קדימה (אגודת סטודנטים) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ ויקיזציה
שורה 1: שורה 1:
'''קדימה''' (בגרמנית: A.V. Kadima Wien) [[אגודת סטודנטים]] יהודים שנוסדה ב[[וינה]] ב25 באוקטובר [[1882]] על ידי [[נתן בירנבאום]] [[ראובן בירר]] [[פרץ סמולנסקין]] ו[[משה שנירר]]. קדימה פעלה עד [[1938]].
'''קדימה''' (ב[[גרמנית]]: '''A.V. Kadima Wien''') הייתה [[אגודת סטודנטים]] [[יהודים]] שנוסדה ב[[וינה|ווינה]] ב-[[25 באוקטובר]] [[1882]] על ידי [[נתן בירנבאום]], [[ראובן בירר]], [[פרץ סמולנסקין]] ו[[משה שנירר]]. האגודה פעלה עד [[1938]].


האגודה הוקמה הוקמה על רקע איסור אגודות סטודנטים לקבלת חברים יהודים ואחרי [[הסופות בנגב]]. מטרות האגודה היו לשמש בית לפעילות לאומית ולמלחמה באנטישמיות ובהתבוללות. ראשי הקהילה היהודית לא ראו בעין יפה את פעילות האגודה <ref>[http://www.haifa-streets.net/index.php?search_type=letter&letter=%D7%A7&page=8 מדריך רחובות חיפה, אמציה פלד]</ref> שכן היא כיוונה להתבדלות היהודים במהופך למגמת ראשי הקהילה. במיוחד התנגשו דרכיהם אחרי פרסום כרוז שבו דיברה קדימה על ההכרה העצמית של היהודים ועל ההשתייכות המשותפת שלהם. כל זאת על רקע מעשים, למשל, של בני רב הקהילה שנכנסו לטבילה נוצרית <ref>ד"ר שליט, דבר, 31 יולי 1942</ref>. בתחילת דרכה, בדומה לאגודות אחרות, עסקו חבריה ב[[סיף]] <ref>[http://www.itamar-books.co.il/?mode=nl&n=25 מתוך אתרו של איתמר לוי]</ref> וכך התחבר אליה [[הרצל]]. ב-[[1889]] הצטרף לאגודה [[איזידור שליט]] ויותר מאוחר נהפך לנשיאה. שליט התוודע בפעילותו ל[[הרצל]] ועורר אותו לפעילות ה[[ציונות|ציונית]]. שליט נהפך, עם השנים, למזכירו האישי. גם שאר חברי קדימה שימשו כתשתית האנושית ל[[קונגרס הציוני]] הראשון <ref>חלוצי הישוב ובוניו, עמוד 1444</ref>.
האגודה הוקמה הוקמה על רקע איסור אגודות סטודנטים לקבלת חברים יהודים ואחרי [[פרעות]] [[הסופות בנגב]]. מטרות האגודה היו לשמש בית לפעילות [[לאומיות|לאומית]] ולמלחמה ב[[אנטישמיות]] וב[[התבוללות]]. ראשי הקהילה היהודית לא ראו בעין יפה את פעילות האגודה,<ref>[http://www.haifa-streets.net/index.php?search_type=letter&letter=%D7%A7&page=8 מדריך רחובות חיפה, אמציה פלד]</ref> שכן היא כיוונה להתבדלות היהודים במהופך למגמת ראשי הקהילה. במיוחד התנגשו דרכיהם לאחר פרסום [[כרזה|כרוז]] שבו דיברה התנועה על ההכרה העצמית של היהודים ועל ההשתייכות המשותפת שלהם. כל זאת על רקע מעשים, למשל, של בני רב הקהילה שנכנסו ל[[טבילה לנצרות|טבילה נוצרית]].{{הערה|ד"ר [[איזידור שליט]], '''[[דבר (עיתון)|דבר]]''', 31 יולי 1942.}} בתחילת דרכה, בדומה לאגודות אחרות, עסקו חבריה ב[[סיף]] ,ref>[http://www.itamar-books.co.il/?mode=nl&n=25 מתוך אתרו של איתמר לוין]</ref> וכך התחבר אליה [[תיאודור הרצל|הרצל]]. ב-[[1889]] הצטרף לאגודה [[איזידור שליט]], שבהמשך היה לנשיאהּ. שליט התוודע בפעילותו להרצל, ועורר אותו לפעילות ה[[ציונות|ציונית]]. עם השנים הפך שליט למזכירו האישי. גם שאר חברי קדימה שימשו כתשתית האנושית ל{{ה|קונגרס הציוני הראשון}}.{{הערה|'''[[אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו]]''' בעריכת [[דוד תדהר]], עמ' 1444.}}


נושא ההגנה העצמית היתה מוטיב מרכז באגודה כמעשה לאומץ לב אישי ולאומי.
נושא [[הגנה עצמית|ההגנה העצמית]] היתה [[מוטיב]] מרכז באגודה, כסמל ל[[אומץ]] לב אישי ולאומי.


האגודה היתה הארגון היהודי-לאומי הראשון במערב אירופה. דבר האגודה הופץ ברחבי אירופה והוקמו אגודות נוספות בשם זה (לונדון 1887, ברלין 1890 ועוד).
האגודה היתה הארגון היהודי-לאומי הראשון ב[[מערב אירופה]]. דבר האגודה הופץ ברחבי אירופה, ובהמשך הוקמו אגודות נוספות בשם זה ([[לונדון]] 1887, [[ברלין]] 1890 ועוד).

בין חברי האגודה נמנה גם [[זיגמונד פרויד]] ובאגודה הלונדונית [[חיים וייצמן]] ו[[שמריהו לוין]].


עם חברי האגודה נמנה גם [[זיגמונד פרויד]]. באגודה הלונדונית היו חברים [[חיים וייצמן]] ו[[שמריהו לוין]].


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
<references/>
<references/>

[[קטגוריה:ארגוני סטודנטים]]
[[קטגוריה:וינה]]
[[קטגוריה:יהדות אוסטריה]]
[[קטגוריה:תנועות יהודיות]]
[[קטגוריה:לאומיות יהודית]]
[[קטגוריה:ציונות]]


[[de:Kadima (Studentenverbindung)]]
[[de:Kadima (Studentenverbindung)]]

גרסה מ־20:36, 5 בפברואר 2010

קדימהגרמנית: A.V. Kadima Wien) הייתה אגודת סטודנטים יהודים שנוסדה בווינה ב-25 באוקטובר 1882 על ידי נתן בירנבאום, ראובן בירר, פרץ סמולנסקין ומשה שנירר. האגודה פעלה עד 1938.

האגודה הוקמה הוקמה על רקע איסור אגודות סטודנטים לקבלת חברים יהודים ואחרי פרעות הסופות בנגב. מטרות האגודה היו לשמש בית לפעילות לאומית ולמלחמה באנטישמיות ובהתבוללות. ראשי הקהילה היהודית לא ראו בעין יפה את פעילות האגודה,[1] שכן היא כיוונה להתבדלות היהודים – במהופך למגמת ראשי הקהילה. במיוחד התנגשו דרכיהם לאחר פרסום כרוז שבו דיברה התנועה על ההכרה העצמית של היהודים ועל ההשתייכות המשותפת שלהם. כל זאת על רקע מעשים, למשל, של בני רב הקהילה שנכנסו לטבילה נוצרית.[2] בתחילת דרכה, בדומה לאגודות אחרות, עסקו חבריה בסיף ,ref>מתוך אתרו של איתמר לוין</ref> וכך התחבר אליה הרצל. ב-1889 הצטרף לאגודה איזידור שליט, שבהמשך היה לנשיאהּ. שליט התוודע בפעילותו להרצל, ועורר אותו לפעילות הציונית. עם השנים הפך שליט למזכירו האישי. גם שאר חברי קדימה שימשו כתשתית האנושית לקונגרס הציוני הראשון.[3]

נושא ההגנה העצמית היתה מוטיב מרכז באגודה, כסמל לאומץ לב אישי ולאומי.

האגודה היתה הארגון היהודי-לאומי הראשון במערב אירופה. דבר האגודה הופץ ברחבי אירופה, ובהמשך הוקמו אגודות נוספות בשם זה (לונדון 1887, ברלין 1890 ועוד).

עם חברי האגודה נמנה גם זיגמונד פרויד. באגודה הלונדונית היו חברים חיים וייצמן ושמריהו לוין.

הערות שוליים