אלטא פייגא טייטלבוים – הבדלי גרסאות
מ עריכה |
לפי הכתוב למעלה, ויקי ביידיש ועוד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אלטא פייגא טייטלבוים''' ([[1912]] - [[1999]]). אשתו השנייה של ה[[אדמו"ר]] רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]]. נולדה ב[[ל' בניסן]] [[ה'תרע"ב]] - [[17 באפריל]] [[1912]], לאביה האדמו"ר רבי אביגדור שפירא מ[[צ' |
'''אלטא פייגא טייטלבוים''' ([[1912]] - [[1999]]). אשתו השנייה של ה[[אדמו"ר]] רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]]. נולדה ב[[ל' בניסן]] [[ה'תרע"ב]] - [[17 באפריל]] [[1912]], לאביה האדמו"ר רבי אביגדור שפירא מ[[צ'נסטחוב]] שב[[פולין]], נצר למשפחת [[ישראל הופשטיין מקוז'ניץ|המגיד מקוז'ניץ]], ולאימה הרבנית גיטל מגזע האדמו"ר בעל "[[קלונימוס קלמן הלוי מקרקא|מאור ושמש]]". |
||
הרבנית נישאה לאדמו"ר |
הרבנית נישאה לאדמו"ר לאחר פטירת אשתו הראשונה. הפרש הגילאים הגבוה בינה לבין בעלה והיותה גדולה מבתו רויזא בכעשר שנים בלבד, גרמו למתיחות מסויימת בין השתיים. |
||
נודעה כאישה חזקה, |
נודעה כאישה חזקה, שהשפיעה רבות על מוסדות החסידות וסייעה רבות בגיוס כספים למענם. לאחר פטירתו של רבי יואל התנגדה למינויו של אחיינו רבי [[משה טייטלבוים]] לאדמו"ר, ופינתה את ביתה הצמוד לבית המדרש של החסידות ב[[קרית יואל]] שבעיירה [[מונרו (ניו יורק)|מונרו]], לטובת בית מדרש של פורשי החסידות המכנים עצמם [[בני יואל]]. |
||
הרבנית ניהלה קרנות צדקה וחסד |
הרבנית ניהלה קרנות צדקה וחסד חובקות עולם, ומוסדות תורה רבים ב[[ארה"ב]] ובארץ המקורבים לחוגי [[העדה החרדית]] ו[[נטורי קרתא]], קרויים על שמה או נושאים הנצחה לזכרה. |
||
נפטרה ב[[י"א בסיון]] [[ה' |
נפטרה ב[[י"א בסיון]] [[ה'תשנ"ט]] לאחר מחלה קצרה, ולא השאירה אחריה צאצאים. אולם, קהילת "בני יואל" אותה בנתה ופיתחה, ממשיכה להתקיים לאחר פטירתה תחת הנהגתו של הרב יואל מורגנשטרן. לאחר פטירת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים ב[[תשס"ו]], קיבלו על עצמם חלק מאנשיה את מרותו של בנו רבי [[זלמן לייב טייטלבוים]]. |
||
{{מיון רגיל:טייטלבוים, אלטא פייגא}} |
{{מיון רגיל:טייטלבוים, אלטא פייגא}} |
||
גרסה מ־02:17, 7 ביולי 2010
אלטא פייגא טייטלבוים (1912 - 1999). אשתו השנייה של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. נולדה בל' בניסן ה'תרע"ב - 17 באפריל 1912, לאביה האדמו"ר רבי אביגדור שפירא מצ'נסטחוב שבפולין, נצר למשפחת המגיד מקוז'ניץ, ולאימה הרבנית גיטל מגזע האדמו"ר בעל "מאור ושמש".
הרבנית נישאה לאדמו"ר לאחר פטירת אשתו הראשונה. הפרש הגילאים הגבוה בינה לבין בעלה והיותה גדולה מבתו רויזא בכעשר שנים בלבד, גרמו למתיחות מסויימת בין השתיים.
נודעה כאישה חזקה, שהשפיעה רבות על מוסדות החסידות וסייעה רבות בגיוס כספים למענם. לאחר פטירתו של רבי יואל התנגדה למינויו של אחיינו רבי משה טייטלבוים לאדמו"ר, ופינתה את ביתה הצמוד לבית המדרש של החסידות בקרית יואל שבעיירה מונרו, לטובת בית מדרש של פורשי החסידות המכנים עצמם בני יואל.
הרבנית ניהלה קרנות צדקה וחסד חובקות עולם, ומוסדות תורה רבים בארה"ב ובארץ המקורבים לחוגי העדה החרדית ונטורי קרתא, קרויים על שמה או נושאים הנצחה לזכרה.
נפטרה בי"א בסיון ה'תשנ"ט לאחר מחלה קצרה, ולא השאירה אחריה צאצאים. אולם, קהילת "בני יואל" אותה בנתה ופיתחה, ממשיכה להתקיים לאחר פטירתה תחת הנהגתו של הרב יואל מורגנשטרן. לאחר פטירת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בתשס"ו, קיבלו על עצמם חלק מאנשיה את מרותו של בנו רבי זלמן לייב טייטלבוים.