פניה עוז-זלצברגר

פניה עוז-זלצברגר
	פניה עוז-זלצברגר
לידה	28 באוקטובר 1960 (בת 64); חולדה, ישראל
שם לידה	פניה עוז
ענף מדעי	ספרות, היסטוריוגרפיה, פרופסור אמריטוס
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב; אוניברסיטת אוקספורד ;
מנחה לדוקטורט	ג'ון רוברטסון
מוסדות	אוניברסיטת חיפה
בן או בת זוג	עלי זלצברגר

פָנְיָה עוז-זלצברגר (נולדה ב-28 באוקטובר 1960) היא סופרת והיסטוריונית ישראלית, פרופסור אמריטה בפקולטה למשפטים ובמכון ללימודי גרמניה ואירופה באוניברסיטת חיפה.

ביוגרפיה

עוז-זלצברגר נולדה בקבוצת חולדה, בת בכורה לסופר עמוס עוז ולנילי. אחות לסופרת הילדים גליה עוז ולמשורר דניאל עוז. עוז למדה בבית הספר היסודי בחולדה ובתיכון מקיף ע"ש ברנר בקיבוץ גבעת ברנר. שירתה בשנים 1980–1982 כקצינה בצה"ל בחיל המודיעין. בעלת תואר ראשון בהצטיינות בפילוסופיה ובהיסטוריה (1985) ותואר שני בהצטיינות יתרה בהיסטוריה (1987), שניהם מאוניברסיטת תל אביב. את עבודת הדוקטורט שלה (1991), שעסקה במחשבת הנאורות בסקוטלנד ובגרמניה, כתבה עוז-זלצברגר באוניברסיטת אוקספורד, בהנחייתו של ההיסטוריון ג'ון רוברטסון.

עוז-זלצברגר פרסמה ספרים ומאמרים אקדמיים בנושאים מגוונים, ובהם היסטוריה, פוליטיקה ואקטואליה. כמו כן פרסמה מאמרי דעה רבים, בין השאר בעיתונים "אינטרנשיונל הרלד טריביון", "ניוזוויק", "וול סטריט ג'ורנל" ו"פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג". הייתה חברת המועצה הציבורית של המכון הישראלי לדמוקרטיה וכיום מכהנת, בין השאר, כחברת המועצה המייעצת של פורום העתיד ישראל-גרמניה ושל המכון הבינלאומי ללימודי ישראל.

יחד עם אביה, עמוס עוז, השתתפה בכנס ייסוד תנועת השמאל "התנועה החדשה" שקמה בשנת 2008 לקראת הבחירות לכנסת ה-18^[1]. עם זאת, פניה סבורה ש"תנועת השחרור הלאומית הפלסטינית היא אחת התנועות הרצחניות והבלתי מועילות ביותר בתולדות תנועות השחרור הלאומיות" וכי מנהיגיה "בגדו באינטרס של עמם"^[2].

עוז-זלצברגר נשואה לפרופסור למשפטים עלי זלצברגר. לזוג שני בנים והם מתגוררים בזכרון יעקב.

קריירה אקדמית

פרופ' עוז-זלצברגר מלמדת בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שם כיהנה מאז שנת 2003 כראש פורום פוזן לחקר מחשבה פוליטית. עוז-זלצברגר לימדה במוסדות נוספים בעולם, בין השאר באוניברסיטת פרינסטון שבארצות הברית כפרופסור אורח להוראה מצטיינת (2010-2009). עמדה בראש הקתדרה ע"ש לאון ליברמן ללימודי ישראל המודרנית באוניברסיטת מונש שבאוסטרליה (2007–2012).

תחומי מחקריה מקיפים את תולדות המחשבה הפוליטית, בדגש על העת החדשה המוקדמת באירופה. רבות מעבודותיה עוסקות בתולדות הנאורות - בעיקר בסקוטלנד ובגרמניה, ובהיבטים כלל-אירופיים תוך בחינת תרגומים ומעברים של רעיונות בין תרבויות.

בספר יהודים ומילים חקרה עוז-זלצברגר את המקורות העבריים העתיקים של רעיונות פוליטיים אירופיים בראשית הזמן המודרני, ואת הקשר בינם לעליית הרפובליקניזם והליברליזם של הזמן החדש. במסגרת מחקר זה טבעה עוז-זלצברגר את המונח הבראיזם פוליטי.

בשנת 1999 זכתה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של עיתון "הארץ" על הסיפור "השריטה". בשנת 2001 יצא לאור בעברית בהוצאת כתר ספרה "ישראלים, ברלין" (פורסם גם בגרמנית, באותה שנה, בהוצאת זורקאמפ). בנובמבר 2012 התפרסם בבית ההוצאה של אוניברסיטת ייל ספרם של עמוס עוז ופניה עוז-זלצברגר, Jews and Words, מסה על ההיסטוריה היהודית מנקודת ראות אישית וחילונית של אב ובתו, סופר והיסטוריונית. הספר נכתב באנגלית ויצא לאור גם בעברית (בהוצאת כתר בשנת 2014) ובשפות אחרות.

באוגוסט 2016 נבחרה לכהן כמנהלת מכון פיידיאה^[3], מוסד ללימודי יהדות בסטוקהולם, שוודיה.

בתחילת אוקטובר 2020 יצאה לפנסיה מוקדמת, וכיום היא פרופסור אמריטה באוניברסיטת חיפה^[4].

פרסומים

ספרים שכתבה

ישראלים, ברלין, הוצאת כתר, 2001
יהודים ומילים, הוצאת כתר, 2014 (יחד עם עמוס עוז)

Translating the Enlightenment: Scottish Civic Discourse in Eighteenth-Century Germany, Oxford: Clarendon Press, 1995
Jews and Words (Co-Authored with Amos Oz), Yale University Press, 2012.

Translated into- German, Italian, Portuguese, Hebrew, Croatian, Czech, Dutch, French, Greek, Polish, Romanian and Spanish.

ספרים שערכה

(ed.) Adam Ferguson, An Essay on the History of Civil Society (Cambridge University Press, 1995)
(ed.) with Eveline Goodman-Thau, Das jüdische Erbe Europas (Philo, 2005)
(ed.) with Gordon Schochet and Meirav Jones, Political Hebraism: Judaic Sources in Early Modern Political Thought (Shalem, 2008)
(ed.) with Thomas Maissen, The Liberal-Republican Quandary in Israel, Europe, and the United States: Early Modern Political Thought Meets Current Affairs (Academic Studies Press, 2012)
(ed.) with Yedidia Stern, The Israeli Nation - State: Political, Constitutional and Cultural Challenges (Academic Studies Press, 2014)

סיפור קצר

השריטה, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2014

קישורים חיצוניים

דף הבית פרופ' פניה עוז-זלצברגר, באתר אוניברסיטת חיפה
דף הבית פרופ' פניה עוז-זלצברגר, באתר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה

פניה עוז-זלצברגר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
יגאל אבידן, יותר מדי סמלים - על הספר "ישראלים, ברלין", ארץ אחרת 31 באוקטובר 2001
פרופ' פניה עוז-זלצברגר בריאיון עם אילנה דיין - גלי צה"ל, 2011
אריאל שנבל, ‏הבשורה על פי פניה, בעיתון מקור ראשון, 25 במרץ 2019
כרמית ספיר ויץ, ‏קופסה שחורה: בתו של עמוס עוז מדברת על החיים בלעדיו והחשש למדינה, באתר מעריב אונליין, 9 במאי 2019

הרצאות וראיונות בווידאו

פרופ' פניה עוז-זלצברגר בריאיון עם קובי מידן בתוכנית חוצה ישראל - חינוכית 23, 2012
פרופ' פניה עוז-זלצברגר, המודל המקראי ותפקידו בהיסטוריה, 23 בנובמבר 2014.
פרופ' פניה עוז-זלצברגר, "נפשות מישראל ונפשות בכלל", 7 בדצמבר 2014.
פניה עוז-זלצברגר, סרטון בסדרה "חשופים" בערוץ YouTube של אוניברסיטת חיפה, 19 במרץ 2015
פרופ' פניה עוז-זלצברגר בכנס 'דמוקרטיה במבחן - עשור להתנתקות' - יולי 2015
פרופ' פניה עוז-זלצברגר בתוכנית 'מקבלים שבת עם דב אלבוים'- פרשת "דברים", 12 באוגוסט 2016.

הערות שוליים

^ עפרי אילני, אורון: החלל בחברה הישראלית גדול מכדי שמרצ תמלאו לבדה, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2008
^ יואב שורק, ‏"הנוסחה להרחקת השלום", השילוח, גליון 14, אפריל 2019
^ אתר האינטרנט של מכון פיידיאה
^ ציוץ של פניה עוז-זלצברגר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 20 באוקטובר 2020

[1] עפרי אילני, אורון: החלל בחברה הישראלית גדול מכדי שמרצ תמלאו לבדה, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2008

[2] יואב שורק, ‏"הנוסחה להרחקת השלום", השילוח, גליון 14, אפריל 2019

[3] אתר האינטרנט של מכון פיידיאה

[4] ציוץ של פניה עוז-זלצברגר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 20 באוקטובר 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: פניה עוז-זלצברגר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פניה עוז-זלצברגר