לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "דיסציפלינה"

נוספו 45 בתים ,  לפני 5 חודשים
מ
קישורים פנימיים
מ (שוחזר מעריכות של 109.186.81.218 (שיחה) לעריכה האחרונה של ספסף)
מ (קישורים פנימיים)
'''דִּיסְצִיפְּלִינָה''' (ב[[אנגלית]]: '''discipline''' ב[[עברית]]: על פי [[האקדמיה ללשון העברית]]: '''תְּחוּם דַּעַת''', '''תְּחוּם חֵקֶר''') היא ענף של [[ידע]], אשר [[למידה|נלמד]] או [[מחקר|נחקר]] באורח רשמי במערכת החינוךה[[חינוך]] או ב[[אקדמיה]], בו [[מקצוע|בעלי מקצוע]] [[מתמחה|מתמחים]] ובבסיסו עומדת שיטה מוסכמת.
 
'''דיסציפלינה אקדמית''' היא תחום-דעת שבו מבוצע מחקר אקדמי, בדרך כלל ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]]. הדיסציפלינה מוגדרת בדרך כלל על ידי [[כתב עת מדעי|כתבי-עת אקדמיים]] ו[[אגודה מקצועית|אגודות מקצועיות]], היוצרים [[שיח (מדעי החברה)|שיח]] פנימי של התחום.
 
==ביקורת על התבססות מערכות החינוך על תחומי הדעת==
רבים מהחוקרים מבקרים את ההתבססות הבלעדית ב[[תוכנית לימודים|תוכניות הלימודים]] של רוב מערכות החינוך על תחומי דעת. ביקורת זו נובעת מהעבודה כי כמות תחומי הדעת הקיימים היום בעולם הוא גדול מאוד, עובדה המחייבת מחנכים לבחור את תחומי הדעת בהם הם רוצים להתמקד. נכון לשנת 2008 הכיר [[משרד החינוך]] רשמית ב-998 מקצועות אותן אפשר ללמד בבתי הספר. ביקורת נוספת נשמעת על החלוקה לתחומי דעת היא העובדה כי תחומי הדעת מתחדשים חדשות לבקרים ואין אפשרות להדביק את קצב ההתרבות שלהם.{{הערה|תכנון לימודים, הוראה והערכה. שרה גורי רוזנבליט. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה עמ' 70}}
 
===פתרונות חליפיים===
*מבנה הדעת - [[ג'רום ברונר]] הגה את השימוש במונח "מבנה דעת" המכוון לכך שבכל מקצוע (תחום דעת) קיים מבנה בסיסי בו מושגי יסוד חשובים אותם חשוב ללמד. לטענת ברונה ברגע שנלמד הבסיס כדפוס של מבנה דעת בגיל צעיר, חזרה עליו ופיתוחו בגילאים מאוחרים יותר נותנים סיכוי גדול יותר להבנת המקצוע, כמו שמתמטיקה הנלמדת בתיכוןב[[בית ספר תיכון|תיכון]] בנויה על הבסיס הנלמד בכיתהב[[כיתה א']] כך יש למצוא את "מבנה הדעת" בכל מקצוע{{הערה|משה זילברשטיין ומרים בן-פרץ. תהליך הפיתוח של תכנית לימודים. עיונים בחינוך (1979) עמודים 69-96}}
*המבנה הסובטנטיבי והסינטקטי - ג'וזף שוואב מחלק את תחומי הדעת לשני מבנים: '''מבנה סובסטנטיבי''' מורכב ביסודו מרעיונות והשקפות שמאמץ חוקר בבואו לחקור תחום דעת מסוים. למשל בחקר ההיסטוריה יש חוקרים הנותנים לכלכלת התקופה משקל רב יותר ולעומתם כאלו המחשיבים דווקא את הפן הדתי כמשפיע המרכזי על אותה תקופה. כאשר התלמיד יבין את ההבדלים במבנה הסובסטנטיבי הוא יבין את המקצוע יותר טוב. בנוסף יש בתחומי הדעת את '''המבנה הסינטקטי''' המורכב משיטות המחקר והכלים לגילוי הידע וארגונו. למשל דרכי החקר במקצוע המתמטיקה שונה מדרכי החקר של הפיזיקהה[[פיזיקה]] ששונה מהותית מדרכי החקר של תחום הדעת היסטוריה.
 
==ראו גם==
1,017

עריכות