יערות האשור העתיקים והבראשיתיים של הרי הקרפטים ושל אזורים אחרים באירופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יערות האשור העתיקים והבראשיתיים של הרי הקרפטים ושל אזורים אחרים באירופה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Ukraine-Carpathian Mountains-Chornohora Range-10.jpg
נוף בהורנוהורה (אוקראינה)
מדינה אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
איטליהאיטליה  איטליה
אלבניהאלבניה  אלבניה
בולגריהבולגריה  בולגריה
בלגיהבלגיה  בלגיה
גרמניהגרמניה  גרמניה
סלובניהסלובניה  סלובניה
סלובקיהסלובקיה  סלובקיה
ספרדספרד  ספרד
קרואטיהקרואטיה  קרואטיה
רומניהרומניה  רומניה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2007, לפי קריטריונים 9
הערות הורחב בשנת 2011 ובשנת 2017
קואורדינטות 49°05′10″N 22°32′10″E / 49.08611°N 22.53611°E / 49.08611; 22.53611 
מפה של היערות בהרי הקרפטים באוקראינה ובסלובקיה
יער בראשית בסטוז'יצה (סלובקיה)
מראה בפארק הלאומי יזמונד בריגן (גרמניה)

היערות הבראשיתיים של עצי האשור בהרי הקרפטים הוא השם הקיבוצי שניתן לקבוצה של עשרה אתרים בהרי הקרפטים במחוז זקרפטיה מדרום לעיר לבוב במערב אוקראינה, ובמחוז פרשוב מזרחית לעיר פרשוב במזרח סלובקיה, עת הוכרזו בשנת 2007 כאתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו. בשנת 2011 הורחבה ההכרזה כך שהיא חלה על חמישה אתרים נוספים ברחבי גרמניה, ושמה שונה ליערות הבראשיתיים של עצי האשור בהרי הקרפטים ויערות האשור העתיקים בגרמניה. קיים שוני בין היערות שנכללו בהכרזה המקורית לבין אלה שנוספו לה בשנת 2011, שוני האמור לייצג את מגוון יערות האשור ברחבי אירופה. האתר הורחב פעם נוספת ב-2017 ונוספו יערות אשור באוסטריה, באיטליה, באלבניה, בבולגריה, בבלגיה, בסלובניה, בספרד, בקרואטיה וברומניה. כמו כן שמו שונה ליערות האשור העתיקים והבראשיתיים של הרי הקרפטים ושל אזורים אחרים באירופה.

אתרי ההכרזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהרי הקרפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתרים ערוכים בשתי קבוצות - האחת במזרחו של מחוז זקרפטיה והשנייה משני צידיו של קו הגבול הבינלאומי בין סלובקיה לבין אוקראינה, ושטחם הכולל הוא 292,789 דונם. עשרת האתרים נמתחים לאורך 185 ק"מ מרכס הקרפטים בכיוון דרום-מזרח צפון-מערב, ואלה הם:

שם האזור המוכרז מדינה ומחוז שטח (דונם) קואורדינטות
הורנהורה אוקראינה, זקרפטיה 24,768 48°8′25″N 24°23′35″E / 48.14028°N 24.39306°E / 48.14028; 24.39306
הבשובה סלובקיה, מחוז פרשוב 1,713 49°0′35″N 22°20′20″E / 49.00972°N 22.33889°E / 49.00972; 22.33889
קוזי-טריבושאני אוקראינה, זקרפטיה 13,696 47°56′21″N 24°8′26″E / 47.93917°N 24.14056°E / 47.93917; 24.14056
מאראמארוש אוקראינה, זקרפטיה 22,436 47°56′12″N 24°19′35″E / 47.93667°N 24.32639°E / 47.93667; 24.32639
רוז'וק סלובקיה, מחוז פרשוב 671 48°58′30″N 22°28′00″E / 48.97500°N 22.46667°E / 48.97500; 22.46667
סטוז'ניצה-בוקובסקה ורכי סלובקיה, מחוז פרשוב 29500 49°5′10″N 22°32′10″E / 49.08611°N 22.53611°E / 49.08611; 22.53611
סטוז'יציה-אוז'וק אוקראינה, זקרפטיה 25320 49°4′14″N 22°3′1″E / 49.07056°N 22.05028°E / 49.07056; 22.05028
סווידובץ אוקראינה, זקרפטיה 30,305 48°11′21″N 24°13′37″E / 48.18917°N 24.22694°E / 48.18917; 24.22694
אוהולקה-שירוקיי לוה אוקראינה, זקרפטיה 118,600 48°18′22″N 23°41′46″E / 48.30611°N 23.69611°E / 48.30611; 23.69611
ויהורלאט סלובקיה, מחוז פרשוב 2780 48°55′45″N 22°11′23″E / 48.92917°N 22.18972°E / 48.92917; 22.18972

בגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמשת היערות מפוזרים ברחבי צפון גרמניה ומשתרעים על-פני שטח כולל של 43,912 דונם:

שם האזור המוכרז מדינה ומחוז שטח (דונם) קואורדינטות
יזמונד מקלנבורג-מערב פומרניה 4925 54°33′37″N 13°39′14″E / 54.56028°N 13.65389°E / 54.56028; 13.65389
זראן מקלנבורג-מערב פומרניה 2681 53°21′00″N 13°12′00″E / 53.35000°N 13.20000°E / 53.35000; 13.20000
גרומזין ברנדנבורג 5901 53°00′00″N 13°50′00″E / 53.00000°N 13.83333°E / 53.00000; 13.83333
הייניך תורינגיה 15,734 51°05′48″N 10°23′27″E / 51.09667°N 10.39083°E / 51.09667; 10.39083
קלרוואלד הסה 14,671 51°10′00″N 09°00′00″E / 51.16667°N 9.00000°E / 51.16667; 9.00000

היערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהרי הקרפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל הפעילות האנושית רבת השנים ברחבי אירופה וצפיפות היישוב, הצטמצם שטחם של יערות הבראשית ברחבי היבשת. יערות אלה כיסו כ-40% משטחה של אירופה לפני כ-6,500 שנים, אך עם התפתחות התרבות האנושית, הם נכרתו כדי לפנות מקום לחקלאות, משאבי היער נוצלו לצורכי האדם ואופיים הושפע והשתנה כתוצאה מפעילותו. עם זאת, בהרי הקרפטים השתמרו יערות בתוליים וחלקם זכו להגנה כבר לפני מאה שנים ויותר, ונחקרו במשך 50 שנים ויותר.

האשור האירופי (Fagus sylvatica) הוא העץ העיקרי באזורים הממוזגים במרכז אירופה, והוא מרכיב חשוב ביערות המשתרעים מספרד במערב, שוודיה ואנגליה בצפון, קשת הרי הקפטים במזרח והבלקן והרי האפנינים בדרום. האשור האירופי יוצא דופן בין עצי העולם בסתגלנותו לסביבות שונות, ובכך שבתנאים המתאימים, הוא נוטה להשתרר על הסביבה האקולוגית מבלי לאפשר דריסת רגל למיני עצים אחרים. מסיבה זו, יערות אלה נשלטים פעמים רבות על ידי האשור האירופי, אך הדבר אינו מונע מצמחים אחרים ומבעלי חיים להתפתח בצל חופת הצמרות שלו. בין אלה נמנים 1,067 מיני צמחים וסקולאריים, והפאונה ביערות כוללת את הדוב החום, את הביזון האירופי, זאבים, שונר, אייל קנדי, חתולי בר ועוד. עם זאת, הן בעלי החיים והן הצמחים אינם תלויים ביערות לשם קיומם, ויש להם ייצוג טוב יותר בסביבות אקולוגיות אחרות ברחבי העולם.

בשטח ההכרזה המקורית 123 יערות מזנים שונים של אשור הצומחים בין גובה של 600 מטר ל-1,940 מטר, ובתנאי שטח בהם שוררים כמויות משקעים ותנאי טמפרטורות שונים. היערות גדלים על מצעי סלע שונים, ביניהם אבן גיר, אנדזיט ואבן חול, ועל מספר סוגי קרקע. יערות אלה כוללים את השרידים הגדולים ביותר של יערות הבראשית של עצי האשור באירופה, ואת הפריטים הגדולים והגבוהים ביותר של עצים אלה בעולם כולו. עוד נחשבים יערות אלה לכוללים את כל היסודות והתנאים הנדרשים להשתמרותם ולשימור המערכת האקולוגית הקשורה אליהם, ויתרונם הוא בבתוליותם אשר השתמרה ללא התערבות אנושית, למעט לצורכי שימור.

בגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמשת היערות ברחבי גרמניה נחלקים לשלושה אתרים בגבהים נמוכים - האתרים במקלנבורג-מערב פומרניה ובברנדנבורג, שגובהם נע מגובה פני הים ועד לגובה של 140 מטרים; ולשני אתרים גבוהים יותר, בגבהים של 222 עד 626 מטרים מעל פני הים. על-כן, היערות שבגרמניה מרחיבים את גיוון ההכרזה, ומביאים לייצוג טופוגרפי רציף מגובה פני הים, דרך שטחים גבעיים ועד לאזור ההררי. חמשת היערות שבגרמניה צעירים בהרבה ביחס ליערות האשור בהרי הקרפטים והם אינם "יערות בראשית", אם כי הם הדוגמאות הקרובות והטובות ביותר ליערות כאלה בגרמניה. האדם לא התערב ביערות אלה משך עשרות ולעתים מאה שנים, ובכל אחד מהם מובלעות "בראשית" קטנות בשטח של 50 עד 500 דונם. יערות אלה שונים מיערות הרי הקרפטים בסוג הקרקע ובמשטר הצומח שהתפתח בהם לצד עצי האשור, והם תורמים להבנת התפתחות יערות האשוח האירופי ברחבי היבשת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבניות ניווט - אתרי מורשת עולמית לפי מדינה