איזידור שליט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איזידור שליט
איזידור שליט
לידה 5 ביוני 1871
אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בינואר 1954 (בגיל 82) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות טרומפלדור עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע רופא שיניים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
איזידור שליט, ישראל

ד"ר איזידור (יצחק) שליטגרמנית: Isidor Schalit; ט"ז בסיוון ה'תרל"א, 5 ביוני 1871, וינהי"ב בשבט ה'תשי"ד, 16 בינואר 1954, תל אביב) היה רופא שיניים, איש עיתונות ומראשי התנועה הציונית באוסטריה. שימש כמזכירו האישי של תיאודור הרצל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזידור שליט נולד בקיץ 1871 בכפר נובוסולקי שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה), וכעבור שישה שבועות הגיע עם משפחתו לעיר וינה, בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית, ובה גדל. בשנת 1889, בעת שלמד רפואה באוניברסיטת וינה, הצטרף לאגודת הסטודנטים היהודית הלאומית "קדימה", וב-1893 נתמנה לנשיאהּ. עם תום לימודיו עבד כרופא שיניים בווינה.

היה מעוזריו הקרובים של תאודור הרצל ושימש כמזכירו האישי. לאחר שפרסם הרצל את ספרו "מדינת היהודים" הציע לו שליט להקים חטיבה בת 2,000 מתנדבים יהודים שתכבוש את יפו מידי העות'מאנים ותקבע עובדה בשטח אשר "תעמיד את הציונות במרכז ההתעניינות של העולם"; אך הרצל התנגד להצעה.

במלחמת יוון-טורקיה (1897) גייס שליט חיילים יהודים לעזרת האימפריה העות'מאנית, במטרה לרכוש בקרב הטורקים אהדה לעניין הציוני.

שליט, שהיה ממארגני וממשתתפי הקונגרס הציוני הראשון (בזל 1897), היה מזכירו הראשון של הוועד הפועל המצומצם (1897–1905), וכן שימש מו"ל ועורך בטאון התנועה הציונית "די ולט" (מ-1897). בקונגרס הציוני העולמי החמישי (1901) היה איזידור ראש הוועדה לפעולה שהקימה את קרן קיימת לישראל בעקבות המלצתו של צבי הרמן שפירא בקונגרס הציוני הראשון. למן שנת 1905 כיהן כראש ההסתדרות הציונית באוסטריה. בהמשך היה ממארגני הקונגרס העשירי, השלושה עשר והארבעה עשר.

בין השנים 1905–1906 הוביל שליט את הניסיון להכרה באוטונומיה יהודית, במהלך הרפורמה האלקטורלית בחלק האוסטרי של האימפריה האוסטרו-הונגרית. ב-1906 היה, יחד עם ד"ר מרדכי זאב ברוידא ואדולף ביהם ממארגני "יום הציונים בקרקוב", ועד מהרה הגיע לעמדה בכירה במפלגה הלאומית היהודית שזה עתה נוסדה.

בקונגרס הציוני השמיני, בשנת 1907, נבחר שליט לוועד הפועל הגדול, והיה מועמד לרייכסראט (הפרלמנט האוסטרי בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית) מטעם רובע לאופולדשטאדט בווינה.

בשנת 1938, ערב מלחמת העולם השנייה, עלה שליט לארץ ישראל.

בקיץ 1949 נשלח שליט כנציג מיוחד מטעם מדינת ישראל לפקח על העלאת עצמותיהם של הרצל, הוריו ואחותו מבית העלמין בווינה לקבורה בירושלים.

איזידור שליט נפטר בישראל בחורף 1954, ונקבר בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב לצד אשתו.[1]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שליט היה נשוי למרים אנטוניה לבית שלזינגר (נפטרה ב-1948), והיה אב לשלושה: ד"ר אברהם (אלברט), רופא שיניים בירושלים, גדעון (גוסטב) ויוזפינה אשת ד"ר אוסקאר קרייזלר בשיקגו.

שני אחיו של איזידור היו אישים ידועים: ליאון שליט היה סופר גרמני, שתרגם לגרמנית את ספריו של ג'ון גולסוורתי (Galsworthy); והיינריך שליט היה פסנתרן וקומפוזיטור נודע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוליוס לוי, ד"ר איזידור שליט: רשימה ביוגרפית, תל אביב: התאחדות עולי אוסטריה (דפוס "הארץ"), [1941]. (32 ע'.)
  • Evelyn Adunka, 'Isidor und Antonia Schalit', Chilufim (Zeitschrift für jüdische Kulturgeschichte) 7 (2009), 179-188. (בגרמנית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]