פניה עוז-זלצברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרופסור פניה עוז-זלצברגר

פניה עוז-זלצברגר (נולדה ב-28 באוקטובר 1960), היא סופרת והיסטוריונית ישראלית, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים ובמכון ללימודי גרמניה ואירופה באוניברסיטת חיפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוז-זלצברגר נולדה בקבוצת חולדה, בת בכורה לסופר עמוס עוז ואשתו נילי. סופרת הילדים גליה עוז היא אחותה. עוז למדה בבית הספר היסודי בחולדה ובתיכון מקיף ע"ש ברנר בקיבוץ גבעת ברנר. שירתה בשנים 1980-1982 כקצינה בצה"ל בחיל המודיעין. בעלת תואר ראשון בהצטיינות בפילוסופיה ובהיסטוריה (1985) ותואר שני בהצטיינות יתרה בהיסטוריה (1987), שניהם מאוניברסיטת תל אביב. את עבודת הדוקטורט שלה (1991), שעסקה במחשבת הנאורות בסקוטלנד ובגרמניה, כתבה עוז-זלצברגר באוניברסיטת אוקספורד, בהנחייתם של ההיסטוריון ג'ון רוברטסון והפילוסוף ישעיהו ברלין. עוז-זלצברגר פרסמה ספרים ומאמרים אקדמיים בנושאים מגוונים, ובהם היסטוריה, פוליטיקה ואקטואליה. כמו כן פרסמה מאמרי דעה רבים, בין השאר בעיתונים אינטרנשיונל הרלד טריביון, ניוזוויק, וול סטריט ג'ורנל ופרנקפורטר אלגמיינה צייטונג. הייתה חברת המועצה הציבורית של המכון הישראלי לדמוקרטיה וכיום מכהנת, בין השאר, כחברת המועצה המייעצת של פורום העתיד ישראל-גרמניה ושל המכון הבינלאומי ללימודי ישראל.

יחד עם אביה, עמוס עוז, השתתפה בכנס ייסוד תנועת השמאל "התנועה החדשה" שקמה בשנת 2008 לקראת הבחירות לכנסת ה-18.[1]

עוז-זלצברגר נשואה לפרופסור עלי זלצברגר. לזוג שני בנים.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוז-זלצברגר מלמדת בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שם היא מכהנת מאז שנת 2003 כראש פורום פוזן לחקר מחשבה פוליטית. עוז-זלצברגר לימדה במוסדות נוספים בעולם, בין השאר באוניברסיטת פרינסטון שבארצות הברית כפרופסור אורח להוראה מצטיינת (2010-2009). עמדה בראש הקתדרה ע"ש לאון ליברמן ללימודי ישראל המודרנית באוניברסיטת מונש שבאוסטרליה (2007-2012). תחומי מחקריה של עוז-זלצברגר מקיפים את תולדות המחשבה הפוליטית, בדגש על העת החדשה המוקדמת באירופה. רבות מעבודותיה עוסקות בתולדות הנאורות - בעיקר בסקוטלנד ובגרמניה, ובהיבטים כלל-אירופיים תוך בחינת תרגומים ומעברים של רעיונות בין תרבויות. בשנים האחרונות חוקרת עוז-זלצברגר את המקורות העבריים העתיקים של רעיונות פוליטיים אירופיים בראשית הזמן המודרני, ואת הקשר בינם לעליית הרפובליקניזם והליברליזם של הזמן החדש.

בשנת 1999 זכתה עוז-זלצברגר במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של עיתון "הארץ" על הסיפור "השריטה". בשנת 2001 יצא לאור בעברית בהוצאת כתר ספרה ישראלים, ברלין (פורסם גם בגרמנית, באותה שנה, בהוצאת זורקאמפ). בנובמבר 2012 התפרסם בבית ההוצאה של אוניברסיטת ייל ספרם של עמוס עוז ופניה עוז-זלצברגר, Jews and Words, מסה על ההיסטוריה היהודית מנקודת ראות אישית וחילונית של אב ובתו, סופר והיסטוריונית. הספר נכתב באנגלית ויצא לאור גם בעברית (בהוצאת כתר בשנת 2014) ובשפות אחרות.

באוגוסט 2016, נבחרה עוז-זלצברגר לכהן כמנהלת מכון פיידיאה, מוסד ללימודי יהדות בסטוקהולם, שבדיה.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Translating the Enlightenment: Scottish Civic Discourse in Eighteenth-Century Germany, Oxford: Clarendon Press, 1995
  • Jews and Words (Co-Authored with Amos Oz), Yale University Press, 2012.

Translated into- German, Italian, Portuguese, Hebrew, Croatian, Czech, Dutch, French, Greek, Polish, Romanian and Spanish.

ספרים שערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (ed.) Adam Ferguson, An Essay on the History of Civil Society (Cambridge University Press, 1995)
  • (ed.) with Eveline Goodman-Thau, Das jüdische Erbe Europas (Philo, 2005)
  • (ed.) with Gordon Schochet and Meirav Jones, Political Hebraism: Judaic Sources in Early Modern Political Thought (Shalem, 2008)
  • (ed.) with Thomas Maissen, The Liberal-Republican Quandary in Israel, Europe, and the United States: Early Modern Political Thought Meets Current Affairs (Academic Studies Press, 2012)
  • (ed.) with Yedidia Stern, The Israeli Nation - State: Political, Constitutional and Cultural Challenges (Academic Studies Press, 2014)

סיפור קצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרמניה במאה השמונה-עשרה: תודעה פוליטית ו"שורשי הרע", אלפיים: כתב-עת בינתחומי לעיון, הגות וספרות 1990
  • מן המאהב הנואש אל הכלכלן המדיני: המצאת הסנטימנט במאה השמונה עשרה, זמנים 1997
  • ישעיה ברלין 1909-1997: in memoriam, זמנים 1997
  • המסורת הגרמנית של בית-המשפט העליון בישראל עם עלי זלצברגר, עיוני משפט 1998
  • גרמניותו הנסתרת של בית המשפט העליון בישראל עם עלי זלצברגר, משפט והיסטוריה (קבץ): מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל 1999
  • הדמוקרטיה הליברלית: מבט היסטורי אל עניין לא פשוט, תרבות דמוקרטית 1999
  • הופעת האוניברסיטה המודרנית בגרמניה במאה הי"ח, חינוך והיסטוריה (קובץ בעריכת רבקה פלדחי ועמנואל אטקס) 1999
  • בין רפובליקת המלומדים למגדל בבל - על מעברם של רעיונות בין תרבויות אירופיות בעידן הנאורות, היסטוריה 2000
  • גן מלבלב בגיא ההריגה: מדוע קרסו האידאולוגיות הגדולות של המאה העשרים, פנים 2000
  • מאמר ביקורת, ציון 2001
  • אירופה מזווית ישראלית, מקרוב: כתב-עת לספרות ולתרבות 2002
  • שורשים יהודיים של הרפובליקה המודרנית, תכלת 2002
  • הגיע הזמן לחזור לאירופה, אופקים חדשים 2003
  • בועת המועקה בגרון הישראלי, אופקים חדשים 2003
  • עוד מבעבע בינינו חומר חי, ארץ אחרת 2003
  • ג'ון רולס על צדק ושוויון, משפט וממשל 2004
  • המאה השמונה עשרה: מאה עם סוף, סופי מאות, קיצם של עידנים, ירושלים 2005
  • מסורת חופש הביטוי בישראל עם עלי זלצברגר, שקט, מדברים! 2006
  • אמת ראשונה, ושנייה, ושלישית: הנצנוץ הגליציאנרי של עגנון המפרה את עוז מאמר ביקורת, כיוונים חדשים 2007
  • הרצל הלא ישראלי, הרצל אז והיום: יהודי ישן- אדם חדש (קובץ בעריכת אבי שגיא וידידיה צ' שטרן) מכון הרטמן 2008
  • גם החלומות גם הטעויות, כיוונים חדשים 2008
  • משה מנדלסון מאמר ביקורת, ציון 2008
  • על משפט ועל משפח: קווים לדמותו של האי-צדק, צדק שלי, צדק שלך (קבץ): מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל 2010
  • ההיסטוריה וההיסטוריונים אצל א"ב יהושע מבטים מצטלבים; עיונים ביצירת א"ב יהושע (עורכים: אמיר בנבג’י, ניצה בן-דב וזיוה שמיר) הקיבוץ המאוחד 2010 ‬
  • ישראל כמדינה לאומית וליברלית עם רות גביזון, משפט ועסקים 2012
  • התנ"ך כמקור פוליטי במאה השבע עשרה- יסודותיו ההבראיסטים של שיח הזכויות המודרני, היסטוריה 2014
  • Republicanism and Commerce in Eighteenth-Century Scotland and Germany, Republicanism: A Shared European Heritage (Quentin Skinner and Martin van Gelderen eds., Cambridge University Press, 2002)
  • Europe, Rivers, and Trams: Reflections of an Ex-European, Reflections on Europe. Defining a Political Order in Time and Space, (Hans-Åke Persson and Bo Stråth eds., PIE-Peter Lang, 2007)
  • The New History of Political Thought, New Times: Studies in Modern Historiography (Joseph Mali ed., Open University Press, 2008)
  • Cassirer's Enlightenment and its Recent Critics: Is Reason out of Season?, The Symbolic Construction of Reality: The Legacy of Ernst Cassirer (Jeffrey Barash ed., University of Chicago Press, 2008)
  • Israelis in Berlin. Ein neues Bücherregal, Rück-Blick auf Deutschland. Ansichten hebräisch-sprachiger Autoren (Anat Feinberg  ed., Edition text+kritik, 2009)
  • Political Hebraism, Past and Present, The Liberal-Republican Quandary (Thomas Maissen and Fania Oz-Salzberger eds., Academic Studies Press, 2012)
  • Enlightenment, National Enlightenments and Translation, The Routledge Companion to Eighteenth-Century Philosophy (Aaron Garret ed., Routledge, 2014)
  • Israelis and Germany after the Second World War Is Reconciliation Possible? Can Universal Lessons Be Drawn?, Confronting Memories of World War II: European and Asian Legacies (Daniel Chirot, Gi-Wook Shin and Daniel Sneider eds., University of Washington Press, 2014)
  • Languages and Literacy, The Oxford Handbook of Early Modern European History (Hamish Scott ed., Oxford University Press, 2015)
  • Conclusion: First Cousinhood, Political Unease, and the Limits of Comparison, Australia and Israel: A Diasporic, Cultural and Political Relationship (Shahar Burla and Dashiel Lawrence eds., Sussex Academic Press, 2015)

טורי דעה בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורי דעה באנגלית בארץ ובעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצאות וראיונות בוידיאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]