סלון ספרותי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־04:11, 26 בספטמבר 2007

סלון ספרותי הוא מונח תרבותי-היסטורי המתייחס להתכנסות של אינטלקטואלים לדיון מפרה בנושאים ספרותיים ופילוסופיים. סלונים מסוג זה שגשגו בתקופת ההשכלה (במאות ה-17 וה-18) בצרפת ובגרמניה.

אטימולוגיה - מקור המונח "סלון" במילה האיטלקית "sala", אשר מציינת אולם הארחה באחוזות איטלקיות. בצרפת מופיעה המילה לראשונה בשנת 1664. גם קודם לכן התקיימו פגישות בעלות תוכן ספרותי, פילוסופי או פוליטי, אשר נקראו על שם החדר בו התקיימו, למשל "קבינט". עד סוף המאה ה-17 התקיימו פגישות כאלו לעתים קרובות בחדר השינה, כאשר המארחת נסובה על מיטתה וחבריה יושבים סביבה על כיסאות או שרפרפים.

מבחינה היסטורית, קדמו לסלונים הספרותיים תופעות של פטרונות של סופרים, משוררים, הוגי דעות ואמנים בחצרות האצולה. אנשי הרוח נתמכו כלכלית על ידי חצרות האצילים, באופן שונה ממגמת הסלונים בתקופת ההשכלה. באיטליה של המאה ה-16, ניצוצות של יצירתיות בלטו בחצרותיהן של פטרוניות האמנות, נשים חזקות בתקופתן כמו איזבלה ד'אסטה. בצרפת של אותה תקופה, היו אלו בנות חצר המלוכה (כמו מרגריט מנווארה, מארי דה מדיצ'י, או מרגריט דה ולואה, שפיתחו חוגים ספרותיים ואמנותיים סביבן. מלחמות הדת בצרפת בתקופת שושלת ולואה, החלישו במידה ניכרת את כוחן של חצרות בית המלוכה לטובת חוגים תרבותיים פרטיים.

המארחות בסלונים הספרותיים היו נשות חברה אשר סביבן התרכז חוג ספרותי ואינטלקטואלי. התגובות לנשים אלו לא היו תמיד אוהדות. מולייר, למשל, לעג לגינוניהן.

ראו גם

ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 '''סלון ספרותי''' הוא מונח [[תרבות]]י-[[היסטוריה|היסטורי]] המתייחס להתכנסות של אינטלקטואלים לדיון מפרה בנושאים [[ספרות]]יים ו[[פילוסופיה|פילוסופיים]]. סלונים מסוג זה שגשגו בתקופת ה[[עידן האורות|השכלה]] (במאות ה-[[המאה ה-17|17]] וה-[[המאה ה-18|18]]) ב[[צרפת]] וב[[גרמניה]].
-'''אטימולוגיה'''  - מקור המונח "סלון" במילה ה[[איטלקית]] "sala", אשר מציינת אולם הארחה באחוזות איטלקיות. ב[[צרפת]] מופיעה המילה לראשונה בשנת [[1664]]. גם קודם לכן התקיימו פגישות בעלות תוכן ספרותי, פילוסופי או פוליטי, אשר נקראו על שם החדר בו התקיימו, למשל "קבינט". עד סוף [[המאה ה-17]] התקיימו פגישות כאלו לעיתים קרובות בחדר השינה, כאשר המארחת נסובה על מיטתה וחבריה יושבים סביבה על כיסאות או שרפרפים.
+'''אטימולוגיה'''  - מקור המונח "סלון" במילה ה[[איטלקית]] "sala", אשר מציינת אולם הארחה באחוזות איטלקיות. ב[[צרפת]] מופיעה המילה לראשונה בשנת [[1664]]. גם קודם לכן התקיימו פגישות בעלות תוכן ספרותי, פילוסופי או פוליטי, אשר נקראו על שם החדר בו התקיימו, למשל "קבינט". עד סוף [[המאה ה-17]] התקיימו פגישות כאלו לעתים קרובות בחדר השינה, כאשר המארחת נסובה על מיטתה וחבריה יושבים סביבה על כיסאות או שרפרפים.
 מבחינה היסטורית, קדמו לסלונים הספרותיים תופעות של [[פטרונות]] של [[סופר]]ים, [[משורר]]ים, הוגי דעות ואמנים ב[[חצר אצולה|חצרות האצולה]]. אנשי הרוח נתמכו כלכלית על ידי חצרות האצילים, באופן שונה ממגמת הסלונים בתקופת ההשכלה. באיטליה של [[המאה ה-16]], ניצוצות של יצירתיות בלטו בחצרותיהן של פטרוניות האמנות, נשים חזקות בתקופתן כמו [[איזבלה ד'אסטה]]. ב[[צרפת]] של אותה תקופה, היו אלו בנות חצר המלוכה (כמו [[מרגריט מנווארה]], [[מארי דה מדיצ'י]], או [[מרגריט דה ולואה]], שפיתחו חוגים ספרותיים ואמנותיים סביבן. [[מלחמות הדת בצרפת]] ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA#.D7.A9.D7.95.D7.A9.D7.9C.D7.AA_.D7.95.D7.9C.D7.95.D7.90.D7.94| תקופת שושלת ולואה], החלישו במידה ניכרת את כוחן של חצרות בית המלוכה לטובת חוגים תרבותיים פרטיים.