל' בספר יחזקאל, מכתב-יד בודליאנה Or. 62. הטקסט הופק על ידי מלומדים נוצרים באנגליה בסביבות 1210, ולעברית נלווים תרגום ופרשנות בלטינית.

הבראיזם (Hebraism) הוא ענף במדעי היהדות, המתמקד בעניין שגילו מלומדים נוצרים במאות ה-16 וה-17, בעיקר בגרמניה, איטליה ואנגליה, בתרבות היהודית והשפה העברית ובהשפעות שלה על התרבות והדת הנוצרית. ההבראיזם של תקופת הרנסאנס עסק בעיקר בהשפעות של המחשבה התלמודית ושל הקבלה על עולם המושגים הנוצרי. לצד החשיבות הנוצרית של העיסוק בשפה העברית, עמדה גם חשיבותה כחלק מן העניין המדעי המחודש בחקר השפות והתרבויות הקלאסיות מן התקופה העתיקה. בכך נקשר חקר העברית עם חקר היוונית והלטינית. עם המעבר (סביב המאה ה-18) מכתיבה מדעית בשפות הקלאסיות אל שפות אירופאיות עכשוויות, דעך בהדרגה העיסוק המדעי המחודש בשפות הקלאסיות, ובכלל זה דעך גם העיסוק בחקר העברית וכתביה.

ההבראיזם המאוחר הוא זרם חקר השפה העברית ומדעי היהדות שהתעורר אצל מלומדים פרוטסטנטים בגרמניה בראשית המאה ה-19. זרם זה ייסד את מחקר מדעי היהדות המודרני.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הבראיזם בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.