בית הסוהר אופק – הבדלי גרסאות

בית הסוהר אופק
	אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג	בית סוהר, בית כלא לבני נוער
מדינה	ישראל
מפעיל	שירות בתי הסוהר
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–2001
תאריך פתיחה רשמי	2001
קואורדינטות	32°14′31″N 34°53′10″E / 32.241807740438°N 34.886024727525°E
	אתר רשמי

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:07, 9 באוגוסט 2021

שגיאות פרמטריות בתבנית:מבנה
פרמטרים ריקים [ ראש הנציגות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בית הסוהר אופק הוא כלא ובית מעצר בישראל לבני נוער עד גיל 21.

היסטוריה

בתחילה היה "אופק" אגף לנוער בכלא השרון ובשנת 2001 הפך לכלא עצמאי. כלא אופק עבר בשנת 2003 למבנה חדש באותו מתחם שאמור לענות על צרכיה המיוחדים של אוכלוסייתו ולהכיל עד 240 אסירים. הכלא נוסד על ידי ד"ר אילי גולדברג (דוקטור בקרימינולוגיה). מפקד הכלא הוא סגן גונדר שי פרנסה.

על פי דו"ח ועדת פלמור, ב-2016 18.5% מהקטינים הכלואים במתקן היו בני העדה האתיופית.^[1] ב-2019 נתון זה ירד ל-7% (חמישה אסירים בלבד) ומספר האסירים בכלא פחת מ-150 אסירים ל-70 אסירים בלבד.^[2]

מעצר וחקירות קטינים

על פי החוק בישראל אסור לחקור ילד שטרם הגיע לגיל 14 בתחנת משטרה. בהתעורר הצורך בחקירה כזאת, יגיע חוקר נוער לסביבת הילד כדי לחקרו והוא לא יכלא גם אם יוכח שהוא אשם.

נער בגיל 13 ומעלה יילקח לתחנת המשטרה וייחקר שם על ידי חוקר נוער. אפשר לעצור נערים בגילאים 13-14 למשך 12 שעות ונערים בגילאים 15-17 למשך 24 שעות. אפשר להאריך את המעצר לתקופה זהה נוספת, באישור השוטר הממונה על תחנת המשטרה. ישנה גם אפשרות להארכת מעצר לזמן מוגבל בהחלטת בית משפט.

פעילות בכלא אופק

בתקופת הכליאה בכלא אופק לומדים הנערים בבית ספר הנמצא במרכז החינוך של בית הסוהר כחלק מחוק חינוך חובה לקטינים, הנערים לומדים 8-10 שעות ביום בכיתת לימוד. בשעות הפנאי הנערים משתתפים בפעילויות חינוך חברתי קהילתי ובקבוצות טיפוליות כחלק מתוכנית השיקום שלהם. באופק מתקיימים אימוני כדורגל, פעילות תנועת נוער (של הצופים), טיפול בעזרת בעלי חיים בפינת החי של בית הסוהר, פרויקט צהלה- זהו מיזם התנדבותי המהווה כלי שיקומי, מופעל על ידי עמותת "צהלה" ובשיתוף סגל בית הסוהר, הרעיון הוא לגייס את הנערים לשיקום וכן לייצר מעבר יישיר מבית הסוהר לאזרחות ולרבות גיוסם לצבא.

באופק קיים גם מרכז קשב הנותן מענה לנערים עם הפרעת קשב וריכוז ומכוון אותם להצלחה בלימודים ונותן להם כלים להתמודדויות שונות כגון תקשורת בינאישית, כישורי חיים ועוד^[3].

לרשות הנערים קיימת קנטינה בה הם יכולים לרכוש מזון מעבר למזון המסופק על ידי הנהלת הכלא. הנערים הכלואים מקבלים דמי כיס חודשיים לצורך קניות בקנטינה, בהתאם לגילם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הסוהר אופק בוויקישיתוף

בית סוהר אופק, באתר שירות בתי הסוהר
שבט אופק של תנועת הצופים, באתר הצופים
איתן בקרמן, סדנת קואוצ'ינג מסוג שונה במקצת, באתר הארץ, 13/08/09
חגית רון רבינוביץ', הצצה נדירה אל כלא אופק, באתר ישראל היום, 24 במאי 2013
עומרי אפרים, נערים מאחורי הסורגים: "מנסה לנתק את הרגש כי אחרת אני נחנק מבפנים", באתר ynet, 28 באוגוסט 2016
"70% חזרה לכלא": הנערים ב"אופק" רוצים סיכוי להשתלב בחברה, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 17 בפברואר 2018

הערות שוליים

^ שחורות - מסע אל תוך שכונות הגטו האתיופיות עם צעירי הקהילה, דקה 3:00, 4 ביולי 2018
^ אלון, אמיר (2019-12-02). ""זה בי"ס לעבריינות": מספר הנערים הכלואים פחת בחצי". Ynet. נבדק ב-2019-02-13.
^ הדר גיל-עד, הזדמנות אחרונה לשינוי - דווקא בכלא אופק: "המקום הכי לא צפוי", באתר ynet, 29 באוגוסט 2018

[1] שחורות - מסע אל תוך שכונות הגטו האתיופיות עם צעירי הקהילה, דקה 3:00, 4 ביולי 2018

[2] אלון, אמיר (2019-12-02). ""זה בי"ס לעבריינות": מספר הנערים הכלואים פחת בחצי". Ynet. נבדק ב-2019-02-13.

[3] הדר גיל-עד, הזדמנות אחרונה לשינוי - דווקא בכלא אופק: "המקום הכי לא צפוי", באתר ynet, 29 באוגוסט 2018

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 ==היסטוריה==
-בתחילה היה "אופק" אגף לנוער ב[[כלא השרון]] ובשנת 2001 הפך לכלא עצמאי. כלא אופק עבר בשנת 2003 למבנה חדש באותו מתחם שאמור לענות על צרכיה המיוחדים של אוכלוסייתו ולהכיל עד 240 אסירים. הכלא נוסד על ידי גנ"מ ד"ר אילי גולדברג ז"ל (דוקטור ב[[קרימינולוגיה]]). מפקד הכלא הוא סגן גונדר שי פרנסה.
+בתחילה היה "אופק" אגף לנוער ב[[כלא השרון]] ובשנת 2001 הפך לכלא עצמאי. כלא אופק עבר בשנת 2003 למבנה חדש באותו מתחם שאמור לענות על צרכיה המיוחדים של אוכלוסייתו ולהכיל עד 240 אסירים. הכלא נוסד על ידי ד"ר אילי גולדברג (דוקטור ב[[קרימינולוגיה]]). מפקד הכלא הוא סגן גונדר שי פרנסה.
 על פי דו"ח ועדת פלמור, ב-2016  18.5% מהקטינים הכלואים במתקן היו בני [[העדה האתיופית]].{{הערה|[https://youtu.be/lsBojoP1L28?t=179 שחורות - מסע אל תוך שכונות הגטו האתיופיות עם צעירי הקהילה], דקה 3:00, 4 ביולי 2018}} ב-2019 נתון זה ירד ל-7% (חמישה אסירים בלבד) ומספר האסירים בכלא פחת מ-150 אסירים ל-70 אסירים בלבד.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5462469,00.html#autoplay|title="זה בי"ס לעבריינות": מספר הנערים הכלואים פחת בחצי|last=אלון|first=אמיר|date=2019-12-02|newspaper=Ynet|access-date=2019-02-13}}}}