קתדרלת יעקב הקדוש בשיבניק – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
|שם=קתדרלת יעקב הקדוש בשיבניק
|שם=קתדרלת יעקב הקדוש בשיבניק
|תמונה=[[תמונה:St Jacobs Cathedral faces 1.JPG|250px|מרכז]]
|תמונה=[[תמונה:St Jacobs Cathedral faces 1.JPG|250px|מרכז]]
|כתובית=ראשים מדברים
|כתובית=חלק מהראשים המעטרים את<br />האפסיס מצידו החיצוני
|מדינה={{דגל|קרואטיה}} [[קרואטיה]]
|מדינה={{דגל|קרואטיה}} [[קרואטיה]]
|סוג=תרבותי
|סוג=תרבותי
שורה 15: שורה 15:
}}
}}
[[תמונה:St Jacobs Cathedral inside.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פנים הקתדרלה]]
[[תמונה:St Jacobs Cathedral inside.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פנים הקתדרלה]]
[[תמונה:Cathédrale-Saint-Jacques-Sibenik-2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה לעת ערב]]
'''קתדרלת יעקב הקדוש''' ([[קרואטית]] '''Katedrala sv. Jakova''') ב[[שיבניק]] (Šibenik) שב[[קרואטיה]] היא [[קתדרלה]] [[קתולית]] ומושבה של ה[[דיוקסיה]] של שיבניק.
'''קתדרלת יעקב הקדוש''' ([[קרואטית]] '''Katedrala sv. Jakova''') ב[[שיבניק]] (Šibenik) שב[[קרואטיה]] היא [[קתדרלה]] [[קתולית]] ומושבה של ה[[דיוקסיה]] של שיבניק.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
[[תמונה:St Jacobs Cathedral 1.JPG|ימין|ממוזער|200px|חזית הקתדרלה]]
[[תמונה:St Jacobs Cathedral 1.JPG|ימין|ממוזער|200px|חזית הקתדרלה]]
ב-[[1298]] הפכה שיבניק למושב [[דיוקסיה]] מכוח [[בולה]] של ה[[אפיפיור]] [[בוניפציוס השמיני]]. בשנת [[1412]] נכבשה העיר על ידי [[ונציה]] ובנית הקתדרלה החלה ב-[[9 באפריל]] [[1431]], ונמשכה בשלושה שלבים עד אמצע [[המאה ה-16]].
ההחלטה על בנייתו של המבנה התקבלה בשנת [[1402]] לפי תוכניות ששורטטו החל ב-[[1298]] כששיבניק הפכה ל[[עיר]]. הבניה עצמה החלה בשנת [[1431]] והמבנה נבנה בסגנון [[אדריכלות גותית|גותי]] על ידי בעלי מקצוע [[ונציה|ונציינים]] ומקומיים. ב-[[1441]] הפקידה מועצת העיר את ביצוע העבודות בידיו של ה[[אדריכל]] וה[[פסל]] בן [[זאדר]] [[יוריי מטווייב דאלמטינץ]] (Juraj Matvejev Dalmatinac), וזה הרחיב את המבנה והוסיף לו שדרה מרכזית ו[[אפסיס]]. כמו כן התאים דאלמטינץ את המבנה להוספת כיפה והוסיף לו כיור [[הטבלה]] ופסלים ובכלל זה 74 פסלי ראשי אדם. דאלמטינץ עבד על המבנה עד מותו ב-[[1475]]. לאחריו, מ-[[1477]] ועד [[1505]] פיקח ניקולה פירנטינץ על עבודת הבניה, אשר המשיכה בסגנון ה[[רנסאנס]]. לקתדרלה נוספו כיפה, פסלים של [[מיכאל הקדוש]], ה[[קדוש פטרון|קדוש הפטרון]] של העיר, [[יעקב בן חלפי|יעקב הקדוש]] ו[[מרקוס הקדוש]], גלריות משני צדדי השדרה המרכזית, הגג וחלקה העליון של החזית. לאחר מותו של פירנטינץ ב-[[1505]], סיימה קבוצה של בעלי מקצוע מקומיים וונצייניים את הבניה ב-[[1536]], וב-[[1555]] קודשה הקתדרלה הבנויה כולה מאבן שנחצבה והובאה מהאיים ה[[דאלמטיה|דאלמטיים]]. כיפת המבנה ניזוקה בהפצצה סרבית ב-[[1991]], אך היא תוקנה בתוך זמן קצר. בשנת [[2000]] הייתה הקתדרלה ל[[אתר מורשת עולמית]].
המבנה נבנה בסגנון [[אדריכלות גותית|גותי]] צפון [[איטליה|איטלקי]] על ידי בעלי מקצוע ונציינים ומקומיים בפיקוחו של פרנצ'סקו די ג'קומו. ב-[[1441]] הפקידה מועצת העיר את ביצוע העבודות בידיו של ה[[אדריכל]] וה[[פסל]] בן [[זאדר]] [[יוריי מטווייב דאלמטינץ]] (Juraj Matvejev Dalmatinac), וזה הרחיב את המבנה והוסיף לו שדרה מרכזית ו[[אפסיס]]. כמו כן התאים דאלמטינץ את המבנה להוספת [[כיפה (מבנה)|כיפה]] והוסיף לו כיור [[הטבלה]] ופסלים. בין אלה הוסיף דלאמטינץ את 74 פסלי הראשי המעטרים את צידו החיצוני של המבנה, והנחשבים למאפיין הידוע ביותר שלו. דאלמטינץ עסק בבנית הקתדרלה עד סמוך לפני מותו ב-[[1473]].

לאחריו, מ-[[1475]] ועד [[1505]], פיקח ניקולו פיורנטינו על עבודת הבניה, אשר המשיכה בסגנון ה[[אדריכלות הרנסאנס|רנסאנס]]. פיורנטינו החליט על שימוש באבן בלבד וזו הובאה מאיי [[הים האדריאטי]] הסמוכים. לקתדרלה נוספו כיפה, פסלים של [[מיכאל הקדוש]], ה[[קדוש פטרון|קדוש הפטרון]] של העיר, [[יעקב בן חלפי|יעקב הקדוש]] ו[[מרקוס הקדוש]], גלריות משני צדדי השדרה המרכזית, הגג וחלקה העליון של החזית. לאחר מותו של פירנטינץ ב-[[1505]], סיימה קבוצה של בעלי מקצוע מקומיים וונצייניים את הבניה ב-[[1536]], וב-[[1555]] הוקדשה הקתדרלה. כיפת המבנה ניזוקה בהפצצה סרבית ב-[[1991]], אך היא תוקנה בתוך זמן קצר. בשנת [[2000]] הייתה הקתדרלה ל[[אתר מורשת עולמית]].


==המבנה==
==המבנה==

גרסה מ־04:16, 2 בפברואר 2008

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

43°44′11″N 15°53′25″E / 43.73639°N 15.89028°E / 43.73639; 15.89028


שגיאות פרמטריות בתבנית:תבנית מידע/אתר מורשת

פרמטרים [ אזור, הוכלל בישיבה, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קתדרלת יעקב הקדוש בשיבניק
Katedrala Sv. Jakova u Šibeniku
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 1,2,4
מדינה קרואטיהקרואטיה קרואטיה
שטח האתר 0.1 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 43°44′08″N 15°53′21″E / 43.735555555556°N 15.889166666667°E / 43.735555555556; 15.889166666667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פנים הקתדרלה
המבנה לעת ערב

קתדרלת יעקב הקדוש (קרואטית Katedrala sv. Jakova) בשיבניק (Šibenik) שבקרואטיה היא קתדרלה קתולית ומושבה של הדיוקסיה של שיבניק.

היסטוריה

חזית הקתדרלה

ב-1298 הפכה שיבניק למושב דיוקסיה מכוח בולה של האפיפיור בוניפציוס השמיני. בשנת 1412 נכבשה העיר על ידי ונציה ובנית הקתדרלה החלה ב-9 באפריל 1431, ונמשכה בשלושה שלבים עד אמצע המאה ה-16.

המבנה נבנה בסגנון גותי צפון איטלקי על ידי בעלי מקצוע ונציינים ומקומיים בפיקוחו של פרנצ'סקו די ג'קומו. ב-1441 הפקידה מועצת העיר את ביצוע העבודות בידיו של האדריכל והפסל בן זאדר יוריי מטווייב דאלמטינץ (Juraj Matvejev Dalmatinac), וזה הרחיב את המבנה והוסיף לו שדרה מרכזית ואפסיס. כמו כן התאים דאלמטינץ את המבנה להוספת כיפה והוסיף לו כיור הטבלה ופסלים. בין אלה הוסיף דלאמטינץ את 74 פסלי הראשי המעטרים את צידו החיצוני של המבנה, והנחשבים למאפיין הידוע ביותר שלו. דאלמטינץ עסק בבנית הקתדרלה עד סמוך לפני מותו ב-1473.

לאחריו, מ-1475 ועד 1505, פיקח ניקולו פיורנטינו על עבודת הבניה, אשר המשיכה בסגנון הרנסאנס. פיורנטינו החליט על שימוש באבן בלבד וזו הובאה מאיי הים האדריאטי הסמוכים. לקתדרלה נוספו כיפה, פסלים של מיכאל הקדוש, הקדוש הפטרון של העיר, יעקב הקדוש ומרקוס הקדוש, גלריות משני צדדי השדרה המרכזית, הגג וחלקה העליון של החזית. לאחר מותו של פירנטינץ ב-1505, סיימה קבוצה של בעלי מקצוע מקומיים וונצייניים את הבניה ב-1536, וב-1555 הוקדשה הקתדרלה. כיפת המבנה ניזוקה בהפצצה סרבית ב-1991, אך היא תוקנה בתוך זמן קצר. בשנת 2000 הייתה הקתדרלה לאתר מורשת עולמית.

המבנה

הקתדרלה נחשבת לכנסייה הגדולה בעולם הבנויה כולה מאבן ללא תמיכה של לבנים או עץ. היא בנויה משדרה מרכזית ושני סטווים, כשבקצה כל אחד מהם אפסיס. גובהו המרבי של חלל המבנה הוא 32 מטר מתחת לכיפה. 74 פסלי ראשי האדם המעטרים את האפסיס מצידו החיצוני פוסלו על בסיס פורטרטים של תושבי העיר הבולטים בתקופה, והם ממחישים מצבי רוח שונים. בחזית הבניין בצידו הצפוני מקובע "חלון פרח" גותי והשער הקבוע בה מעוטר בפסלים.

קישורים חיצוניים