קרימינולוגיה
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
במדעי החברה, קְרִימִינוֹלוֹגְיָה (בעברית: חֵקֶר פְּשִׁיעָה;[1] באנגלית: Criminology; מלטינית: crīmen – האשמה; מיוונית: λογία – תורה) הוא תחום ידע תאורטי, מחקרי ובין תחומי, שעניינו חקר הסטייה החברתית וההתנהגות הפלילית, סיבותיהן ומאפייניהן, ויחסי הגומלין ביניהן ובין שורת משתנים, המשפיעים על הקרימינולוגיה כתחום דעת, בהם משתנים ביולוגיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים ומשפטיים. האדם העוסק בקרימינולוגיה נקרא קרימינולוג, אם כי חקר הסטייה והעיסוק בה נעשה במשך השנים גם על ידי סוציולוגים, משפטנים ופסיכולוגים.
באופן טבעי, חקר הסטייה, הגדרותיה ומאפייניה הם יחסיים לחברה ולתרבות. כך, בעוד כי בחברות מערביות (ואף בינן ובין עצמן) מוגדרות ומוסכמות נורמות מסוימות כ"נורמליות" לעומת אחרות "אבנורמליות", הרי שההגדרה בחברות שבטיות להתנהגויות אלה היא שונה בתכלית.
שיטות מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]  |
ראו גם – סטטיסטיקה פלילית |
מחקר קרימינולוגי יכול להסתמך על שיטת מחקר אחת או יותר:[2]
- סטטיסטיקה תיאורית: תיאור נתוני פשיעה כמו שיעורי פשיעה או דפוסי קורבנות, על סמך סקרים או מקורות רשמיים (משטרה, בתי כלא).
- מחקר איכותני: ראיונות עומק, תצפיות משתתפות וניתוח טקסטים שמטרתם להבין את המשמעויות, המניעים והחוויות של עבריינים, קורבנות וגורמים במערכת המשפט.
- מחקר כמותני: ניתוח סטטיסטי (למשל, רגרסיה) לזיהוי קשרים מתאמיים בין מנבאים לבין מנובאים
- מחקר אורך(אנ'): מעקב אחר דפוסי התנהגות לאורך זמן לבדיקת שינויים בהתנהגות פלילית.
- מחקר השוואתי: השוואת דפוסי פשיעה או מערכות משפט.
- מחקר ניסויי: עריכת ניסויים מבוקרים (למשל, בדיקת יעילותן של תוכניות מניעה).
תאוריות קרימינולוגיות מרכזיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסכולות תאורטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין האסכולות ותחומי הדעת המרכזיים, בתאוריה ובמחקר, אשר אפיינו את הקרימינולוגיה לאורך השנים, ניתן למנות מספר תאוריות מרכזיות:
- האסכולה הקלאסית והנאו-קלאסית – גישה זו עוסקת בעיקר בתגובה לפשע ובשאלות של ענישה, כיצד להרתיע עבריינים, איזה עונש הוא היעיל והצודק ביותר. לפי התאוריה הזו, אדם עובר עבירה משום שהחליט שהוא מבצע את העבירה. כל התנהגות של אדם היא רציונלית ונעשית מתוך בחירה.
- האסכולה הפוזיטיבית – לא הסכימה לתפיסת האדם כפי שהוגדרה בגישה הקלאסית ולכן הפוזיטיביסטיים טענו שהתנהגות אנושית אינה נובעת מבחירה חופשית אלא נגרמת מתוך גורמים ביולוגיים, פיזיולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים וגורמים נוספים; הדגש צריך להיות בגורם לפשע ויש לפתור את הבעיה לא בענישה אלא בהעלאת רמת החיים או שיפור מערכת החינוך. בגישה זו מתמקדים במבצע העבירה ופחות במעשה, יש חשיבות לנסיבות שהביאו אותו לביצוע העבירה.
- האסכולה הרדיקלית – תאוריה חדשה יחסית, מתמקדת בעיקר בהגדרות החוקים הפליליים, ובשאלה מדוע נחקקו חוקים פליליים כאלה ולא אחרים. הרדיקלים קראו תיגר על ההגדרות הבסיסיות של הפשע ושאלו מדוע התנהגויות מסוימות נחשבות לפשע, והתנהגויות אחרות שהן די דומות, ולעיתים אף גורמות לאותו נזק או גדול יותר, לא מוגדרות כפשע.
- תאוריות התיוג.
- תאוריות הקונפליקט.
- תאוריות העוסקות בפשיעה מצבית, ניהולה ומניעתה.
- תאוריית השיקום של קרייסי.
תאוריות ביולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאוריות ביולוגיות בוחנות את ההשפעה של גורמים ביולוגיים כמו תורשה ונוירולוגיה על התנהגות עבריינית.[3]
תאוריות פסיכולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פסיכואנליזה: תאוריות פרוידיאניות ואחרות בוחנות את תפקידם של קונפליקטים לא מודעים, חוויות ילדות והתפתחות אישיותית בפשיעה.[4]
- תאוריות למידה חברתית: תאוריות המתמקדות בלמידה של התנהגות עבריינית באמצעות חיקוי, תגמולים ועונשים בסביבה החברתית.[5]
- תאוריות התפתחותיות: גישות הבוחנות את הקשר בין שלבי התפתחות (ילדות, התבגרות, בגרות) לבין נטייה לפשיעה.[6]
תאוריות סוציולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תאוריות מתח: גישות הטוענות שפשיעה נובעת ממתח בחברה כתוצאה מפערים בין מטרות חברתיות (כמו הצלחה כלכלית) לבין היכולת הלגיטימית להשיג אותן.[7]
- תאוריות שליטה חברתית: תאוריות המניחות שאנשים מטבעם נוטים לבצע עבירות, וכי מה שמונע זאת הוא קשרים חברתיים חזקים, מחויבות למוסכמות, מעורבות בפעילויות קונפורמיות ואמונות מוסריות.[8]
- תאוריות סיווג: מודלים המתמקדים באופן שבו תיוג אדם כ"עבריין" על ידי החברה או המערכת המשפטית יכול להוביל להתחזקות ההתנהגות העבריינית (נבואה שמגשימה את עצמה).[9]
- תאוריות קונפליקט: תאוריות הרואות בפשיעה ובמערכת המשפט הפלילי ביטוי למאבקי כוח ואי-שוויון חברתי, כאשר החוק משמש לכאורה להגנה על האינטרסים של הקבוצות החזקות.[10]
תאוריות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תאוריות אקולוגיות/סביבתיות בוחנות את הקשר בין מאפיינים פיזיים וחברתיים של סביבות מסוימות (למשל, שכונות עוני, קבוצות מופלות, ריכוזי אוכלוסייה) לבין שיעורי פשיעה.[11]
- תאוריות תת-תרבותיות מתמקדות בקיומן של תת-תרבויות בתוך החברה הכללית המאמצות ערכים ונורמות המעודדים התנהגות עבריינית.[12]
תחומי משנה בקרימינולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרימינולוגיה שימושית/קלינית: עוסקת ביישום ידע קרימינולוגי לצורך אבחון, טיפול ושיקום עבריינים.[13]
- קרימינולוגיה ירוקה: חוקרת פשיעה נגד הסביבה, כמו זיהום, ציד בלתי חוקי וסחר בחיות בר.[14]
- קרימינולוגיה בינלאומית וטרנס-לאומית: בוחנת פשיעה חוצת גבולות, כגון סחר בבני אדם, סמים, טרור ופשעי מלחמה.[15]
- קרימינולוגיה של סייבר: מתמקדת בפשיעה דיגיטלית, כולל הונאות מקוונות, פריצות מחשבים ופדופיליה ברשת.[16]
- קרימינולוגיה של צווארון לבן: חוקרת פשעים המבוצעים על ידי בעלי מקצועות מכובדים במסגרת עבודתם, כמו הונאות פיננסיות, מעילה ושחיתות.
- ויקטימולוגיה: עוסקת בחקר קורבנות הפשיעה, השפעות הפשיעה עליהם, והתגובה החברתית והמשפטית כלפיהם.[17]
- צדק פלילי: עוסק במערכת המשפט הפלילי על כל מרכיביה (אכיפת חוק, בתי משפט, בתי כלא) ובמדיניות הענישה.[18]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חגית לרנאו, עבריינות ואכיפת חוק: תיאוריה, מדיניות וביקורת, הוצאת פרדס, 2023.
- אברהם נ. טננבוים, על שוטרים וגנבים: סוגיות בקרימינולוגיה סדרת האוניברסיטה המשודרת - משרד הביטחון, 2003
- שהם, א', החצר הסגורה, הוצאת הספרים של יד-טבנקין והמכללה האקדמית אשקלון, 2006
- אדלשטיין, א', קריירה פלילית ועבריינות סדרתית, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, 2005
- גוד, א', על הסטייה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2002
- שוהם, ש"ג, רהב, ג' ואדד, מ', קרימינולוגיה, הוצאת שוקן, 2017
- שוהם, ש' ושביט, ג', עבירות ועונשים, הוצאת עם עובד, 1990
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר ענת אשד, בערב אני עם הילדים, בבוקר עם פדופילים, באתר וואלה, 8 במרץ 2017
- קרימינולוגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קרימינולוגיה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חֵקֶר פְּשִׁיעָה במילון סוציולוגיה (תשע"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Woodward, Vanessa H., et al. "The current state of criminological research in the United States: An examination of research methodologies in criminology and criminal justice journals." Journal of Criminal Justice Education 27.3 (2016): 340-361.
- ^ Schilling, Catrina M., Anthony Walsh, and Ilhong Yun. "ADHD and criminality: A primer on the genetic, neurobiological, evolutionary, and treatment literature for criminologists." Journal of Criminal Justice 39.1 (2011): 3-11.
- ^ Lacan, Jacques. "A theoretical introduction to the functions of psychoanalysis in criminology." Journal of the Psychoanalysis of Culture and Society 1.1996 (1950): 13-25.
- ^ Akers, Ronald L., and Wesley G. Jennings. "Social learning theory." The handbook of criminological theory (2015): 230-240.
- ^ Farrington, David P. "Developmental criminology." The Routledge companion to criminological theory and concepts. Routledge, 2018. 60-64.
- ^ Vorderer, Peter. "Toward a psychological theory of suspense." Suspense. Routledge, 2013. 233-254.
- ^ Hirschi, Travis. "Social control theory: A control theory of delinquency." Criminology theory. Routledge, 2015. 289-305.
- ^ Brennan, Tim. "Classification: An overview of selected methodological issues." Crime and Justice 9 (1987): 201-248.
- ^ Black, Pamela. "Conflict theories of crime." The encyclopaedia of criminology and criminal justice. Wiley Blackwell (2014).
- ^ Andresen, Martin A. Environmental criminology: Evolution, theory, and practice. Routledge, 2023.
- ^ Nwalozie, Chijioke J. "Rethinking subculture and subcultural theory in the study of youth crime–A theoretical discourse." (2015).
- ^ Houston, Mark. "The role of noninvasive cardiovascular testing, applied clinical nutrition and nutritional supplements in the prevention and treatment of coronary heart disease." Therapeutic advances in cardiovascular disease 12.3 (2018): 85-108.
- ^ Beirne, Piers, and Nigel South, eds. Issues in green criminology. Routledge, 2013.
- ^ Hardie-Bick, James, James Sheptycki, and Ali Wardak. "Introduction: Transnational and comparative criminology in a global perspective." Transnational and comparative criminology. Routledge-Cavendish, 2012. 12-27.
- ^ Jaishankar, Karuppannan. "Cyber criminology as an academic discipline: history, contribution and impact." International Journal of Cyber Criminology 12.1 (2018): 1-8.
- ^ Van Dijk, Jan JM. "Introducing victimology." Caring for crime victims (1999): 1-12.
- ^ Stuntz, William J. "The uneasy relationship between criminal procedure and criminal justice." Yale LJ 107 (1997): 1.
| מדעי החברה | |
|---|---|
|
